בימים הלוהטים האלו, שבהם בעזה ממשיכות להתגלות מנהרות, הפגנות מתקיימות ליד הגדר ועפיפוני תבערה מוטסים לישראל, קשה ומפחיד לחשוב כמה עוד תתחמם הגזרה בעזה. אבל למי שהרים את עיניו לשמיים באזור ביום שישי האחרון ציפתה הפתעה שהיא קרן אור אופטימית אמיתית לכל ישראל.
מסתבר שיש בעזה מי שהעדיפו לנצל את אפיק התעבורה האווירי להעביר משהו אחר לגמרי, והחליטו להפריח לאוויר מאה יונים עם פתקים ובהם מסרים שקוראים לחופש ושלום.
מאחורי היוזמה המרגשת עומדת קבוצת Youth Committee, שהוקמה בשנת 2010 ומונה כיום יותר ממאה חברים וחברות. "אנחנו מטפלים במגוון נושאים לא פוליטיים כמו זיהום, אדריכלות, ילדים, מגדר, בריאות, תרבות, אמנות ועוד", מספר מקים הקבוצה, העיתונאי רמי אמאן (35) מחאן יונס, "אנחנו פועלים בדרכים אקטיביסטיות כדי להעביר מסרים לתושבים בעזה וגם בישראל – אנחנו אנשים רגילים שפונים לאנשים רגילים אצלנו ובצד השני כדי להפסיק את הפעילות הברוטלית וליצור שלום, ליצור חזון של גשר בין הישראלים לבין הפלסטינים".
שיחת הטלפון עם אמאן הייתה קצרה בלית ברירה, כי לא היה חשמל כדי שיוכל להטעין את סוללת הטלפון שלו. לדבריו, זו הייתה גם אחת הסיבות שחברי הקבוצה החליטו להשתמש ביונים. "אנחנו רוצים להעביר מסרים, אבל אין בעזה חופש ואין חשמל. אני לא יודע אם יהיה לי חשמל מחר, אז לשלוח מאה הודעות אלקטרוניות בבת אחת זה לא ממש אפשרי, אבל ניירות ועפרונות יש לנו, וככה עלה הרעיון לשלוח את החלומות שלנו עם יונים לשמיים. אנחנו רוצים חופש ושלום, והיונה מסמלת את השלום, בעיקר לישראלים".
"הכיבוש הישראלי הוא הדבר האחרון שמקשה על תושבי עזה"
היונים הופרחו משלושה מוקדים מרכזיים ברחבי הרצועה: מחנה ג'בליה, מחנה העודה במזרח חאן יונס, ומחנה העודה במזרח עזה. לרגליהן חיברו חברי הקבוצה שלל מסרים אישיים: "אנחנו רוצים חופש", "אנחנו רוצים שלום", "אנחנו רוצים לחיות בביטחון", "אנחנו רוצים להסיר את המצור", "אנחנו רוצים צדק ודמוקרטיה", "אנחנו רוצים לחיות בשוויון", "אנחנו רוצים לחיות בכבוד", "הזכות לנוע ולנסוע", "הזכות לטיפול", "הזכות לחינוך" ועוד.
"אנחנו מנסים להעביר מסר החוצה כי זה רעיון שאנחנו חולקים עם הרבה מאוד אנשים", מסביר אמאן, "אנחנו שולחים מסרים כאלו גם לתוך עזה, כי חשוב לנו שיצטרפו כמה שיותר אנשים, שנוכל לדבר יחד. יש לנו שותפים מכל הצדדים, ימין, שמאל, דתיים. לא רק חמאס אחראי למה שקורה לתושבי עזה – יש הרבה מאוד דברים לא נכונים שקורים מבחינת השלטונות הפלסטינים עוד לפני הכיבוש הישראלי: מאבקים פנימיים בין גופים שונים, חלוקה לא צודקת של משאבים ושגיאות שמנהיגים עושים מול התקשורת, בשני הצדדים. אני מאמין שלפלסטינים, ובמיוחד לאלו שחיים בעזה, מגיעה עצמאות. לא רק מהכיבוש הישראלי – זה הדבר האחרון שמקשה על התושבים בעזה. מה שהכי קשה להם זה ההתמודדות עם השלטונות הפלסטינים. כל הפלסטינים צריכים להתאחד בשביל שיהיה שלום, ואז נוכל להשתחרר גם מהכיבוש הישראלי. אנחנו פועלים כדי ליצור מנהיגות חדשה אצלנו יחד עם שותפים בישראל שמעוניינים כמונו ליצור מנהיגות חדשה גם בישראל".
אתה לא פוחד להמשיך עם זה עכשיו ולהתראיין בגלוי?
"כשרק הקמנו את הקבוצה היינו מעטים, וזה היה מפחיד. סבלנו מהרבה ביקורת כלפי הפעילות שלנו, והשלטונות הפלסטינים עשו לנו יותר בעיות בגלל הפעילות האקטיביסטית שלנו. ישבתי בכלא שלוש פעמים בגלל שהבעתי את הדעות שלי בקול רם, אבל מה יעזור לי לפחוד עכשיו? אני רוצה לשבור את השתיקה הפנימית והחיצונית שהפעילות הברוטלית בגבולות של עזה מייצרת. מי שבאמת פועל בשביל שלום לא פוחד. היום אנחנו הרבה יותר חזקים מאשר בהתחלה, יש לנו כבר ניסיון ואנחנו גם פועלים באופן עצמאי, הארגונים בשלטון מאמינים לנו שאף אחד לא שלח אותנו. אני לא רואה אף אחד בעולם שהוא אויב שלי. אני מאמין שלא רק אנחנו מאמינים ורוצים בשלום – גם החמאס רוצים בשלום".
הפיגועים, המנהרות, עפיפוני התבערה ששורפים את השדות, הסירוב לשחרר את אברה מנגיסטו ואת גופות החיילים – לדעתך זה מראה על רצון לשלום של החמאס?
"החמאס משחקים בפוליטיקה ולא במלחמה, הם אחראים למה שהם עושים. אני לא חושב שזה נכון להחזיק גופות חיילים או אדם חי בעזה, זה לא הומני ולא משרת אותנו. בשני הצדדים עושים טעויות, ובדיוק נגדן אנחנו מפגינים, אבל התקשורת מתעדת את הטעויות האלו ומתמקדת בשאלה אם ומתי תהיה מלחמה, במקום להתמקד בפעולות אחרות".
הפעולות שאתם עושים משקפות לדעתך את דעת הרוב ברחוב הפלסטיני?
"בטח. האנשים הרגילים רוצים לחיות חיים רגילים, לא לחיות במצב של מלחמה ורעב בלי בגדים, אוכל וחשמל. נתניהו עושה מצור על עזה, אבל המצור הוא לא על החמאס או על הפתח' או על הרשות הפלסטינית, אלא עלינו התושבים. בגלל זה שלחנו את היונים".
"אני אופטימי כי כל יום אנחנו מקבלים עוד ועוד תגובות", אומר אמאן. "לפני שנה קיבלתי הזמנה לוושינגטון. הקול שלנו כבר לא נמצא רק בראש שלנו, אנחנו מתחילים להישמע. אני מדבר איתך עכשיו, וזה אומר שלשלוח את היונים כבר היה שווה – המחשבה שישראלים יקראו על היוזמה שלנו ואולי יצרו איתנו קשר ונדבר. אני מתפלל לשמוע מישראלים או פלסטינים שקיבלו את המסרים, זה יהיה מדהים".
