הבוקר עבר בכנסת בקריאה ראשונה חוק הגיוס, שקבע יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, שאמורים להעלות בהדרגתיות בכל שנה את מספר המשרתים. החוק כולל גם את האפשרות להטיל סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, אבל לא רק שהוא לא פותר את בעיית אי השוויון בנטל הוא אף עשוי להעמיק אותו.
"החוק שעבר היום לא פותר את הבעיה העקרונית שיש צבא חצי-העם במקום שיהיה צבא העם", אומר הרב שי פירון, לשעבר שר החינוך ומיוזמי תנועת 'פנימה', "הבעיה המרכזית שעימה מתמודדת החברה הישראלית היא הקיטוב והפערים הגדולים שקיימים בה. במקום שהצבא יהיה כור היתוך, כמו שהגדיר בזמנו בן-גוריון, הצבא הוא היום אחד מהמוקדים שגורמים להכי הרבה פילוג ולקוטביות".
התנועה שייסד פירון היא למעשה קבוצה של פעילים ואנשי ציבור מכל קצוות האוכלוסייה בישראל, בהם גם הרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי ובני גנץ, שהתכנסו לפני שנה במטרה לייצר הצעות קונקרטיות להסדרה של מוקדי השסע בחברה הישראלית ממקום חדש. לאחרונה פועלים בתנועה ליצירת מתווה שירות חדש, שיחליף את המודל שבו יש רק שירות צבאי, כך שיכלול את כל אוכלוסיות החברה הישראלית, יאפשר לכל אזרח לתרום לחברה ויחזק את תחושת הלכידות והשייכות.
"הישראלים מרגישים שהקיטוב הכי מאיים עליהם"
לא מפתיע שדווקא פירון, ממקימי מפלגת "יש עתיד", שמתוך עיקרון השוויון בנטל הביאה את נושא חוק הגיוס לשיח הציבורי לפני מספר שנים, עובד בחריצות בימים אלה על מתווה שירות חדש, שלדבריו "ישנה את השיח מגיוס לשירות ותרומה, ולא רק יביא לשוויון, אלא גם יאפשר צמצום פערים, שהם הבעיה הכי בוערת בישראל".
בעיני פירון, מתווה השירות שתציג בקרוב התנועה הוא ראשון במעלה בחשיבותו. "שירות משותף של כלל אזרחי ישראל, שיכלול לא רק את החרדים אלא גם את הערבים ואוכלוסיות נוספות שאינן משרתות בצבא, לא לוקחות חלק ולא מרגישות שייכות, יכול לשנות את מערכות היחסים ולהפוך אותנו לחברה טובה יותר. בבתי החולים, לדוגמה, שיתוף הפעולה בין רופאים ואחיות יהודים וערבים עובד מצוין".
המתווה החדש שחברי התנועה מציעים מתבסס על מחקר מקיף שערכו בשנה שעברה, שבחן את השסעים בחברה הישראלית. "גילינו שישראלים רבים מרגישים שהקיטוב והשנאה הם הדברים שהכי מאיימים עליהם", אומר פירון, "הרבה ישראלים מאוד מוטרדים מהאלימות, מהדעות הקדומות שיש לאנשים עוד לפני שמכירים או מדברים. מאוד מקטלגים אנשים וחושבים שיודעים מראש מה כל אחד עומד להגיד".
בעקבות תוצאות המחקר הם החליטו לעבוד בשלושה ערוצים: "ערוץ אחד שבו אנשים ייפגשו כדי לעשות משהו טוב משותף ביחד, ערוץ שני שבו הם יפגשו מתוך הצורך להכיר את האחר, וערוץ שלישי של סיוע בפיתוח מיזמים של תנועות, ארגונים ויזמים צעירים בתחילת דרכם, שמתמקדים בהיכרות של זרמים בחברה הישראלית".
חברי התנועה החלו לחפש דרך לייצר מפגשי היכרות בין ישראלים מכל קצוות האוכלוסייה, אבל לא מפגשי שיחה, אלא כאלו שיוכלו לאחד ולחבר ביניהם וליצור אמון וחברות. החיפוש הזה הוביל אותם לרעיון של פעילות חברתית משותפת. "כשאנשים נפגשים לא כדי לדבר אלא כדי לעשות משהו במשותף, נוצר דבר מאוד יפה – הם פתאום נפתחים אחד לשני, מוכנים יותר להכיר וגם מבינים אחד את השני", מסביר פירון, "פעילות משותפת מאפשרת מפגש בין אנשים שונים ודעות שונות וגם תחושה של תועלת".
חברי התנועה קיימו סקירה רגולטורית בנושא שירות למען המדינה, שכללה מבט היסטורי ועכשווי. בעקבות הסקירה עלו כל מני רעיונות שלפיהם בעצם פועלת התנועה מאז – אחד מהרעיונות היה גם להקים את המתווה החדש לשירות – " אם הלכידות שלנו מגיעה מהגיוס, אנחנו מפספסים בגדול", אומר פירון, "מה שבן גוריון ראה בדמיונו עובד כרגע רק על חצי מהעם, וגם גיוס החרדים לפלוגות חרדיות למשל לא בדיוק מגשר על פערים. לכן אני מציע להפסיק לחפש פתרונות סקטוריאליים, לחפש פתרון מחוץ לקופסה, ושכולם, אבל כולם, יתרמו את חלקם בחברה הישראלית. יש פה שינוי דרמטי, כי במקום להגיד 'כולם מתגייסים לצה"ל', אנחנו אומרים 'כולם משרתים – כולם תורמים', ועכשיו ננסה למצוא את ערוצי התרומה שמתאימים לכל אחד ואחד, גם כי זה חלק מתהליך ההתבגרות וגם כי לחברה יש צורך".
