"רגע היסטורי": ארגון הבריאות העולמי הכריז כי מלאווי הפכה למדינה הראשונה שהתחילה לחסן ילדים נגד מלריה, כשהיא משתמשת בחיסון המורשה היחידי נגד המחלה הטפילית שמתפשטת דרך עקיצות יתושים והורגת מדי שנה 430 אלף איש, רובם ילדים מתחת לגיל 5 באפריקה.
על אף שהחיסון מגן רק על שליש מתוך הילדים המחוסנים, אלו שיקבלו את הזריקות עשויים להיות בעלי מקרים חמורים פחות של מלריה. "זה לא חיסון מושלם, אבל עדיין יש לו פוטנציאל להציל עשרות אלפי חיים", אמר ל-AP news אליסטר קרייג, דיקן הפקולטה למדעי הביולוגיה בבית הספר לרפואה טרופית של ליבפרול, שאינו מקושר לארגון הבריאות העולמי או לחיסון. לדבריו, חיסון הילדים הפגיעים ביותר במהלך שיא עונות המלריה יכול לחסוך מאלפים רבים של ילדים לחלות או אפילו למות.
החיסון, שמכונה מוסקוויריקס (Mosquirix) פותח על ידי חברת GlaxoSmithKline ואושר על ידי סוכנות התרופות האירופית בשנת 2015. בניסוי קודם הראה החיסון יעילות של כ-30 אחוז בילדים שקיבלו 4 מנות, אך ההגנה דעכה לאורך זמן. תופעות הלוואי המדווחות כללו כאב, חום ועוויתות.
פדרו אלונסו, מנהל תכנית המלריה של ארגון הבריאות העולמי, אמר כי תכניות חיסונים דומות יתחילו בשבועות הקרובים גם בקניה ובגאנה, במטרה להגיע לכ-360 אלף ילדים בשנה בשלוש המדינות. אלונסו כינה את החיסון "רגע היסטורי", וציין כי קשה יותר לתכנן חיסון נגד טפיל לעומת חיידק או וירוס. הוא הודה כי ישנם פגמים בחיסון, אבל אמר שהעולם לא יכול להרשות לעצמו לחכות לאפשרות טובה יותר. "אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח לפתח את הגרסה הבאה של החיסון", אמר, "אנחנו עשויים להיות רחוקים עוד שנים רבות משם".
לדבריו, בינתיים ההאטה בהתקדמות ההתמודדות נגד מחלת המלריה דרשה להתחיל להשתמש בכלים חדשים. העמידות נגד התרופות המטפלות במחלה הולכת וגדלה, בעוד שהיתושים הולכים ונעשים עמידים יותר לחומרי הדברה. בנוסף, מאמצי המימון למלחמה נגד המלריה צנחו בשנים האחרונות.
GSK ושותפים נוספים פיתחו את החיסון לאורך יותר מ-30 שנה, בעלות של כמיליארד דולר, וכעת החברה תורמת עד 10 מיליון מנות חיסון בסבב החיסונים הנוכחי. דובר GSK מסר שהחברה עובדת עם שותפים להבטחת מימון לתכניות חיסונים רחבות היקף.
כמה מומחים הזהירו מפני מצב שבו תכניות החיסון יסיטו את כספי המימון הציבורי מכלים זולים ומוכחים נגד מלריה כמו כילות וחומרי הדברה. "זה צעד נועז, אבל זה לא פיתרון קסם", אמר תומאס צ'רצ'ר, מומחה למלריה באימפריאל קולג 'בלונדון, "כל עוד השימוש בחיסון אינו מפריע למאמצים אחרים, כמו הצורך הדחוף בחומרי הדברה חדשים, זה דבר טוב לעשות".
לדברי קרייג אחד האתגרים הגדולים ביותר עשוי להיות שכנוע ההורים להביא את ילדיהם לקבל מנות חוזרות של חיסון שמגן רק על שליש מהילדים, ולמשך זמן מוגבל, בעוד שחיסונים נפוצים יותר, כמו אלו שנלחמים בפוליו ובחצבת, עובדים ביותר מ-90 אחוז מהמקרים. "חיסון המלריה הזה יציל חיים של רבים, גם אם הוא לא טוב כמו שהיינו רוצים", הוא אמר, "אבל אני מקווה שזה יתחיל במאמצי מחקר אחרים כדי שהסיפור לא ייגמר כאן".