הריסת הדולפינריום בשבוע שעבר העציבה רבים מאתנו שבילו בו כילדים וכהורים כמקום המפגש היחיד בארץ מלבד ריף הדולפינים באילת שבו יכולנו לראות את היונק המדהים הזה. הדולפינים אמנם עזבו את המבנה כבר מזמן, אבל אין ספק שהרגע הזה הרגיש כמו סיום של עידן.
אבל לצד הריסת המבנה הנוסטלגי, מסתמן שישראל הולכת והופכת למעצמת דולפינים, דווקא בים התיכון, ולא בחופי אילת, כפי שהיינו אולי מצפים. אתם אולי עוד לא רואים אותם מקפצים בין הגלים כשאתם הולכים לים בשבת, אבל מסתבר שבישראל מתרחש תהליך מחקר ושימור שהוא ייחודי לים התיכון כולו.
בעקבות מחקר של עמותת מחמל"י שנמשך כעשרים שנה, ישראל זכתה בסוף 2017 להכרזה יוצאת דופן: IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, הכריז על מי החופים בישראל כאזור חשוב לשימור של שני מיני דולפינים: הדולפינן המצוי והדולפין המצוי, שנמצאים שניהם בסכנת הכחדה.
"חברי האיגוד מגדירים בעולם אזורים חשובים ליונקים ימיים, ומדינת ישראל הוכרזה בתור האזור החשוב היחיד במזרח ודרום הים התיכון לשני המינים האלו", מסביר ד"ר אביעד שיינין, מנהל מרכז הדולפין והים של העמותה ומנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, "זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל זה בעצם אומר שהגוף הכי חשוב בעולם אומר שחופי מדינת ישראל חשובים לדולפינים".
מה ההכרזה הזו אומרת בעצם?
"בראש ובראשונה זה אומר שנעשה מחקר איכותי ומקיף מספיק, והוא קיבל הכרה רשמית, ונוכל לעשות שימוש בהכרזה הזו כדי לעשות יותר לטובת הנושא של שימור הדולפינים. זה גם אומר שהגיע הזמן שמדינת ישראל תשקיע משאבים בשימור הדולפינים בישראל, מחקר של מינים וזנים נוספים וכמובן תסייע להתרבותם וגדילתם".
לפני שבוע וחצי, המאמצים של העמותה קיבלו עוד הוכחה להצלחה, כשדרומית לחופי אשדוד נצפתה להקה של דולפין מצוי עם שני גורים קטנים שנולדו ממש בימים האחרונים – כלומר בישראל. "זו עדות משמחת שמצביעה על התרבות וגדילה של האוכלוסייה המקומית שהוגדרה בסכנת הכחדה בים התיכון", מסביר ד"ר שיינין, "מעריכים שיש כ-50 דולפינים כאלו בארץ, אז הלידות האלו מאוד חשובות, וכשיש כאלה באזור שלנו אנחנו כמובן עוקבים אחריהם ושומרים כמה שאפשר שהם לא יטרפו בים".
"אחת הסיבות הברורות לשמחה שלנו על סיום עידן כליאת הדולפינים למטרות בידור, כמו בדולפינריום, היא שהשבי המלאכותי הזה לא תרם להתפתחות ולגדילה של אוכלוסיית הדולפינים, אלא בדיוק להיפך", הוא מסביר, "כעת ניתן לראות יותר ויותר דולפינים, כמו הלהקה שנצפתה, וזה מעיד על הרצון שלהם להגיע, והגורים החדשים מעידים בפירוש על התנאים המתאימים לגידול".
"אנחנו אור קטן באזור מבחינת הידע על היונקים הימיים"
אז איך כל זה קורה דווקא כאן? "ישראל היא המדינה היחידה שמקיימת מחקר משמעותי על היונקים הימיים במזרח ודרום הים התיכון", מסביר ד"ר שיינין, "הלהקה שנצפתה באשדוד הגיעה כנראה ממצרים, אבל אין לנו אפשרות לדעת באמת, כי אין שם תיעוד. מכיוון שאצלנו יש תיעוד ועכשיו גם הכרה בינלאומית במחקר, אנחנו יכולים לעשות בה שימוש כדי להצליח להביא לפה יותר דולפינים ולאפשר להם לחיות פה ולהתרבות. כך אנחנו בעצם אור קטן בכל האזור מבחינת הידע על היונקים הימיים".
