בתחילת יוני התפרץ הר הגעש פואגו שבמרכז גואטמלה בעוצמה שלא נראתה באזור כבר ארבעה עשורים. כתוצאה מההתפרצות החריפה גבו את חייהם 99 בני אדם, ו-12 אלף התושבים שניצלו מהאסון נותרו ללא קורת גג, לאחר שהכפר שבו התגוררו נקבר מתחת ללבה.
לא ברור אם זה היה מזל או גורל, אבל כמה חודשים לפני כן, הרב יוסף גרמון, רב הקהילה היהודית של הבירה גואטמלה סיטי, החליט להתחיל להכשיר צוות מתנדבים מקומיים לפעול במצבי חירום, כדי לא להסתמך רק על הפעילות דלת המשאבים של המדינה במקרה של אסון. "הזמנתי לגואטמלה צוות מיוחד של אנשי זק"א מישראל, שהכשירו מתנדבים להפוך לצוות הצלה מקומי, שמלבדי לא כולל אף יהודי או ישראלי נוסף. קראתי לו זק"א גואטמלה".
ההחלטה של גרמון השתלמה מהר יותר משציפה. "כשהבנתי שהייתה ההתפרצות וקיבלתי עדכון על גודל האסון, הוצאנו אוטובוס לשטח כדי להגיש סיוע, ואני יצאתי אחריהם עם הליקופטר", הוא מספר, זה בעצם היה המבחן הרציני הראשון של צוות זק"א גואטמלה, שאליו הצטרפו גם רופאים מישראל, אנשי שגרירות ישראל וארגונים נוספים. בימים אלו כבר עובדים על תכנית רחבת היקף להכשיר צוותים דומים ברחבי כל המדינה.
היום, חודשיים מאוחר יותר, הסוגיית הכי בוערת היא בעיית המגורים של התושבים שבתיהם נחרבו בהתפרצות. "מדובר באלפי אנשים שחיים כרגע במקלטים, בבתי ספר ובכל מיני מקומות מחסה אחרים", מספר גרמון, שהבין שזה הדבר הראשון שדורש טיפול. "חשבתי שצריך להקים עיר חדשה מרוחקת מהכפר שנהרס, ולסייע לאנשים להתחיל את החיים שלהם מחדש", הוא מספר.
גרמון גלגל את הרעיון הלאה, ולבסוף הוא יצא לדרך, כשצוות זק"א גואטמלה התחיל בחיפושים אחר מקום מתאים ביחד עם השגרירות הישראלית, וארגונים מקומיים נוספים. "בדקנו כל מיני מקומות, והגענו לשטח ענק במקום מאוד יפה, שרחוק מהרי הגעש אבל נמצא במרחק נסיעה של שעה מגואטמלה סיטי. בסיוע הארגונים השונים קנינו את השטח ואת חומרי הבנייה, קיבלנו ריהוט מתרומות, ועכשיו שם אנחנו בונים עבור האנשים שנפגעו מהאסון עיר חדשה שתיקרא 'ירושלים'".
אמנם מפתיע לשמוע את שמה של הבירה שלנו נזרק לאוויר אי שם במרכז אמריקה, אבל כשגרמון מדבר על העיר החדשה, זה נשמע כמעט מובן מאליו. "יש ירושלים של מעלה, ו'חרוזלם' של גואטמלה", הוא אומר, ומתייחס לגמרא, שמדברת על ירושלים של מעלה ועל ירושלים של מטה. "גואטמלה העבירה את השגרירות שלה לירושלים, ואני מעביר את ירושלים לכאן", הוא אומר, "בגואטמלה אוהבים מאוד את ישראל, והם מאוד אוהבים את הרעיון של השם 'ירושלים' כחיבור אליה. חוץ מזה, אני נולדתי בירושלים, וכשהגעתי לגואטמלה עם אשתי הרגשנו פה בבית, אז בשבילי זאת ממש סגירת מעגל".
ירושלים החדשה עומדת לאכלס כ-900 איש בתוך כ-140 בתים שיהיו זהים זה לזה, ולכן הוא מכנה אותה עיר-קיבוץ. בנייתה צפויה להסתיים בעוד כשבועיים. "צוות של אדריכלים ומהנדסים מקומיים סייעו לנו לתכנן את הבתים, חלקם אפילו בהתנדבות, ורק בשלושת הימים האחרונים בנינו עשרה בתים. יש לנו קבוצה ענקית של שמונים איש שבונים בקצב מאוד מהיר. הרבה מוטיבציה ורצון עוזרים לעשות את זה מהר", הוא מחייך.
לדברי גרמון, המלאכה הכי קשה עוד נמצאת לפניהם – לבחור מי מתוך אלפי האנשים שאיבדו את בתיהם יוכל לבוא לגור בעיר החדשה, שמסוגלת לאכלס פחות מאלף איש. "יש לנו פה צוות של אנשים שעוזר לנו להיפגש עם האנשים ולראיין אותם כדי להחליט מי הכי זקוק לבית ומי יוכל לחיות פה ולהשתקם. זו באמת הבעיה הכי גדולה, ולכן אנחנו מאוד רוצים להצליח לבנות כמה שיותר בתים – זה תלוי רק בכסף".
אבל הצוות לא עוצר בעיר החדשה. "הבתים לבדם לא מספיקים, צריך לדאוג לאנשים האלה גם למקום פרנסה", מסביר גרמון, מדובר באנשים שחיו בכפרים בתנאים של מדינת עולם שלישי – בבית בגודל של שישים מ"ר, כמו אלו שאנחנו בונים העיר החדשה, יכלו לגור גם שלושים איש, ופה יהיו עד עשרה אנשים בבית. יהיו בבתים שירותים, מקלחות וחשמל, ומבחינת הכפריים זו תהיה איכות חיים טובה בהרבה מזאת שהייתה להם לפני האסון, והם מקבלים אותם במתנה, מבחינתנו זה לא עסק או השקעה כלכלית, ולכן גם חשוב לנו מאוד שהממשלה לא תהיה מעורבת, כדי שזה לא יהיה פוליטי בשום אופן".
בהמשך מקווה גרמון שיוכלו להקים פרויקט דומה נוסף, שיוכל לעזור לנפגעים נוספים, אבל בינתיים הם חושבים איך לשפר ולשדרג עוד את העיר החדשה. "קיבלנו בתרומה גן משחקים, נצטרך מקום לבית ספר, ואנחנו מתקדמים – בעזרת השם נצליח לעזור לאנשים להתגבר על האסון ולהתחיל מחדש", הוא אומר, ולנו רק נותר לאחר - בשנה הבאה בירושלים הבנויה.