לפי דיווחי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, אחוז הסטודנטים במדעי הרוח ירד באופן ניכר בשלושים השנים האחרונות - בעוד שבשנת 1983-4 (תשמ"ד) בחרו 23.3 אחוז מהסטודנטים ללמוד תואר במדעי הרוח, בשנה האחרונה ירד המספר ל-7.7% אחוזים בלבד מהסטודנטים בחרו בתחום זה.
דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, פרופסור ליאו קורי, מעדיף להסתכל על הצד החיובי של הדברים: "אמנם כמות הנרשמים לתואר ראשון במדעי הרוח ירדה, אבל בתואר השני אין שינוי משמעותי, ובקרב הדוקטורנטים והפוסט דוקטורנטים אפילו חלה עלייה מרשימה, בעיקר באיכות ובנוכחות בזירה הבינלאומית", הוא אומר. "יש לנו יכולת לתמוך בהם בזירה המחקרית הרבה יותר מאשר בעבר, מספר חברי הסגל שלנו שזוכים בפרסים ובקרנות מחקר בינלאומיות ולאומיות גדל, ויש לנו קשרים מחקריים ופרויקטים משותפים עם האוניברסיטאות והמכונים המובילים בעולם".
אבל יש בארץ כמה סטודנטים שלא רק החליטו להישאר בתחום, אלא גם בחרו ללמוד תארים שיכול להיות שאפילו לא ידעתם שהם קיימים.
א גרויסע מציאה
אם חשבתם שאפשר למצוא את היידיש רק בבית של סבתא, בקהילות חרדיות או לכל היותר בתיאטרון היידישפיל, תתפלאו אולי לשמוע שאפשר לעשות בישראל תואר שני בלימודי יידיש. שירי שפירא, 30, שמסיימת היום תואר שני ביידיש באוניברסיטה העברית, הגיעה לתחום מהתואר הראשון שלה בגרמנית ולשון, ואחריו שעשתה כבר תואר שני אחד בתרגום. "אני מאוד ללמוד שפות, ומכיוון שלמדתי בתואר הראשון גם יידיש, כשהתלבטתי מה לעשות אחרי התואר בתרגום, החלטתי לעשות תואר בשני גם בלימודי יידיש".
החלום הגדול של שירי הוא להתפרנס מתרגום ספרותי. "כיום אני עובדת למחייתי בין היתר גם באינדקס עיתונות יידיש, ולצערי הרב הרבה פחות בתרגום, שהוא האהבה הגדולה שלי. המירוץ אחרי הפרנסה מאלץ אותי לעבוד בכמה עבודות שלא כולם התחום המרכזי שאני אוהבת וזה גם שוחק".
את חושבת שההיבט הכלכלי מסביר את הירידה במספר התלמידים שלומדים מקצועות במדעי הרוח?
"כן, כי במדעי הרוח הפרנסה לא מאוד גדולה. ההנחה היא תמיד שיש לך עבודה נוספת או שיש לך מספיק כסף מהבית ואז יש לך פנאי להתעסק בזה, אבל בגלל המלגות בתואר שלי יש יותר תלמידים שלומדים בו. אני פוגשת בתחום הזה אנשים מדהימים – סטודנטים שמדברים בניהם יידיש ומחויבים לתחום".
"בשום דת אין דבר כזה"
עמי שרגר, 41, הוא כנראה המנצח הגדול של הכתבה הזאת. אם חשבתם שיידיש זה הזוי, נסו להיזכר שנייה בטיול האחרון שלכם לחיפה, וכנראה שישר תיזכרו בגנים הבהאיים המפורסמים. אולי לא תאמינו, אבל יש אנשים שהפכו את הדת המסתורית הזאת למרכז חייהם. עמי שרגר (41) הגיש ממש לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלו בלימודים באהיים באוניברסיטה העברית, וצריך לשמוע איך הוא מתאר את הלימודים שלו כדי להבין מה זו אהבה אמיתית ללימודים. הוא התחיל בתואר ראשון בלימודי אסלאם והמזרח התיכון, ולאחר שבשנה השלישית למד על הבהאיים – דת שמקורה בזרם האסלאמי השיעי באיראן, הצטרף לקתדרה ללימודים בהאיים יחד עם עוד שני תלמידים. אם זה לא מספיק אזוטרי, עמי הוא גם חוקר בתחום האפיגרפיה – חקר כתובות האבן הערביות בארץ ישראל.
