מבט חטוף בחדשות מהשבוע האחרון, ואפילו מהבוקר הזה ממש, משקף תופעה רחבה הרבה יותר שאנחנו נחשפים אליה לאחרונה. הצעת החוק שיזם ח"כ סמוטריץ', לפיה סירוב למתן שירות לא ייחשב לאפליה אם הוא מטעמי דת, ולפניו שערוריית הגזענות כנגד העובדים האתיופים ביקבי ברקן הם רק שניים מתוך סדרה ארוכה של מקרים שבה מגזרי שונים בארץ סבלו מגזענות, אבל יש אנשים שלא מוכנים לתת לחושך להאפיל, ונלחמים כדי להחזיר את האור.
אחד מהאנשים האלו הוא השף אילן גרוסי מירושלים, עיר שסובלת בשנים האחרונות יותר ויותר מהתנגשויות בין האוכלוסיות השונות שמרכיבות את העיר. גרוסי, איש עסקים ותיק בירושלים, היה עד בשנים האחרונות למקרי גזענות רבים בבתי העסק בעיר. "העסקים שכחו שקודם כל נכנסים אליהם בני אדם, ולפני הכל אנחנו חייבים לומר להם ברוך שבאת וברוך שאתה כאן", הוא אומר, "לפעמים אלו האתיופים שנפגעים, לפעמים הערבים ולפעמים יהודים בעיר העתיקה. צריך לשים לזה סוף".
כל אלו הביאו את גרוסי לפתח בחודשים האחרונים אמנה ותו תקן חברתי, שיסמן את בתי העסק שיציבו אותו כמקומות שוויוניים ונגישים מבחינה חברתית לכולם. את התו החדש פיתח גרוסי במסגרת החממה ליזמות חברתית של שתיל והקרן החדשה, שליוו את הפרויקט שלו, ולאחר שיציג אותו באירוע הסיום של החממה הערב (ראשון), ייצא לדרך ויתחיל להפיץ את התו בין בתי עסק ירושלמים שכבר הסכימו לקחת חלק במהלך, כמו קדוש, קפה נאדי, קפה בצלאל, הסירה ועסקים נוספים במרכז העיר. "התו נגד הגזענות הוא סימן לאדם שנכנס – לא משנה מאין באת, מה צבע הגוף שלך, ההעדפות המיניות שלך, באת אלינו בשלום ואנחנו נארח אותך בשלום. זה למעשה תו הנגישות החברתית", אומר גרוסי.
"הרבה יותר חזק מאשר לעשות שיימינג או חרם"
גרוסי, שפעיל בתחום החברתי בירושלים מזה שנים רבות, השתתף לפני מספר שנים בקורס "מנמיכים חומות" באוניברסיטה העברית על פערים תרבותיים, היכרות עם מגזרים שונים בחברה הישראלית והחוליים שבה. אבל במקביל לקורס מרחיב האופקים, נתקל בגזענות ואטימות בלא מעט מצבים. "אני נתקל בזה כל הזמן בגישה, בהתייחסות", הוא אומר, וגם מביא דוגמאות: "שני הבנים שלי נסעו לבלות בסופי שבוע בתל אביב, ובמקומות מסוימים עשו סלקציה ולא הסכימו להכניס את החברים שלהם כי הם כהי עור. בבית מלון לפני חודש זוג מעסים לא היו מוכנים לטפל בזוג אתיופים. בשבוע שעבר היה את המקרה של ההתנגדות לאתיופים כעובדים ביקבי ברקן. אני נתקל בגזענות כל הזמן. רציתי להעניק לעסקים אפשרות להצהיר ולהראות שהם מתנגדים לגזענות".
כדי להתנגד באופן אקטיבי לכל אלו, עיצב גרוסי את התו החברתי, שאמור להיות מודבק בכניסה לעסקים. "אנחנו חיים בתקופה שבה אייקונים מספרים הרבה יותר ממילים על רגשות ודעות – יש לנו סמלים לרגשות ולסוגי מאכלים ורכיבים", הוא מסביר, "האייקון שמופיע עליו מורכב מכל מיני סוגים של אנשים, תרבויות צבעים ומינים, כדי שבאמת יוכל לייצג את כל הקשת האנושית, וכמו שיש סמלים לנגישות לנכים או לאוכל טבעוני, האייקון שלנו מעיד שהעסק הוא מתנגד לגזענות מכל סוג שהוא".
כל עסק שיבחר להציג בו את התו החברתי החדש יחתום על אמנה שבה יתחייב לכבד את כולם ולהימנע מכל סוג של אפליה, הן כלפי לקוחות והן כלפי עובדים, מכל מגזר שהוא. בינתיים כבר הבוקר התחילו עסקים שונים ברחבי העיר להדביק את התו החדש, וכבר ניתן לראות אותו בחזית של ביסטרו בר חרוצים, אטליז הקבציה של שגב ועוד.
למה אתה חושב שדווקא זה יעזור?
"קודם כל, בעצם זה שבעל העסק מדביק את התו, הוא מצהיר על הכוונות שלו וזו סוג של התחייבות. אני רוצה להדגיש את הערך החיובי של ההתנגדות לגזענות. זה הרבה יותר חזק בעיני מאשר לעשות שיימינג או חרם על עסק. בעצם הצבת התו בחזית העסק יש אמירה של העסק לעובדים וללקוחות שיחליטו להיכנס לעסק ויחפשו את התו, וכך נוכל להגביר את המודעות ואת המחויבות שלנו לנושא יחד".
"הולכים לפרוץ מעגלים"
מבחינתו של גרוסי, התו עצמו הוא רק ההתחלה. "יש לי עוד כמה וכמה רעיונות ליצר פעילות מונגשת, למשל לייצר תפריטים בשפות נוספות, כדי לאפשר נגישות ושוויון לכולם", הוא מספר, "בסוף התו הזה יהפוך להיות חלק גם מהזהות של כל עסק. המטרה היא לתת בסוף תחושה לא נוחה לעסקים שלא יהיו חלק מזה. אנחנו נפרוץ מעגלים רבים ונגיע ממרכז העיר גם לעיר העתיקה, גם לעסקים שיש בהם כשרות למהדרין".
אתה חושב שזה נכון גם מחוץ לירושלים?
"למרות שירושלים היא עיר מאוד מורכבת, זו לא תופעה שייחודית לה, אני בטוח שזה קורה הרבה בכל הארץ. זו תופעה שמתחילה להשתרש ומבחינתי צריך להיאבק בה. אני חולם לראות את התו הזה לא רק במקומות שאני מכיר, אלא גם במזרח ירושלים, במקומות דתיים, ובמיוחד שייצא מתחום הברים והמסעדות ויתרחב גם לענפים אחרים כמו תיירות ומלונאות, תרבות, בתי ספר, ספורט וכל מקום שמגיעים אליו לקוחות ומעסיק עובדים. אני רוצה שהפרויקט יהיה מנותק מפוליטיקה – התו הזה צריך לחבר ולאחד, ולא להשתייך לשום מפלגה ולשום יריבות. המטרה היא שהציבור יחפש וידרוש אותו במקומות שהוא מגיע אליהם".