ביום חמישי הקרוב ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, יביא לאישור סופי של מועצת העיר את רשימת 12 האישים שנבחרו לקבל את עיטור יקיר ירושלים לשנת תשע"ח, שראש העיר יעניק להם בסמוך ליום ירושלים על כך שהקרינו מאישיותם על העיר ותרמו לה תרומה ייחודית.
השנה הוגש מספר שיא של 114 מועמדים לקבלת העיטור. הוועדה המקצועית, בראשות ראש מינהל קהילה גיל ריבוש, דנה בכל המועמדים שהוצעו והעבירה המלצתה לוועדת השיפוט בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן. הוועדה הציבורית בחרה במועמדים הסופיים שלהם יוענק העיטור בתחומי התרבות, דת ומורשת ישראל, חינוך, קירוב לבבות וסובלנות, פעילות ציבורית ומחקר ואקדמיה. בנוסף, מועצת העיר החליטה להעניק עיטור נוסף ליקיר בוני ירושלים וליקיר תעשייני ירושלים.
"העיר ירושלים ותושביה מכבדים ומוקירים את מי שתרמו ועודם תורמים לעיר במשך שנים רבות כחלק מעשייתם", אמר ברקת, "לכבוד הוא לנו שיש בירושלים אישים שכאלו ואנו גאים להעניק להם אות כבוד על פועלם הייחודי לעיר". ואלו הם 12 יקירי ירושלים שיזכו לעיטור:
השף שלום קדוש מכהן בתור השף של מלון "גן-אור" כ-42 שנה, שבהן אירח והכין ארוחות לשלל שועי עולם: מלכת הולנד, נשיא צרפת ונשיאים אמריקאים רבים. במשך השנים הוא הסתובב ברחבי העולם, קנה לו שם עולמי, והביא לירושלים את השפים הגדולים בעולם – וגם הכשיר את בכירי השפים בישראל.
הגברת אסתר קליין הקימה וניהלה את המרכז הפדגוגי "שתילי אריה" הנותן מענה ושירותים פדגוגים לגננות, מורות ומחנכות ברחבי העיר. היא יזמה את גני השילוב בהם משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים, מה שהתפתח לרשת הגנים "פתחיה". גם לאחר שחלתה בניוון שרירים קשה המשיכה בפעילותה ואף לקחה על עצמה פרויקט לקידום אוכלוסיות חלשות. כיום היא מתקשרת באמצעות העיניים עם מחשב מיוחד, וממשיכה לקיים הרצאות והשתלמויות ולכתוב טור לעיתון ב"קהילה" על התמודדותה עם המחלה.
הגברת ציפורה (ציפי) רון החלה את פעילותה הציבורית בעיר בדגש על שימור שכונות היסטוריות, ויזמה את הקמת וועדת השימור העירונית הסטטוטורית, שבה היא מכהנת כנציגת הציבור למעלה מעשרים שנה. בנוסף, הטביעה את חותמה בחינוך הדור הבא וקידום תכניות לימודים חדשניות לקהילה האתיופית, ווהייתה לפעילה בולטת בארגוני הנשים בישראל. היא תרמה רבות לשמירת אוצרותיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים וטיפוח יופייה של העיר והקימה את השדולה הסביבתית בכנסת ישראל.
הרב משה שלזינגר הקים רשת מוסדות חינוך, ולאחר שנתקל באופן אישי בבעיות פוריות החליט לסייע לזוגות חשוכי ילדים והקים את ארגון "פרי חיים", המספק סיוע לאלפי זוגות העומדים בפני טיפולי פוריות.
הגברת פנינה עין מור שימשה במשך שני עשורים כמפקדת לשכת הגיוס בירושלים, שם פיתחה שיטות חדשות למיון והערכה של חיילים מסקטורים מגוונים. בשנת 1996 הקימה חברת תיירות, שהתמקדה בהעצמת נשים, קולינריה ויין, בשכונת עין כרם ומאוחר יותר שימשה כיו"ר השכונה, והובילה את הגשתה כאתר מורשת עולמית, שימשה כחברת וועד מנהל במועצה לשימור אתרים וכנציגת העיר בחברה להגנת הטבע.
ד"ר יוסף הטב ניהל את מחלקת הילדים והנוער בבבית החולים איתנים, ושימש כיו"ר החברה לפסיכיאטרית הילד והמתבגר בישראל. הוא היה יו"ר החוג לפסיכיאטריה בביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית, ופרופסור אורח באוניברסיטאות ייל וקורנל בארה"ב. מאז פרישתו לגמלאות הוא הרופא האחראי על שירותי הרפואה לתלמידי החינוך המיוחד במחוז ירושלים, וחבר הנהלה בכ-23 חברות וארגונים.
פרופסור אברהם (אבי) ריבקינד הוא מומחה עולמי בתחום בטראומה, חבר באיגוד הטראומה האמריקני ומקים יחידת הטראומה הראשונה בישראל בבית החולים הדסה עין כרם, שבו הציל אלפי נפגעים. לצד זאת הוא מוביל כיום פעילות לתלמידי תיכון בנושאי נהיגה זהירה, שנלמד גם בערים נוספות. לצד פעילותו הרפואית הוא משמש כמרצה בבית הספר לרפואה, ואף פיתח קורס מיוחד בהחייאה מתקדמת (ATLS), שהתקבל ע"י איגוד הכירורגים וחיל הרפואה.
