עם יד על הלב, כמה אוכל אתם זורקים כל שבוע? תתפלאו, אבל כמעט בטוח שמדובר בכמות כפולה ממה שחשבתם. הנתונים בשטח מצטברים לתמונת מצב מדאיגה, לפיה משפחה ממוצעת בישראל זורקת כרבע מהמזון שהיא קונה. בתרגום לכסף מדובר בכ-3,200 ש"ח שאנחנו זורקים לפח כל שנה, מה שמציב את ישראל במקום השני מבין מדינות ה-OECD בבזבוז מזון, עם 2.4 טון פסולת מזון בשנה – כשליש מהייצור המקומי שלנו. כואב במיוחד לגלות שכחצי מהמזון שמתבזבז ראוי למאכל, ונזרק כתוצאה מחוסר מודעות, ובגלל דפוסי התנהגות והרגלי קנייה לקויים.
אמנם אצלנו הבעיה חמורה במיוחד, אבל אנחנו לא לבד – גם בשאר העולם מבזבזים מזון בכמויות עצומות, ובאו"ם זיהו את הבעיה והכריזו ב-2015 על יעד חדש: להפחית את בזבוז המזון בעולם בחצי לנפש, ולצמצם את אובדן מזון לאורך שרשרת הייצור והאספקה, עד 2030.
בישראל מוביל את המאבק בבעיה בשנים האחרונות הארגון החברתי הישראלי לקידום קיימות The Natural Step Israel, והשנה המאבק עולה מדרגה, עם יום צמצום בזבוז מזון – יום ייחודי לישראל שמתקיים לראשונה היום (ג', 12.3.19), במטרה ברורה: להעלות את המודעות ולעודד את התגייסותם של כולנו לצמבו"ז – צמצום בזבוז המזון.
"הציבור עיוור לבעיה – וזו לא אשמתו"
"כבר חמש שנים אנחנו עובדים על לצמצם את בזבוז המזון בישראל", מספרת מיכל ביטרמן, מנכ"לית ואחת ממייסדי ארגון TNS, "רצינו להעלות את המודעות הציבורית לנושא, והחלטנו לקחת יום שכולו יוקדש לזה – אנחנו רוצים להגיע לכל משק בית ולכל אדם, כדי שיכירו בעובדה שיש בזבוז מזון ויתחילו להסתכל על האלטרנטיבות הקיימות. המטרה היא להסביר לאנשים ברמה האישית מה אפשר לעשות, וגם לגרום לארגונים לפעול ביום הזה. הציבור מבזבז המון מזון, הוא עיוור למשמעות הכלכלית, החברתית והסביבתית של זה, וזו לא אשמתו. כשהציבור מודע, הוא יכול לדרוש, זו לא גזירת גורל".
אילו אלטרנטיבות קיימות לדוגמה?
"למשל ללמוד איך לאחסן, כי זה משמעותי לאורך חיי המדף של מוצרים. הדוגמה המובהקת היא ירקות ופירות – מה מאחסנים במקרר או במקפיא ומה לא, מי ליד מי, לדוגמה אסור שמלפפון ועגבנייה יהיו אחד ליד השנייה. דבר נוסף הוא לבשל במידה – לא להתקמצן, אלא לבשל כמה שצריך ולא יותר, ואם נשאר אוכל מארוחת חג או שישי, לא לפחד מהשאריות ולייצר מהן עוד ארוחה או למסור לאחרים, אבל לא לזרוק אוטומטית בסוף הארוחה".
ביטרמן מזכירה גם את המבצעים השונים שגורמים לנו לקנות יותר ממה שצריך, כמו אחד פלוס אחד או שלוש בעשר. "זה גורם לנו להרגיש שעשינו קנייה חסכונית, אבל בפועל הרבה פעמים מגלים שזה לא טעים, או שמאחסנים לא טוב וזה מתקלקל, ובסופו של דבר זורקים את זה לפח, ויוצא שבעצם שילמנו יותר".
באופן מפתיע, גם תאריך התפוגה גורם לנו לבזבז לא מעט מזון. "בישראל יש היסטריה על פג תוקף. או שזורקים לפני המועד, או שמבלבלים בין 'שימוש עד' לבין 'עדיף לשימוש עד', שאומר שהמוצר הכי טוב עד התאריך הזה, אבל לא צריך לזרוק אותו אם התאריך עבר", מבהירה ביטרמן, וממליצה להשקיע בקריאה של תאריך התפוגה במקום לזרוק ישר. "למשל כשחוזרים מהסופר ורואים שנשאר מהגבינה הקודמת, יש נטייה ישר לזרוק. אז לא – מה שנכנס למקרר קודם אוכלים קודם, ומה שנכנס אחר כך אוכלים אחר כך".
