נראה שבעיית הפליטים הסורים רק הולכת ומעמיקה, ומגיעה לכל רחבי העולם. הלחימה במדינה המדממת הביאה המוני בני אדם, ובהם ילדים רבים מאוד, לברוח ממנה, אבל גם במקומות שאליהם הם מגיעים לא מחכים להם חיים פשוטים. לצד קשיים כמו מחסור במים ורעב, הם סובלים גם מכאלו שאנחנו אפילו לא מדמיינים. אחת מהן היא המחסור בדבר פשוט שנראה לנו מובן מאליו: אור.
דמיינו איך היו נראים החיים שלכם אם בכל יום מחדש, ברגע ששוקעת השמש, היום שלכם היה חייב להסתיים, או לכל הפחות להצטמצם לתוך אוהל אחד קטן. לצד עוד שלל קשיים המציאות הזו היא נחלתם של אלפי משפחות פליטים בצפון עיראק, אבל בשבוע שעבר הם קיבלו נקודת אור.
לפני שבוע הצליחו חברי ארגון iAID לספק לאותם פליטים פנסי תאורה סולאריים אישיים. בפרויקט האחרון הם גייסו תרומות במשך חודשים, וביחד עם חברת סטרטאפ בינלאומית שמייצרת גופי תאורה סולאריים ניידים, קלים לסחיבה ונטענים בקלות, הם הצליחו להשיג אלפי פנסים סולאריים ולחלק אותם בשלושה מחנות פליטים שנמצאים על ההרים בצפון עיראק.
"מדובר בפליטים שברחו מאזורי הלחימה בסוריה, שרובם יזידים וכורדים. במחנות הפליטים שם וגם במקומות אחרים בעולם יש הרבה בעיות שמתעוררות ברגע שעולה החשיכה ובמיוחד אלימות מינית", מסביר שחר זהבי, מייסד ומנכ"ל ארגון, "אנשים חיים שבועות ולעיתים חודשים בחשכה מוחלטת, והתאורה משנה להם לחלוטין את צורת החיים. פתאום נשים יכולות ללכת לשירותים לבד בלילה בלי לדאוג, לילדים הקטנים יש עוד כמה שעות של אור והם לא מוכרחים להסתגר באוהל מיד כשהשמש שוקעת בשעה שש, אפשר לבשל, אפשר להמשיך לחיות. היכולת לזוז ממקום למקום בלי להיות תלוי בחשמל משנה לגמרי את החיים, זה משהו שקשה להפנים".
"כשאתה מבין את ההשפעה שלך, יש התעוררות, וזה ממכר"
את ארגון iAID הקימה לפני כשנתיים קבוצה של ישראלים מרקעים שונים – עסקים, תקשורת, סיוע הומניטרי, במטרה לקחת את עולם הסטרטאפ ולהטמיע את הידע הישראלי בתחום הטכנולוגי, כדי לסייע לקהילות נזקקות ברחבי העולם. "אנחנו משלבים בין טכנולוגיה ויזמות ישראלית ופועלים בדגש על הפן ההומניטרי באזורי אסון, במקומות שמתרחש בהם רצח עם ובמחנות פליטים", מסביר זהבי, ומספר שמאז הספיקו חברי הארגון לחלק תאורה סולארית לפליטים באפריקה, לשלוח מזל"טים לסייע באיתור נפגעים באזורי קרבות, ובימים אלו הם עובדים על פרויקט חדש לטיהור מים בהודו.
זהבי עצמו הוא פעיל חברתי כמעט כל חייו. "בפעם הראשונה שאתה מגיע להתנדב במחנה פליטים ומבין את מידת ההשפעה שלך על אוכלוסייה שנעקרה מהבתים או ברחה מרצח עם, יש התעוררות וזה ממכר, לי אישית זה שינה את החיים", הוא אומר, "אני פוגש רופאים שלמדו שבע שנים רפואה, הם עובדים כל החיים בקופות חולים ובבתי חולים, וכשהם מגיעים למקום כזה ומיישמים את כל מה שהם למדו בצורה מרוכזת כל כך, הם מרגישים השפעה אמיתית וחזקה".
