בשנים האחרונות נרשם כמעט מדי שנה איום חדש שמרחף על ענף הספרים. ב-2014 זה היה חוק הסופרים שאסר על מבצעים על ספרים חדשים, אחר כך הגיעו חברות הספרים דיגיטליות שאיימו לגדוע את הספר הכתוב, אבל הספרים כנראה לא הולכים לשום מקום, כי בכל פעם שמספידים את הענף, הוא מצליח לא רק לשרוד, אלא אפילו לפרוח.
"בשנה האחרונה יש עלייה של שבעה אחוזים ברכישת ספרים ברשת", מספרת יפית גרינברג, מבעלי רשת סטימצקי, שמוכרת לנו יותר בתור ג. יפית מהפרסומות. "זה המון, אבל יש כאן הרבה יותר מזה. צריך לקחת בחשבון שמדובר במגמת עלייה ולא בעלייה חד פעמית – בכל שנה בשנים האחרונות יש עלייה, וזה דבר מדהים".
גם ביני טריואקס, יו"ר התאחדות הוצאות ספרים בישראל ומנכ"ל הוצאת "מטר", מספר על עלייה של 5-10 אחוזים בכמות הכותרים שנמכרים. "יש כ-4.5 מיליון תושבים קוראי עברית בארץ, וכל שנה מוכרים בישראל בערך ארבעה מיליון ספרים. אנחנו מקום ראשון או שני במכירת ספרים פר תושב", טריואקס אומר, "הכוונה פה היא גם לספרים תורניים, ספרי לימוד ומגזינים כבדים".
"מה שאפילו יותר מעניין, הוא שיש עלייה גם בתקבול הממוצע – כלומר בסכום הכסף שנכנס עבור הספרים, מה שמאפשר לשלם לסופרים תמלוגים יותר משמעותיים", הוא מוסיף.
טריואקס מצביע גם על מגמה כלל עולמית של חזרה למדיה המודפסת. "אם בעבר השוק האמריקאי דיווח ש-21 אחוז מכלל רכישות הספרים הן של סיפורת דיגיטלית, בתחילת 2017 חלה ירידה של שני אחוזים בצריכת הספרים האלו, וזה כמובן ניכר גם בארץ", הוא אומר. "מסתמן שיש גם לא מעט חפיפה ביניהם, כלומר אנשים שמורידים אפליקציות לקריאה דיגיטלית קונים גם את הספר המודפס", מספר טריואקס, ומסביר את זה בכך שהספר נשאר ליד המיטה בבית, בעוד שאת הסמארטפון אנחנו לוקחים איתנו לכל מקום.
קוראים יותר או אוכלים יותר?
מסתבר שאנחנו לא רק רוכשים יותר ספרים, אלא אפשר גם לראות מגמת עלייה בתחומים ספציפיים. לדברי טריואקס, אחת ההפתעות של השנה היה ספר בישול טבעוני של אורי שביט, שנמכר בכמויות שלא ציפו להן. בכלל, מסתבר שספרי בישול חזרו השנה ובגדול, ולפי דוח הספרייה הלאומית ב-2017 יצאו 44 ספרי בישול במגוון נושאים. "הייתה תקופה שספרי הבישול גוועו, ופתאום קיימת חזרה", אומרת גרינברג, שבעיניה זו גם אחת הסיבות לעלייה ברכישות הספרים: "מדובר בספרים מאוד מושקעים, ולפעמים הם ממש משמשים כספרי אווירה שמוצבים על השולחן בסלון. מנהלת חנות בסטימצקי סיפרה לי שקנו אצלה ספרים ב-4000 ₪ כדי לשים בסלון בבית החדש. גם בכתבות סטייל יש המון שימוש בספרים פתוחים כדי להוסיף לאווירה ולצבעוניות של הבית, אבל בדרך כלל אלו אלבומים שנחשבים לאקססורי יוקרתי ויקר, אז במקומם קונים ספרי בישול".
"גם בתחום ספרות הילדים והנוער קיימת עלייה גדולה", מספרת גרינברג, "הדהים אותנו לפני שנה וחצי לראות ב-12 בלילה את התור כשיצא הספר של הארי פוטר באנגלית, ואחרי החוויה הזו הבנו שהנוער קורא ובגדול. יש הרבה סדרות לנוער וילדים, והם בפירוש קוראים". "גם בספרי הפעוטות יש עלייה יפה מאוד, הם תופסים היום כשלושים אחוז מכלל הספרים", מוסיף טריואקס, "יש המון ספרי ילדים חדשים ומבחר עצום גם בעברית וגם בתרגום, זו מגמה כלל עולמית".
בזכות הצילומים, השיווק והסקרנות
קשה להגיד מה בדיוק הביא לעלייה ברכישות הספרים, אבל לאנשי התחום יש הסברים שונים. לדברי חגי מרום, מייסד הוצאת "מרום תרבות ישראלית", לא רק ספרי הבישול משתמשים נהנים מפופולריות מוגברת בזכות הצבעוניות שלהם - מסתבר שצילומים הם אחת הדרכים של הספרות בכלל לשרוד בעידן הסמארטפון. "הצילומים מככבים בספרות, והאיכות שלהם מאוד משפיעה גם על המחיר של הספר ועל המיצוב שלו", הוא מסביר.
לדברי טריואקס, גם התחרות עושה את שלה. "יש יותר הוצאות שמוציאות ספרים והתחרות גדלה. זה טוב לצרכנים ויכול להסביר את העלייה ברכישות", הוא אומר, ומוסיף למשוואה גם את כמויות הספרים שיוצאות: "הרבה מאוד ספרים חדשים מגיעים לחנויות, כמה מאות ספרים חדשים בכל חודש. החידוש של הספרים עושה את העבודה, והחנויות השתפרו גם בתצוגות ובאווירה".
"חוויית הקריאה מתחילה בחנות", טוענת גם גרינברג, "אנשים מגיעים לחנויות ופוגשים מוכרים נלהבים שמכירים את הספרים ויודעים להמליץ להם. הרבה פעמים יש פעולות קידום למועדוני לקוחות שמכניסים לאווירה עם טיזרים, ממש כמו הפרומואים שיש בקולנוע רק בדרך קצת שונה". לדברי מרום, גם קל יותר לשווק ולפרסם היום ספרים. "הרשתות החברתיות מפיצות את הבשורה, בלוגרים כותבים, כולם רואים הכל", הוא אומר.
אבל בסופו של דבר, לצד כל אלו, לכולם יש הסבר עיקרי אחד, שכמו הספרים עצמם הוא מסורתי, פשוט וטוב: "אין ספק שהשיח ברשת ומאמצי השיווק הנמרצים תורמים להגברת המכירות, אבל כנראה שהסיבה הראשית שגורמת לציבור לקרוא יותר היא העובדה שטרם נמצא תחליף הולם לספר טוב שהוא הבילוי המושלם במחיר שווה לכל נפש", אומר טריואקס. "אנשים הבינו שאין תחליף למה שספרים מביאים – הפעלת הדמיון וכניסה לעולם שלם שבו כל אחד הוא גם הבמאי, גם המלביש, גם המעצב וגם התפאורן", אומרת גרינברג. "כל אחד יכול למצוא לעצמו את מה שמעניין אותו, ואין לזה תחליף".