"לילדים בימינו אין ערך למזון"
ב-TNS מודעים לעובדה שהשינוי יהיה כנראה איטי והדרגתי, אבל שואפים להפעיל לחץ על הממשלה ועל שרשרת המזון להתנהג אחרת. "הכוונה היא לא רק לדברים שאני ואת יכולים לשנות, אלא שגם סופרים, יצרניות מזון וגופים ממשלתיים יפעלו לשינוי. אנחנו רוצים לרתום ארגונים שיש להם השפעה על שוק המזון, כמו יצרניות, רשויות מקומיות, קייטרינג או מלונות, שיכולים לייצר שינוי בעצמם, ולגרום להם לפעול למען צמצום בזבוז מזון, ביום הזה ובכלל. גם ארגונים שלא מתעסקים במזון ישירות, כמו בתי חולים, גנים, חברות תעופה, מקומות עבודה שונים, יכולים להצטרף ולהפוך לגורם מתווך שילמד את העובדים איך לא לבזבז מזון".
היום יתקיימו ברחבי הארץ שלל פעילויות, שמפורטות במלואן בעמוד האירוע של היום בפייסבוק: עיריות כמו ת"א, הרצליה, רמת גן וחולון יקיימו פעילויות שונות לתושבים, בצה"ל יתקיימו הדרכות בנושא, ובשב"ס אפילו יכינו מנה מיוחדת. "גם ארגונים חברתיים, אוניברסיטת ת"א וגני ילדים מציינים את היום הזה, ומשרד החינוך גם הוציא חוזר לבתי ספר וגנים שיעברו תכניות בנושא", אומרת ביטרמן, ומספרת שבחודש הקרוב ייצאו ילדים מבתי ספר לסיורים סביב נושא בזבוז המזון. "חשוב לנו מאוד לשלב אותם, כי לתחושתי לילדים בימינו אין ערך למזון, הם חושבים שאוכל מגיע מהסופר ואז נורא קל לזרוק אותו, כי תמיד יש. אנחנו מנסים לגרום להם לצאת החוצה, שיראו כמה קשה לגדל עגבנייה, ואז אולי יהיה להם פחות קל לזרוק".
לדברי ביטרמן, למעלה משמונים ארגונים הצטרפו בפעילויות שונות ליום הזה: "חברת המזון יוניליבר עושה קמפיין לעובדים שלה, אנחנו עושים אירוע עם שטראוס ו'דה קיצ'ן' – החממה הטכנולוגית שעוסקת בנושאים טכנולוגיים לצמצום מזון, והיה לנו קמפיין בשיתוף 'פודי' ושוק הנמל עם שלושים אושיות אוכל, בלוגרים ושפים כמו מיכל אנסקי ורן שמואלי, שהכינו מנות מפירות וירקות שלא היו נקנים על ידי הצרכן מסיבות שונות והיום מיועדים לזריקה".
"לא פותרים בעיה אחת בעזרת בעיה אחרת"
יום צמצום בזבוז המזון מגיע, שלא במכוון, בתזמון מיוחד, לאחר הודעת משרד החקלאות על כוונתו להתחיל לתמוך בסופרים שימכרו ירקות באריזות פלסטיק, כדי להאריך את חיי המדף שלהם ולמנוע בזבוז מזון. ההודעה עוררה סערה לא קטנה, כי אריזות הפלסטיק יצרו במקביל בעיה אחרת – גידול עצום בכמות הפלסטיק החד פעמי.
מבחינת TNS, זה לא יכול להיות הפתרון. "אנחנו מתנגדים למהלך הזה נחרצות, כי לא פותרים בעיה אחת ביצירת בעיה אחרת", מבהירה ביטרמן, "אי אפשר לעשות בפלסטיק שימוש חוזר או למחזר אותו, כי אין בארץ טיפול מתאים לפלסטיק, ולכן מדובר בעוד ועוד אריזות שאין להן פתרון, ולא פחות חמור – לפלסטיק יש השפעות שליליות והרסניות על בריאות האדם ועל מערכות אקולוגיות. בעולם המדיניות היא לאסור השימוש באריזות כאלו". לדבריה, המהלך הזה עשוי דווקא לגרום לנו לקנות יותר: "זה ישלול מאתנו את הבחירה של כמות התוצרת – אם רצינו לקנות שני מלפפונים אבל הם ארוזים בחבילה של שישה, אנחנו סתם נזרוק, ולכן עדיין נבזבז. אנחנו לא רק אומרים מה לא, אלא מסבירים שיש אלטרנטיבות אחרות ויעילות כדי לצמצם בזבוז מזון בחנויות".
מבחינת הארגון, היום הזה הוא רק ההתחלה. "אנחנו מקווים שמכאן המודעות תעלה, ואנשים יסתכלו על הצריכה האישית שלהם, יצמצמו בבית וגם כשהם יוצאים למסעדה, לבר, לאירוע, בטיסה, וכמובן ידרשו התנהלות אחרת בשוק המזון", אומרת ביטרמן, "זו צריכה להיות תנועת מלקחיים – גם אנחנו כציבור וגם החברות, ושגם הממשלה תנקוט עמדה בנושא ותתחיל לפעול. משרד הכלכלה, החקלאות, הגנת הסביבה, הבריאות, החינוך – כולם צריכים לעשות הרבה יותר ולרתום גופים גדולים במשק, אנחנו צריכים את כולם כדי לפתור את בעיית הבזבוז".