בזמן שבצה"ל חגגו את מינויה של רס"ן ט' למפקדת הטייסת הראשונה בארץ, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הביע התגדות רבה למינוי: "יש מקצועות ותפקידים בחיים שמתאימים לגברים, ויש מקצועות שמתאימים לנשים". גם הרב אליהו, רב העיר צפת, התבטא בחריפות נגד הרמטכ"ל וקרא לפטר אותו על רקע הדברים. אבל המצב בשטח מראה שהציבור הדתי דווקא אינו מסכים עם הדברים, כאשר מספר הנשים הדתיות שמתגייסות לצה"ל ממשיך לעלות בהתמדה.
לפי הנתונים שמציג פרופסור ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת בר-אילן, בשנת 2010 התגייסו 935 נערות דתיות מתוך מחזור של כ-7000 בוגרות בתי ספר תיכוניים דתיים ואולפנות. נכון להיום המספר צמח ב-300%, כאשר בשנה האחרונה התגייסו 2700 נערות מתוך 7000.
"זה שינוי דרמטי לטובה, והוא מסמל שהנשים הדתיות תופסות את עצמן כפי שהגברים הדתיים תופסים את עצמם – כחלק שווה בישראליות בכל המובנים", אומר פרופסור שטרן. "בניגוד לקלאסיקה הדתית חרדית של 'כל כבודה בת מלך פנימה', שלפיה האישה צריכה להישאר מאחורי הקלעים ולהיות משנית מבחינה ציבורית, היציאה לצבא מסמלת נטילת אחריות על הציבור – הנשים רואות את עצמן כחלק מהציבור שפועל במרחב הכללי. זה שינוי תרבותי משמעותי".
רוצות להגשים את עצמן לפי דרכן
המספרים שמציג פרופסור שטרן מרשימים במיוחד לאור העובדה שהחלק המרכזי של הרבנות בחינוך הציוני דתי לא רואה את השינוי הזה בעין טובה. "ברוב מוסדות החינוך התיכוניים של הנערות הדתיות מעדיפים שהנשים הצעירות יילכו לשירות לאומי או ללימודים, אבל לא לצבא", הוא אומר, "זה לא בגלל שהם מתנגדים לצבא כמובן, אלא מתוך מחשבה שעבור נערה דתייה הצבא הוא לא סביבה טובה וראויה, ועדיף שלא תצא לציבור בצורה כזאת. הם רואים בצבא אווירה מחוספסת, שפה לא נקייה, והסיטואציות יכולות להיות מביכות עבור נערה דתייה כאשר היא נמצאת פתאום בקבוצה קטנה עם גברים חילוניים, כשהיא לא רגילה לכך. הסיטואציה מאתגרת כמובן. השינוי התרבותי עבורן נתפש כגדול יותר בעיני הרבנים, והם מעדיפים לשמר את האתרוג הזה בתוך הקופסה. באות הבנות הדתיות ואומרות לא, אנחנו לא מוכנות לכך".
איך אתה מסביר את זה אל מול ההתנגדות של מערכת החינוך הדתית? מה המקור לשינוי הזה?
יש העצמה כללית של נשים בישראל, שידועה לנו זה מכבר עבור נשים לא דתיות, וכעת היא מחלחלת באיחור אופנתי גם לציבור הדתי. הנשים הדתיות אומרות – אנחנו יכולות להיות עורכות דין, רופאות, מהנדסות בהייטק, מרצות באוניברסיטה, אז למה שאני לא אפעיל את כל מה שאני יודעת גם בצבא? הרבנים, בהיותם שמרנים, חוששים מהשינוי הזה. אבל הנערות הדתיות מצביעות ברגליים ואומרות – אל תהיו פטרונים עלינו, כמו שאנחנו יכולות לדאוג לעצמינו בעבודה, כך גם בצבא. הן רוצות להגשים את עצמן לפי דרכן. התפיסה הפטרנליסטית של הרבנים כבר לא משכנעת אותן.
אתה צופה עוד עלייה בגיוס של נשים דתיות?
"אני מניח שנגיע בסופו של דבר לנקודת שיווי משקל כי יש בציבור הציוני הדתי רכיב יותר שמרני שמונהג על ידי הרבנים החרד"ליים, ונערות מהציבור הזה לא ימהרו להתגייס לצבא. אני לא יודע להגיד מה בדיוק יהיו המספרים, אבל 2700 מתוך 7000 זה מספר שעדיין יש לו אפשרות לצמוח, ולהערכתי יהיה גם יהיה גידול נוסף".
זה עשוי לחלחל גם לציבור החרדי?
"לא. הנשים החרדיות לא שם, למרות שגם בקירבן אנחנו מגלים ניצנים של שינוי בהקשר של לימודים אקדמיים. מכיוון שהגברים החרדים לומדים תורה ורק חלקם מתפרנסים, בפועל הנשים מפרנסות חלק גדול מהמשפחות החרדיות. שיעור התעסוקה שלהן הוא 73% לעומת 50% אצל הגברים, וגם השכר שלהן גבוה יותר, כי הגברים אינם לומדים בצורה מסודרת מקצועות שמביאים לפרנסה גבוהה, והנשים כן. זה משנה עם הזמן את התודעה של האישה ומביא להעצמת נשים בציבור החרדי, ולהערכתי עם הזמן המנהיגות האזרחית במובן של ארגונים חרדיים, לא הפוליטית עדיין, תעבור לאט לאט לידי נשים פעילות, והיום כבר רואים את זה. אבל הצבא עדיין לא רלוונטי לנשים החרדיות. ממש לא".
ובכל זאת, הדעה שסמוטריץ' מייצג עדיין קיימת. כמה זה משמעותי בעיניך? כמה מהציבור הוא מייצג?
"לפני כשנתיים בדקנו במכון לדמוקרטיה כמה מתוך הציונות הדתית מזהים את עצמם כחרד"ליים, שזו הקבוצה של סמוטריץ', השר אריאל והרב אבינר, והתשובה הייתה רק 6% מתוך הציבור הדתי, דהיינו מספרית זה שוליים. התהודה הציבורית של השוליים האלו גדולה יחסית למספרם, כי רבים מהם הולכים לחינוך להיות רבנים ומורים, ראשי מוסדות, אבל בפועל הציבור בצינות הדתית לא הולך בעקבות המנהיגות הרוחנית הזו, בעיקר לא בנושאי צבא. כשהרב אליהו קורא לפטר את הרמטכ"ל בגלל הנושא של גברים ונשים בצבא, לדעתי שבריר של אחוז בציונות הדתית חושב כמוהו. מקבלים את המסר הלאומי של הרבנים האלו לגבי תפיסת העולם שקשורה למחלוקת בין ימין לשמאל, אבל לא קונים את התפיסה של ההתבדלות. הדוגמאות מהימים האחרונים מציגות התבדלות, כמו זו של החרדים – אתם לא שומעים בקולנו ולא מפרידים כמו שאנחנו חושבים שצריך, אז אנחנו לא משתפים איתכם פעולה. זה עמדה שמהדהדת את תפיסת העולם החרדית, אבל רובו הגדול של הציבור הציוני דתי לא מוכן להתבדל, ומשתף פעולה עם הציבור הרחב בישראל, בעיקר בהקשרי ביטחון וצבא".