בשונה מארגונים הומניטריים אחרים, שמגיעים לאזור מוכה אסון ומנסים לסייע בכל מה שהם יכולים, בארגון iADA פועלים לפי דרישה, כדי לא ליצור עומס במקומות מסוימים, בעוד שאחרים נותרים ללא כל סיוע. "במקום לבוא וליזום, אנחנו נענים לבקשות שאנחנו מקבלים. אנחנו עושים הערכת מצב, מבררים מה צריכים באותו אזור, ולפי התעדוף שמציגים לנו אנחנו מחליטים איזה פרויקט להריץ", מסביר זהבי, "ככה אנחנו יודעים שלא מתבזבז כוח אדם, כי בודקים כל פעם מחדש מה באמת נחוץ, ומספקים את הצורך".
זהבי מבקש להדגיש שהעזרה של הארגון ברחבי העולם לא באה על חשבון הפעילות שלו בישראל. "להפך, זה מחזק את ישראל תדמיתית מאוד", הוא אומר ומוסיף "כל אחד מחברי הארגון מתנדב למטרות חברתיות ובפרט בקהילות נזקקות פה בארץ, ואני מאמין שהעזרה שלנו חשובה בכל מקום שבו היא נדרשת".
"זו אוכלוסייה שאוהדת את ישראל"
זהבי ושאר חברי iAID נמצאים כבר כמה שנים בקשר צמוד עם גורמים בצפון עיראק, ובשל הקרבה בין הישראלים לקהילה הכורדית, יחד עם גורמים בינלאומיים שפעלו כמתווכים, נולדו שיתופי פעולה פוריים, כמו הפרויקט האחרון לחלוקת תאורה סולארית.
בשיתוף פעולה עם גורמים אמריקאיים, ובעזרת תרומות מארגונים הומניטריים בינלאומיים, הם העבירו לפני שבוע 3500 פנסים סולאריים לצפון עיראק בעזרת חברת DHL שהתנדבה לשנע אותם, וכורדים מקומיים שלוקחים חלק בארגון עזרו לחלק אותם בשלושה מחנות פליטים – בהרי סינג'אר, ליד דוהוק ובכורדיסטן.
הפעילות שלהם לא הייתה נטולת קשיים. "הקושי העיקרי הוא בדרך כלל להגיע לשטח", מסביר זהבי, "הארגון עצמו ישראלי, אבל יש לנו מתנדבים מכל מיני מקומות בעולם. לרוב אנחנו מגיעים ונותנים את הסיוע בעצמנו, אבל הפעם הייתה בעיה להיכנס לאזורים האלו בעיראק, שנמצאים בשליטה צבאית ואין גישה אליהם. בתקופה האחרונה המצב הביטחוני שם בעייתי בגלל המלחמה. רוב הזמן כשאנחנו מגיעים לשטח אנחנו משתדלים שיהיו בצוות גם ישראלים, אבל הפעם נאלצנו לשלוח צוות שכולו מקומי".
העובדה שחברי הארגון ישראלים מעלה כמובן שאלות שונות. למשל, האם המשפחות שקיבלו את הפנסים הסולאריים ידעו מהיכן מגיעה התרומה. "המשפחות יודעות שהתרומה היא מישראלים, ולא רק שזה לא בעייתי בעיניהם – להפך, זו אוכלוסייה שאוהדת את ישראל", עונה זהבי, "הם יודעים שהישראלים עוזרים להם והם בעדנו, מתרגשים ושמחים לקבל את העזרה שאנחנו מציעים. החיוכים שלהם שווים הכל, לראות את התמונות שהכורדים שלחו לנו אונליין בזמן החלוקה, זה באמת מאיר, תרתי משמע".
