גל תאונות האופניים החשמליים כבר הפך למכה של ממש. הדיווחים על המקרים הקשים, שעד לא מזמן נדחקו לשוליים, הולכים ומצטברים, התופעה עולה לכותרות שוב ושוב, ולאט לאט מחלחלת ההבנה שמדובר בנושא שמחייב טיפול דחוף. לדברי מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה, המשבר הזה עשוי להיות הזדמנות לשינוי.
"עצם המעורבות של ראש הממשלה והנחיית כל משרדי הממשלה לטפל – זה מבורך", הוא אומר, "לצערי הנסיבות מכאיבות, אבל זאת הייתה קריאת השכמה שעוררה מודעות מאוד גדולה. עצם זה שעכשיו כל החברה הישראלית, ההורים, התקשורת, נבחרי הציבור, כולם מגדירים את זה כבעיה, כסוג של איום. אנחנו אומרים שזאת אנרכיה תחבורתית, מה שקורה היום ברחובות ישראל בעקבות הכלים האלו שהולכים ומתרבים, אבל יש פה גם הזדמנות לתקן את המצב ולהסדיר את זה".
למרות הנסיבות הקשות, קיטה מצליח לזהות מגמות חיוביות בנושא. הראשונה שבהן היא הגדילה באכיפה: "בשנת 2017 נרשמו 15 אלף דוחות, וזאת גדילה של כשבעים אחוז לעומת השנה הקודמת", הוא מסביר, ומציין לטובה גם את החקיקה: "אנחנו מקדמים כל השנים את נושא הגיל. לפני שנתיים הגיל המותר לרכיבה עלה ל-16. היום חובת חבישת קסדה היא עד גיל 18, ומעבר לזה אין חובה לחבישת קסדה על אופניים חשמליים, אבל אחרי שלוש שנים שבהן עמותת 'אור ירוק' מקדמת את זה, יש התחייבות לסיים במושב הקרוב של הכנסת את החקיקה של חובת חבישת קסדה גם אחרי גיל 18, זה מאבק ארוך שלנו, וזה עומד בלשבי חקיקה סופיים. לא הגיוני שעל קורקינט חשמי כולם חייבים קסדה, ועל אופניים חשמליים רק עד גיל 18".
עם זה, קיטה רואה עלייה במודעות לחבישת קסדה: "אנחנו רואים מדיווחים רשמיים ובלתי רשמיים מבתי חולים שהמודעות לקסדה הוכלת וגדלה, ויש פחות ופחות פגיעות ראש".
"ההבדל בינינו לבין אירופה הוא פחות בחוק ובעיקר בתשתיות"
אחת הבעיות המרכזיות בתחום הן העובדה שהאופניים החשמליים עדיין לא נתפסים ככלי רכב. "קודם כל, לאופניים מותר לנוע במהירות של עד 25 קמ"ש. התקנה אומרת שאתה חייב לדווש, והמנוע הוא מנוע עזר, שמסייע בעליות למשל, וכך גם הסוללה נטענת", מסביר קיטה, "אבל פה בישראל מגדילים את המהירות בחנויות ובמוסכים פיראטיים. אם נוהגים במהירות של מעל 25 קמ"ש זה לא אופניים, זה כבר סוג של אופנוע קטן, זה להפוך את זה לדבר אחר לגמרי ומאוד מסוכן. הם מגיעים למהירות של שלושים, ארבעים ואפילו חמישים קמ"ש. יש עכשיו המון ניסיונות לקדם הטלת קנסות על החנויות כך שלא ניתן יהיה לעשות את זה".
בנוסף מציין קיטה את המאמצים לקידום של רישוי אופניים חשמליים. "זה אומר שתהיה לוחית רישוי, וגם תאוריה וטסט. זה לבוא ולהגיד – יש פה משהו שהוא חשמלי, ויש כל מיני תנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל רישיון וזכות לרכוב עליו", הוא מסביר, "המטרה היא לא להכביד בבירוקרטיה, אפשר לעשות דבר קצר יותר מצד אחד, ומצד שני להטיל קנסות כבדים על חנויות ומוסכים שהופכים את הדבר הירוק והחברתי הזה למיני אופנוע שמסוכן לרוכבים".
קיטה מקווה שמעבר לשינויים החקיקתיים – יבוא גם שינוי בתשתיות. "ההבדל בינינו לבין אירופה הוא פחות בחוק ובעיקר בתשתיות", הוא מדגיש, "זו תרבות – יש שם שבילי אופניים, זה כלי חיובי שגם מוריד כלי רכב מהכבישים, אבל צריך שתהיה הפרדה בין הולכי רגל למכוניות לרוכבי אופניים".
קיטה לא מתבסס בדבריו רק על הדברים שמתרחשים בתקופה האחרונה, אלא גם על תקדימים מהעבר. "למשל הנושא של שכרות בנהיגה – בתקופתי לא היה חוק בנושא, היינו יכולים לשתות ולנהוג, ואף אחד לא עשה קישור בין אלכוהול לתאונות דרכים, למרות שזה מתבקש", הוא מדגים. היום, כמובן, החקיקה בנושא היא כבר מובנת מאליה. "אנחנו רואים קידומי חקיקה נכונים – אפס אחוז אלכוהול לנהגים צעירים, ינשופים, בעבר אפילו לא בדקו את זה", הוא אומר, ומזכיר גם את נושא הליווי בנהיגה: "זה לא היה קיים בעבר. 'אור ירוק' קידמה מאוד את הנושא של נהגים צעירים, רישיון נהיגה מדורג ואת הליווי בנהיגה כדבר במציל חיים", הוא אומר, "אלו דברים חיוביים שראינו ברבות השנים, בטיפול נכון אפשר לקדם ולהוביל גם את נושא האופניים החשמליים. שבילי אופניים חקיקה נכונה, אכיפה וחינוך – ואנחנו שם".
"אני באמת מקווה שאנשים יפסיקו לשלם את המחיר על הרכיבה על הכלי הזה, ושיהיה אפשר להתנועע במרחב העירוני בבטחה, גם כהולך רגל, גם כרוכב אופניים וגם כנהג ברכב, שכולם יחיו בשלום זה זה עם זה בדרכים", מסכם קיטה, "יש פה גם הזדמנות להפוך את זה למשהו אחר, מתקדם יותר. תמיד משבר הוא גם הזדמנות לצמיחה, להתפתחות, אני אופטימי בכיוון הזה".