לקראת היווצרות המדיקיין, ההוריקן בים התיכון, שצפוי להכות בסוף השבוע הקרוב, נכנס האי כרתים לכוננות מוגברת. עוצמת הסופה, שצפויה להכות באי ביום ראשון אחר הצהריים, עדיין לא ידועה, אך לפי המטאורולג ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה, למרות שמדובר בתרחיש קיצוני, הסופה עשויה להביא עימה הרס וסכנה ממשיים.
"הסופה שתיווצר מחר הולכת להתעצם, ובשבת היא כבר תזכיר סופות טרופיות חמורות על גבול ההוריקן", אומר זיו, "קשה לדעת מה בדיוק יהיו הממדים שלה, אבל זה יותר חמור מהסופות החורפיות שאנחנו מכירים כאן. כמות המשקעים יכולה להגיע ל-50 ואף 150 מ"מ ביום, ולא מן הנמנע שזה יקרה לאורך יומיים, שזה המון. גם הגלים יכולים לטפס, אפילו לגובה של 10 מטרים".
לדברי זיו, לפי תמונת המצב הנוכחית הסופה צפויה לפגוע במשולש לוב-מלטה-כרתים. "סביר להניח שכרתים לא תימלט, אז מי שמבלה שם, כנראה שהתכניות שלו ישתבשו", הוא אומר, אבל דווקא מסביר שאין צורך להיערך לביטולי טיסות: "למטוסים כיום יש זמן תגובה מאוד קצר ויעיל, וחברות התעופה לא יבזבזו משאבים על התרעות שווא. אם ייראו עננים באופק, טיסות יתבטלו, אבל עושים מאמץ להיערך עם ציוד חירום, ולא לשבש טיסות מראש".
אבל כשמדברים על סופת הוריקן בים התיכון, השאלה הגדולה באמת שעולה היא כמובן האם גם כאן בישראל צריכים לחשוש. "אנחנו אמנם כבר מתקרבים לשולי העונה, כך שאולי נקבל מזג אוויר חורפי בהשפעת הסופה, אבל המנגנון שמונע גשם בקיץ עדיין שולט ומרחיק מאיתנו את הסערה", מרגיע ד"ר זיו ומסביר: "המנגנון הזה קשור למונסונים באסיה. כל עוד שם יש משקעים, האוויר שמעלינו יורד לצורך איזון, ומונע היווצרות של עננים. האוויר שיורד דוחף את המערכת מערבה, ממש כמו חומה של 10 סלקטורים שעומדים ואומרים – אתה לא תיכנס. זו תופעה ייחודית למזרח הים התיכון – ואנחנו בדיוק בנקודה הנכונה".
הסופות בים התיכון – לא תופעה חדשה
פרופסור יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר שלא במקרה אנחנו לא בטווח הסכנה. "אנחנו לא בעין הסערה בין היתר כי זו תופעה קיצית – מי הים חמים ויש מקור טוב לאדים ואנרגיה תרמו דינמית שיוצרת את התנועה הזאת. אבל התנאים הסינופטיים בקיץ לא מעודדים מערכות כאלו של לחץ נמוך, והן נדחות".
לדבריו, סופת המדיקיין, קיצור של Mediterranean Hurricane , הוא לא תופעה חדשה. "קולגה ספרדי שלי חקר וראה שיש אחת-שתיים כאלו בכל שנה, בהן ביניהן מערכות מפותחות מאוד עם כמות גדולה של גשם, ברקים וכמובן רוחות, אבל לא תמיד הן מגיעות ליבשה", הוא מסביר, "כל עוד הן מוכלות בים, אין להן הרבה השפעה על רובנו, אבל במקרה זה נראה שהסופה תגיע ליבשה, אבל עדיין קשה לאמוד את העוצמה שלה. עוד דבר אופייני לסופות כאלה, בדומה להוריקן, הוא שהלחץ הנמוך בעין הסערה גורם לעלייה דרמטית של מי הים. כמו שקרה בהוריקן פלורנס בצפון ובדום קרוליינה, אולי נראה גלים גבוהים מאוד ורצועת חוף ארוכה שתגאה ותישבר על החוף לאורך כמה וכמה שעות".
אז מה בכל זאת נרגיש כאן בישראל? לדבריו פרופסור יאיר, תוך שלושה שבועות, בערך ב-15 באוקטובר, נתחיל לקבל גם אנחנו שינויים במזג האוויר וייכנס הסתיו. "נעבור מהשפעת האפיק הפרסי לאפיקי ים סוף, הלחות תרד בצורה מורגשת ויתחילו סופות ברקים ושיטפונות בדרום. ההבדל הוא שאלה סופות יבשתיות ולא ימיות", הוא אומר, ומזמין אתכם לזהות את הסתיו בעצמכם: "מי שיראה ענני נוצה מגיעים ממזרח ומדרום, שיבין שזה סימן".