מדובר אמנם בתהליך, אבל הבסיס כבר הוצב, וכעת נשאר בעיקר לא להפריע. אמנם מקבלי ההחלטות עוד לא תופסים את הפוטנציאל התיירותי והכלכלי של העניין, אבל למזלנו יש מספיק דברים אחרים שהביאו אותם לעשות שינוי בשימור החופים בארץ, כמו גילוי מצבורי הגז והתפלת מי השתייה, שמחייבים את השימור של החופים נקיים ומסייעים מאוד גם לתחום המחקר שלנו. הכל הרי עובד יחד – כדי שנוכל לשתות מים טובים יותר, הסביבה האקולוגית של הים צריכה להיות מאוזנת יותר. ככל שיהיו בים יותר דולפינים, תהיה בו פעילות אקולוגית ימית ברמה גבוהה שתשפר מאוד גם את איכות המים. דולפינים הם טורפי על במערכת הימית וחשובים מאוד לבריאותה, הם משמשים כמין דגל בשימור הסביבה הימית ומעידים על בריאות המערכת".
מה כבר עושים היום כדי לשמר את שרידותם של הדולפינים בישראל?
"לפי מחקרי העמותה אוכלוסיות הדולפינים יציבות בחופי הים התיכון של ישראל. הדולפינן המצוי הוא ממש דולפין ישראלי מקומי, יש כ-300 דולפינים כאלו לאורך כול חופי ישראל. צריך בעיקר לא להפריע להם לחיות ולהתרבות, ולכן בעמותה בודקים מה הם גורמי הסכנה והפגיעה בדולפינים באופן ישיר ועקיף ומנסים להפחית אותם. גורם הסיכון העיקרי שפוגע בדולפינים הוא לכידה בציוד דיג. למזלנו דיג של דולפינים הוא לא נפוץ בישראל, אבל דיג יתר של דגים פוגע במקורות המזון שלהם, וכך הופך לגורם סיכון נוסף. ניהול דיג איכותי יכול להפחית את גורמי סיכון האלו. הדולפין הוא טורף על – אין לו טורפים, ומלבד הגורונים, שיכולים להיטרף על ידי כרישים למשל, האויבים היחידים שלו הם בני האדם".
"עמותת מחמל"י פרסמה לאחרונה תכנית פעולה לשימור יונקים ימיים בישראל, שנועדה להעלות על סדר היום הציבורי את ההגנה עליהם ועל בתי הגידול שלהם, ולקדם חקיקה בנושא", מוסיף ד"ר שיינין, "הדרך לעגן את התכנית בחקיקה ולהביא אותה ליישום תלויה כמובן במחוקק, אבל אנחנו צופים שהתהליכים האלו יקרו מהר".
בנוסף, מסביר ד"ר שיינין, חשוב להגדיר מקומות לאורך החופים עבור דולפינים. "פתרון ידוע ומקובל בעולם הוא יצירת שמורת טבע גדולות ומשמעותיות, כי רק הן יכולות להגן על הדולפינים ובכלל על הסביבה הימית", הוא אומר, "בישראל השטח הימי שמוגדר כשמורת טבע הוא קטן מאוד. לצערנו מדינת ישראל עדיין לא משקיעה במחקר ושימור של יונקים ימיים, ואנחנו מקווים שהשנה יימצא בתקציב המדינה סעיף שישנה את התמונה".
אז בקרוב נוכל לראות ממש לראות דולפינים בחופים שלנו?
"אני מקווה שכן. אמנם כרגע הם עוד לא שוחים צמוד לחוף כמו הכרישים בחדרה, אבל בעתיד הלא רחוק מי שירצה לראות את הלהקות יוכל להגיע עם סירות ומדריכים ולצפות בהם".
"הימצאות דולפינים מלמדת אותנו שלא הכול שחור בים התיכון ויש על מה לשמור", מבהיר ד"ר שיינין, "בעוד כמה שנים ישראל בפירוש יכולה להפוך למעצמת דולפינים. כמו שהיא מורת דרך גדולה ללימוד התפלת מי ים ברחבי העולם כך החשיבות של שימור והגדלת אוכלוסיית הדולפינים במים חשובה גם היא למטרה הזו וכמובן כסיבה נוספת ומרתקת להגיע לפה ולטייל גם בים".