הרב ד"ר דניאל טרופר הוא רב ודוקטור להיסטוריה יהודית. בחייו חש את בעיית הניתוק הגובר בין העולם הדתי לחילוני והחליט לעלות ארצה להגשים את חזונו לקרב בין העולם הדתי, חרדי והחילוני. בשנת 1970 הקים את ארגון "גשר" ליצירת מסגרת לשיח בין נוער חילוני ודתי והוא עומד בראשו עד היום. בנוסף, כיהן כיועץ מיוחד לחינוך יהודי במשרד החינוך וקידם את פתיחת רשת בתי הספר תל"י.
הרב חיים פרקל שימש כראש לשכת שר הרווחה, ולאור חווייתו האישית כאב לילדים עם צרכים מיוחדים, הקים את ארגון "עלי שיח" שמפעיל מערך דיור שבו פועלים 55 בתים מוגנים, מועדוניות, מרכזי תעסוקה, מכללה להכשרה תעסוקתית, ומערך נופשונים לילדים המתגוררים בבית ההורים. הוא ייסד ומשמש כמנכ"ל "פרויקט אופק", המכוון לזוגות נשואים בעלי צרכים מיוחדים, המאפשר חיי שיתוף לבוגרים עם מוגבלויות. הארגון מספק מענה לאלפי נזקקים מכל רחבי העולם, ובעיקר בישראל, ומפעיל מערך של מעל אלפיים מתנדבים. רוב פעילויות הארגון נעשות בירושלים, כך גם ליגת הכדורסל שהוקמה בשיתוף עיריית ירושלים לפני שנתיים, גני ילדים משלבים, מכללה, קבוצת תיאטרון ועוד.
הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי ניהל חפירות רבות הנוגעות לקדמוניות ירושלים ומחקרה. הוא חשף את ברכת הכהנים – פסוקי המקרא הקדומים ביותר שידועים היום, היה ממייסדי פרויקט סינון העפר מהר הבית, ופעל לשינוי התודעה הציבורית והשלטונית בנוגע לחשיבות עתיקות הר הבית. תגליותיו וחידושי מחקריו היו פורצי דרך, והוא נחשב כיום למומחה הגדול ביותר לארכיאולוגיה של ירושלים, ומרצה מבוקש בכל העולם.
הרב ישראל מימרן שימש כראש ישיבה בעיר טטואן שבמרוקו. לאחר שעלה ארצה פעל רבות לשיפור איכות חייהם של עולי מרוקו בישראל. היה פעיל בוועד העדה המערבית ובעמותות נוספות והיה שותף להנחלת מורשת יהדות המגרב בחברה הישראלית. עסק כל חייו בפעילות ציבורית למען תושבי השכונות בירושלים.
הגברת רות אלון ייסדה את אולפן "בית העם" בירושלים ושימשה בו כמנהלת כ-13 שנים, לימדה את השפה העברית לעולים רבים וסייעה בקליטתם. לאחר איחוד העיר פתחה את האולפן גם בפני ערבים, תושבי מזרח העיר. מלבד זאת, עוסקת בסיוע למשפחות נזקקות וממשיכה את אמה וסבתה בנשיאות ארגון החסד "עזר יולדות".
אות יקיר בוני ירושלים - מר מרדכי אביב שימש כמנהל עבודה בחברת "רסקו" לבנייה ובהמשך הקים קואופרטיב לייצור בלוקים ומוזאיקה. שימש כמדריך למקצועות הבנייה במרכז שיקום נוער שוליים בירושלים. בשנת 1969 ייסד את חברת "מרדכי אביב מפעלי בנייה" ומשמש מאז כיו"ר החברה (קרוב ל-50 שנה). לחברה פרויקטים רבים בכל רחבי העיר. בעל פטנטים רשומים בתחום הבנייה. זוכה תואר "רב קבלן" מהתאחדות הקבלנים ואות הוקרה למפעל חיים מארגון הקבלנים בירושלים.
אות "קיר תעשייני ירושלים - מר שייקה אלטוביה הוביל את מפעל "מיפרומאל תעשיות ירושלים", שהפך עם השנים למעסיק גדול (כ-450 עובדים בשיאו), ומיצב אותו כמפעל מקצועי הדואג לעובדיו, מוביל תפיסות חדשניות טכנולוגית, ובעל שירות לקוחות ברמה גבוהה, עד שנסגר בשנת 2005. במקביל כיהן שייקה כיו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים וכן כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. עם הקמת הרשות לפיתוח ירושלים, שימש כנציג המגזר העסקי בהנהלתו. שימש כחבר דירקטוריון בגופים ציבוריים רבים בעיר, והיה מיוזמי הקמת "גלגל" – בית חם לנערים ונערות מחוסרי דיור.