מחר (ה') יתקיים מצעד הגאווה הירושלמי בסימן מורשת קהילתית, כהוקרה לוותיקי הקהילה. כמדי שנה, יש מי שחוששים מאירועים חריגים, לאחר המצעד הירושלמי עלה לכותרות בשנים האחרונות בנסיבות טרגיות, כשאחת הצועדות, הנערה שירה בנקי ז"ל נרצחה במצעד, וחמישה צועדים נוספים נפצעו בתקרית.
אבל על רקע החששות, השנה יקיימו חברי ארגון "תג מאיר" בפעם השלישית את תפילת הדרך למען הצועדים במצעד הגאווה, בהשתתפות רבנים ורבות מכל הזרמים. "בימים הראשונים אחרי הדקירה של שירה, כשהיא עדיין הייתה פצועה אנוש, קיימנו קבלת שבת במקום של הרצח", מספר יוסי סעידוב, ממארגני האירוע, "מאז אנחנו מקיימים את תפילת הדרך לפני המצעד מדי שנה, לזכרה של שירה וגם לקריאה משותפת לשלום הצועדים וחיזוק הקהילה שסובלת מהתקפות ומילים בוטות ומסיתות מצד רבנים".
סעידוב מתכוון, בין היתר, למכתב שפרסמו לאחרונה לא פחות מ-200 רבנים שכינו את ארגוני הלהט"ב "טרור אגרסיבי שהופך סוטים לגיבורים", וטענו כי ילדיהם של זוגות חד-מיניים יגדלו להיות אומללים. "כל אלימות נגד הקהילה הגאה היא נגד ערכי היהדות", אומר סעידוב, "יש מדרש על תנא אחד שליגלג על מישהו שלא מצא חן בעיניו. האדם ענה לו – למה אתה מלגלג עליי, לך למי שברא אותי. מבחינתנו, המסר הוא זהה. אין מקום למילים וביטויים קשים, בטח כשיש להם משמעות וכוח שמוביל לשפיכות דמים. לרבנים שמשתמשים בביטויים האלו יש אחריות על כל מילה".
"לאף אחד אין בלעדיות על האמת"
בין הרבנים והרבות שייקחו חלק באירוע ישתתפו גם רבנים מהזרם האורתודוכסי. אחד מהם הוא הרב אהרון ליבוביץ', רב קהילה וראש ישיבה בשכונת נחלאות, שצועד כבר שנה שלישית במצעד הירושלמי, למרות שמדובר בצעד שנוי במחלוקת. "אחרי הרצח היה לי ברור שלמרות העמדות ההלכתיות שלי, אני אצעד בפעם הבאה. החובה שלנו היא בראש ובראשונה שכל קהילה בירושלים תרגיש בטוחה להביא את הקול שלה למרחב הציבורי, ובמיוחד קהילה שגם ככה מתקשה מאוד להביע אותו. אסור שהקהילה הגאה תרגיש לא רצויה כחלק מהציבור בירושלים".
ההחלטה להשתתף במצעד הייתה כל כך פשוטה?
"לפני הפעם הראשונה שהלכתי למצעד לא הצלחתי לישון בלילה. הרגשתי שחובתי לומר שהרצח לא מייצג את התורה שלי, אבל מצד שני הבנתי שצעד כזה יכול להתפרש ככפירה בהלכה. זו הייתה החלטה מורכבת וקשה, אבל מה שהכריע את הכף הייתה הידיעה שיש רבנים שמחפשים להכפיש ולא יושבים בשקט. זה לא אפשר לי לעמוד בצד ולא לעשות כלום".
ליבוביץ' מצטרף לסעידוב ומגנה בתוקף את מכתב הרבנים. "הניסיון להלך אימים ולהפלות אנשים עם נטייה מינית שונה משול מבחינתי לרצח העולם הפנימי שלהם", הוא אומר, "האמירות האלו נועדו להפחיד ובמידה מסוימת לאיים, ואסור לתת להן במה. גם אם איננו יכולים להכשיר את אורח החיים הזה בהכשר מלא, זה קריטי שאנשי הלכה יבינו את החשיבות בלעמוד לצד הקהילה הלהט"בית. מדובר כאן באמירות חמורות שמשדרות לציבור החילוני והפלורליסטי שאין לו מקום בעיר. ירושלים היא 'העיר שחוברה לה יחדיו', היא אמורה להיות הבירה של כל עם ישראל, לא מבצר של קהילות בדלניות".
אתה מנהיג קהילה אורתודוכסית. איך היא מקבלת את המהלך?
"זה לא קונצנזוס בקהילה, אבל אני מאמין שתפקיד הרב הוא גם להורות עמדות, ולא רק לשקף תפיסות שכבר קיימות בקהילה. אני לא מצפה שכולם יסכימו איתי, אבל אני רוצה להאמין שגם אם חלקם בוחרים לא לצעוד ורואים בכך זיוף של דרכי התורה, כולם מסכימים שאין מקום לאלימות פיזית או מילולית. קהילה צריכה לדעת להכיל דעות שונות, והם מבינים שאני לא מטיל ספק בהלכה. מצעד הגאווה בירושלים שונה משאר המצעדים בעולם, זה אירוע משפחתי, עם הרבה ילדים ומשפחות, וגם הרבה מאוד כיפות בשנים האחרונות, וזה מצביע על יכולת ונכונות להכיל גם את הציבור שמחפש פה קדושה".
בתפילת הדרך ישתתפו גם רבנים ורבות מזרמים אחרים, איך אתה מקבל את זה?
"בעיני מדובר בסך הכל באנשים שרואים את היהדות בצורה אחרת. בסופו של דבר כולם רוצים את טובת עם ישראל, וזה שיח חשוב ולגיטימי. לאף אחד אין בלעדיות על האמת או קו ישיר לאלוקים. יש לנו אמונה, וחשוב שנביא אותה בלי פשרות ובלי התנצלות, אבל לא צריך לפסול דרך אחרת. הכוח הוא באחדות".
אתה מאמין שעשוי להיות שינוי בגישת ההלכה כלפי זוגות חד-מיניים?
"אני לא חושב שיכול להיות שינוי בפסיקה ההלכתית או באידאולוגיה, לפחות לא עם מרחב התמרון המצומצם שיש לנו בהלכה בדורות המאוחרים, אבל יותר ויותר רבנים מבינים שצריך לעסוק בזה. יש פער משמעותי בין מה שההלכה יכולה להציע לבין מימד שהוא יסודי בזהות של הלהט"בים, אבל חובה עלינו להכיל, לא ממקום של להתיר מה שאסור, אלא ממקום של 'ואהבת לרעך כמוך'".