"הדת הבהאית אמנם לא מוכרת כמו האסלאם או הנצרות, אבל כמעט אין מקום על הגלובוס שאין בו בהאיים", מספר עמי. "הקהילה הכי גדולה נמצאת בהודו ואחריה בארה"ב, אבל הקתדרה ללימודים באהיים באוניברסיטה העברית היא היחידה בעולם במוסד אקדמי. יש לימודים באהיים למאמינים שרוצים להשתייך לדת, אבל הם מאוד סגורים בינם לבין עצמם".
מה הדבר הכי מעניין שגילית בלימודים?
"כחוקר אני כל הזמן מגלה דברים מרתקים. הדוקטורט שלי למשל חושף את העובדה שהמנחה הרוחני של בהאא אוללה, מייסד הדת הבהאית, היה למעשה אישה. זה דבר מדהים, כי בשום דת אין כזה מעמד לאישה – היא זו שנתנה לו את הגושפנקה הרוחנית להפוך להתגלות אלוהית".
יש גם פחד בבחירה במקצוע כל כך אזוטרי?
"כמובן שיש פחד, שאחרי 15 שנה שבהן אני מכין את עצמי להיות חוקר ולעשות עבודה למטרת פרנסה אבל לא לעסוק במקצוע הזה של החקר ולעזוב את האקדמיה. החלום שלי הוא להצליח להתפרנס בכבוד כחוקר של הדת הבאהית ולהוציא ספרים ומאמרים".
לשלב בין הריאלי להומני
יותם ברוקנר, 24, שהתחיל השנה לימודי תואר ראשון במוזיקולוגיה ופסיכולוגיה, תכנן בכלל ללמוד מקצוע ריאלי והתלבט בין הנדסת חשמל לרפואה, אבל הלב לא נתן לו להיפרד מהאהבה האמיתית שלו. "אני מנגן הרבה שנים בגיטרה, למדתי מוזיקה גם בתיכון, ויש לי בבית אולפן קטן שבו אני מפיק את המוזיקה שלי. היה לי קשה להפסיק להתעסק במוזיקה, אז חיפשתי משהו שיוכל לשלב בין הריאלי וההומני". אחרי שחקר לא מעט את האפשרויות, הגיע יותם למוזיקולוגיה – חקר המוזיקה, בהתמקדות בתיאוריה ובהיסטוריה של המוזיקה המערבית.
מה ההורים אמרו על הבחירה שלך?
"אימא שלי פסיכולוגית, אז היא שמחה על הבחירה. אבא שלי הוא רואה חשבון שדי סבל בלימודים שלו אבל מאוד אוהב ללמוד – הוא לוקח יום בשבוע קורסים במדעי הרוח, ככה שהם בעצם די מרוצים מהשילוב שעשיתי. אבל הכי חשוב שאני ממש מרוצה. הכיוון שלי כרגע הוא להתעסק במחקר ולבדוק השפעות רגשיות של מוזיקה, הבדלים בין אנשים ומוזיקה, כמה המוזיקה יכולה לעורר תגובות אמוציונאליות".
"אנשים שבוחרים במדעי רוח לומדים בעיקר מסיבות שנובעות מהאהבה שלהם ללימוד עצמו", מסכם פרופסור קורי. "יחד עם השינוי שחל בכלל בחברה הישראלית, חל שינוי גם בגישה ובתפישה של הפקולטה למדעי הרוח. לעומת פקולטות אחרות, המטרה העיקרית שלה איננה הוראה – הפקולטה היא בראש ובראשונה מוסד מחקרי שמייצר ידע, ולכן המציאות שעולה מהנתונים של הלמ"ס מדגימה את ההעדפה של האיכות על פני הכמות".
