כשביאטה שבון יהב עלתה לארץ מקישינב, היא הייתה בת 13. היא ניסתה להתקבל בחברה ללא הצלחה, וחשבה שיש לה בעיה. "בגיל 27 התחלתי ללמוד הוראת יוגה תרפיה, והמורה אמרה לי שאני מאוד רגישה, ושזה יכול לעזור לי בטיפול. אחרי כמה ימים נתקלתי בספר "אדם רגיש מאוד" – והבנתי מי אני. כל מה שהיה כתוב שם היה נכון לגביי, הרגשתי כאילו המחברת מכירה אותי יותר טוב מאימא שלי. הבנתי שמה שיש לי הוא לא בעיה, אלא תכונה", מספרת ביאטה שבון יהב, 41, תרפיסטית גוף-נפש, מתמחה באנשים רגישים מאוד ומנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל.

הספר שקראה ביאטה, שחיברה ד"ר איילין ארון, הבהיר לה מה עובר עליה ברמה הפסיכולוגית: "הבנתי אני חווה הצפה רגשית ברמה גבוהה לעיתים מאוד קרובות, וגיליתי שיש דרך לטפל בזה", היא אומרת. נדהמת מהתגלית שהבהירה את כל מה שהרגישה עד היום, ביאטה, שעבדה אז כשמתכנתת בחברת ביטוח והתחילה לטפל ביוגה תרפיה, החליטה לחקור את הנושא.

"לאנשים עם רגישות יתר יש מערכת עצבים שמזהה הרבה יותר פרטים ודקויות בסביבה, וחווה אותם בעצימות גבוהה", מסבירה ביאטה. זוהי למעשה תכונה מולדת, שנגרמת מהבדל ביולוגי במערכת העצבים. לפי ספרה של ד"ר ארון, אנשים רגישים מאוד מעבדים מידע חושי בצורה יותר עמוקה ויסודית – כלומר החושים שלהם יותר מחודדים ורגישים, והם חווים עוררות יתר בהשוואה לאחרים, תגובתיות רגשית ואמפתיה גבוהה, ורגישות לגירויים עדינים. כל אלו משפיעים על איך שהם מרגישים ומתנהגים. אנשים רגישים מאוד מתמקדים בדקויות, אבל חוששים לחשוף תובנות מכיוון שהן שונות מהתפיסה המקובלת. הם נוטים להתרועע פחות עם אחרים ולעיתים קרובות מעדיפים לעבד את חוויותיהם בשקט, בגלל עוררות היתר שמתישה אותם. לעיתים קרובות הם בעלי אינטליגנציה גבוהה, אינטואיציה ודמיון. הם יכולים להיות עובדים טובים שמתמקדים בפרטים, אבל נוטים לעבוד באופן מיטבי בתנאים שקטים ורגועים, ולכן פחות טובים בביצוע כאשר מסתכלים או בוחנים אותם.

"כשלא מאבחנים את קיום התכונה הזו, אנשים יכולים להגיע להתמודדויות מאוד לא רצויות ולחוות הצפה רגשית בעוצמה חזקה ובתדירות גבוהה. הם חווים תחושה כללית שבה הכל לא טוב, בלבול גדול, וזה משפיע עליהם גם מבחינה פיזית – מתח בשרירים, דופק מהיר, להרבה מהם יש צורך להתרחק מיידית ולהתבודד, ויש גם אנשים שבוכים או צועקים".

אם כל זה מצלצל לכם מוכר, זה לא מפתיע. לדברי ביאטה כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה, כלומר כמעט שני מיליון איש בישראל חווים רגישות יתר. בעבר נהגו לבלבל את התכונה הזו עם בעיות של חרדה חברתית, ביישנות, פחדנות והסתגרות, אבל לטענת ד"ר ארון ניתן לבדוק האם אדם הוא רגיש מאוד באמצעות שאלון, שהוכח כבעל תוקף.

ביאטה שבון יהב (צילום: Ilana Vainshtein)
ביאטה שבון יהב | צילום: Ilana Vainshtein

לדעת שהם לא לבד

מתוך ניסיונה האישי, ביאטה החליטה שהיא רוצה לקחת על עצמה את הטיפול באנשים רגישים בארץ. היא יצרה קשר עם ד"ר ארון והתחילה לחפש מתרגמים והוצאות ספרים שיוכלו לעזור לה לתרגם את הספר שלה לעברית. לבסוף התרגום יצא לדרך, וביאטה שימשה כעורכת המדעית של הספר המתורגם. "כתבתי לה כמה הספר עזר לי ומה שאני עושה מאז בנושא, והיא מאוד תומכת בהתפתחויות", היא מספרת, "לפני כמה שנים היא גם הגיעה לכנס בארץ ועשינו מפגש גדול עם אנשים מהקהילה". 

במקביל לכל אלו, היא החליטה לפתוח קהילה של אנשים רגישים מאוד, הקימה את אתר הבית לאנשים רגישים מאוד ואת אתר תנועה איטית וכן קבוצות פייסבוק, התחילה לשלוח ניוזלטרים, והחלה לארגן מפגשים והרצאות. "אנשים רגישים מאוד צריכים את ההכרה וההבנה מצד אדם אחר שהוא כמוהם", היא מסבירה, "כמו שאני הבנתי, גם אחרים צריכים להבין שאנשים רגישים מאוד מוצפים מדברים כמו רעש ומהמולה, יותר מדי משימות, רגשות שנחווים בעוצמה גבוהה – וההבנה הזו כבר עוזרת. חוץ מזה אנשים רגישים מאוד צריכים באופן מיוחד לא להעמיס על עצמם מטלות ועשייה שלא מתאימה להם. הדבר הכי בסיסי עבורם הוא להכיר בעצמם ככאלו, להבין שהם נורמליים ולא לשאוף להיות כמו כולם, כי זה יכול להביא אותם להתמודדויות שהם לא מסוגלים לעמוד בהן ולהרבה סבל".