"הערבים הישראלים רוצים להתנדב"
לדברי פירון, המעבר מגיוס חובה לשירות חובה ישפיע על החברה הישראלית בכמה רמות: "ברמה הפרטית, אדם שמסייע לחברה פוגש אנשים שונים, והסיוע מחזק את תחושת השייכות שלו לחברה, לצד תחושת הסיפוק", הוא מסביר, "הפעילות החברתית תורמת לפרט גם בהעלאת הרמה המוסרית שלו, וכשיש אנשים רבים שעוסקים בפעילות כזו, ברמה הכללית זה דבר מדהים. היבט נוסף ברמה הכללית הוא הצמא האדיר שיש במוסדות ובארגונים בישראל לסיוע. יש כאן מפגש בין צורך הגדול שקיים בחברה לסיוע לבין הצורך להרגיש שייכות".
איך זה הולך לעבוד בפועל?
"לצד השירות הצבאי יתווספו עוד שני ערוצים – ערוץ פנים קהילתי שיאפשר פעילות בתוך הקהילה, וערוץ רחב יותר של פעילות במוסדות ציבוריים משותפים כמו בתי חולים, בתי אבות, החברה למתנ"סים, תנועות נוער, מוסדות רווחה וכן הלאה. כמו שבני הנוער מקבלים היום צו ראשון, הם יקבלו פנייה רשמית מטעם מדינת ישראל שתקרא אותם לשירות. לצבא תהיה זכות בחירה ראשונה, ואחריה ייעשה מיון לפי האילוצים התרבותיים והחברתיים. מי שילך לצבא יתמיין במסגרת הצבאית כמו היום, השירות הלאומי ימיין את מי שירצו לקחת חלק בשירות האזרחי הכללי, והעיריות ימיינו את מי שיבחרו להתנדב בתוך הקהילות עצמן. יש וועדה שתסיים את עבודתה בשלושת החודשים הקרובים, ואז נציג את המתווה בצורה מסודרת, כולל יעדים אופרטיביים, לוחות זמנים וחישובים כלכליים, ונגיש את המתווה הסופי לנשיא, לכנסת ולקהל בישראל ביחד".
ערביי ישראל פטורים היום משירות צבאי, והחרדים מתנגדים להפסקת לימוד תורה. למה שהם ירצו לקחת חלק בפעילות ההתנדבותית?
"צריך להפריד בין הזרמים השונים בחברה הערבית, בחברה החרדית וגם באוכלוסיות נוספות. במחקר שעשינו ראינו באופן מובהק שכל המגזרים רוצים להרגיש חלק מהחברה הישראלית. הערבים הישראלים רוצים להתנדב, אבל העשייה החברתית היא דבר שכיום לא מתאפשר להם – הם לא נקראים לשרת בצבא. הרצון להרגיש חלק לא פוסח על אף חלק בחברה הישראלית השאלה היא האם אנחנו נוכל לאפשר להם לתת ולהיות חלק. אני שומע כל הזמן שהגיוס לא מתאים לכולם, אבל כל הזמן מדברים על צבא. אני אומר שצריך לדבר על שירות".
יש לכם שותפים באוכלוסיות שאתם מדברים עליהן, כמו הערבים והחרדים?
יש לנו הרבה מאוד שותפים שאנחנו עובדים איתם מכל קשת האוכלוסייה, כמו מנהל התנועה האסלאמית, ראש המועצה המקומי חורה וראש ישיבת "חכמי לב". הרבה מהם גם לוקחים חלק פעיל בפעילויות של התנועה. יש לנו פעילות של מיזמים של צעירים שאנחנו מפעילים והתמיכה והחיבור שיש לנו עם ראשי עיריות וישובים ומוסדות גם בקהילות הערביות והחרדיות ובאופן כללי מאפשרות לנו לחבר אנשים שרוצים להתנדב עם גופים שמעוניינים וזקוקים לסיוע.
יש איזשהו דגם שעומד מול העיניים שלכם שבו זה כן עובד?
"יש יותר מאחד – לדוגמה עמותת "אמאנינא", שמרכזת ומתאמת פעילויות התנדבות ומעורבות חברתית בחברה הערבית. היא מפתחת רשתות התנדבות ביישובים ערביים שכוללות 1200 מתנדבים, ארגונים מסייעים וארגונים הזקוקים לסיוע. כלומר יש בסיס ממשי לפעילות התנדבותית שכבר קיים וגדל, וזה בפרוש אחד מהדגמים שעומדים לנגד עינינו. המערך של השירות הלאומי האזרחי הוא גם דוגמה, ויש עוד".
אז למה בעצם כל זה לא קרה עד היום?
"אין לי תשובה לזה. ראש עיריית רמלה סיפר לי דבר מדהים – היו לו עשרים תקנים לשירות לאומי ערבי והם התמלאו, אז נתנו לו שמונים תקנים והם התמלאו, והוא אומר שאם יתנו לו אלף, גם יתמלאו. זה פשוט עניין של מודעות מצד מדינת ישראל. אנחנו מעדיפים להנציח את הפיצול והקיטוב ואת המחלוקת, וכאילו לא באמת רוצים לפתור את הבעיות שלנו".
יש אפשרות להתגבר על הבעיות האלו?
"ברור, אחרת לא הייתי פועל עבור זה. אחת המטרות של בן-גוריון בהקמת צבא העם הייתה התגייסות למען מטרות לאומיות – הקטנת השסעים והפילוג היא הבעיה הלאומית הכי גדולה שלנו היום".