מה קורה בקבוצות ובמפגשים שאת מקיימת?
"אחד מהדברים הכי בסיסיים לאנשים רגישים מאוד זה לדעת שהם כאלה, שזה בסדר ושהם לא לבד. הקבוצות והמפגשים מתקיימים פעמיים בחודש, והם נועדו קודם כל כדי שאנשים יכירו ויפגשו עוד אנשים כמוהם. זו לא קבוצת תמיכה, לצד המינגלינג וההכרות שמאפשרים להתייעץ ולשתף מהניסיון ומהחוויות של אנשים, בכל מפגש יש הרצאה של אנשי מקצוע בנושא שקשור לרגישות יתר, כלים לטיפול, מחקרים חדשים וכן הלאה. במפגש הקרוב למשל אני אעביר הרצאה על עודף גירויים בבית, ונבדוק בה יחד איך להיפטר מהחפצים המיותרים שנאגרו בבית ולתרום להרמוניה נפשית".

"הקבוצות בפייסבוק הן עוד כלי עבורם, אבל הפייסבוק לא כל כך נוח לאנשים רגישים, בגלל זה אני משתמשת בעיקר באתרים שלי ובניוזלטרים, ובונה רשת חברתית "שקטה" מבחינת האפשרויות והעיצוב, בלי פרסומות. המפגשים הפיזיים הם הכי חשובים, אנשים רוצים להיות ביחד בצורה פיזית, להרגיש חיבור אמיתי ולא וירטואלי. אנשים רגישים נמשכים מאוד לחיבור רגשי מיוחד ולשיחות עומק, ולכן חשוב לי לייצר את המקום הפיזי הזה שיהיה כמו בית שאפשר להיפגש בו".

אדם רגיש מאוד (צילום: ביאטה שבון כהן)
ספרה המתורגם של ד"ר איילין ארון | צילום: ביאטה שבון כהן

"אנחנו לא קבוצה של מוזרים"

אבל לצד כל הרגישויות, לתכונה הזו יש גם כמה יתרונות מיוחדים. לפי ספרה של ד"ר ארון, לעיתים קרובות היכולת של אנשים רגישים מאוד לזהות ולעבד דקויות סביבתיות גורמת לאפיין אותם כמחוננים או בעלי חוש שישי. "אנחנו לא קבוצה של מוזרים, לרגישות יתר יש המון מתנות שבאות איתה גם כמו אינטואיציה יותר מפותחת  שיכולה ממש להציל חיים", מסבירה ביאטה, "מישהו סיפר לי למשל שהוא היה לוחם בשריון, ויום אחד כשהיה בטנק הריח ריח מוזר, כי חוש הריח שלו מפותח מאוד. מסתבר שהוא זיהה תקלה שאם לא הייתה מתגלה הייתה מביאה לשריפה בטנק. לאנשים רגישים מאוד יש איכויות מאוד טובות שמתאימות לעבודה עם אנשים, בטיפול יש להם יותר אמפתיה ויכולת הבנה יותר גבוהה, הם אנשים שמאוד אוהבים טבע ויופי ויש להם הרבה יכולות אומנותיות מפותחות".

לפני כשנה וחצי ילדה ביאטה את בתה, ולדבריה, גם לה יש תכונה של רגישות יתר. כשאני שואלת אותה איך אפשר לדעת את זה בגיל כל כך צעיר, היא מסבירה: "ד"ר ארון חוקרת את הצד הגנטי של התכונה הזו – אני משערת שזה גנטי כמו כמעט הכל בחיים, אבל עוד אין על זה מחקר מדויק".

במהלך חופשת הלידה היא התפנתה להתעסק יותר באתרים ובקבוצת שהקימה, ולאחר שראתה שיש הרבה התעניינות בהם, החליטה לעזוב את העבודה שלה בתכנות, ולהתמקד בטיפול ביוגה תרפיה ובפעילות שלה סביב אנשים רגישים מאוד. לאחרונה היא החליטה להקים עמותה עבור אנשים רגישים מאוד, שבמסגרתה תוכל להרחיב את פעילותה, ויצאה בקמפיין מימון המונים, שהוא הצעד הראשון להקמתה.

"העמותה תספק כמה מענים מרכזיים – הכי חשוב שיהיה מקום חברתי לאנשים, לא קבוצת תמיכה אלא באמת מקום שבו אנשים נפגשים, חיים, מבלים, נעזרים ויכולים להרגיש נורמליים", מסבירה ביאטה. "דבר נוסף זה בעצם מערך תמיכה שיעניק שירותי ליווי וטיפול, הרצאות וסדנאות, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים וכדומה. עוד מטרה חשובה שהעמותה תפעל לקדם היא המודעות לתכונה בקרב אנשי חינוך טיפול ורפואה כי יש הרבה שגיאות באיבחון שמפספסות ילדים רגישים, וגם בקרב אנשים רגישים, כדי שיבינו מה עובר עליהם".


הסיפור של קהילת האנשים הרגישים מאוד הגיע אלינו דרך המפרגנון. גם לכם יש חדשות טובות? כתבו לנו ואולי הסיפור שלכם יהפוך לכתבה הבאה שלנו: