אם יש דבר אחד שלמדתי לקראת ארגון החתונה שלי מחברותיי הנשואות, זה לעולם לא לספר לספקים שאני מתחתנת. כשמחפשים אולם או די.ג'יי זה כמובן בעייתי יותר, אבל כשאפשר, הן אמרו לי, פשוט תסתירי. מסתבר שכשחושפים את העובדה שאתם מתחתנים, המחירים מזנקים, מתוך הנחה שאתם מאוד נרגשים, מאוד מאוהבים ומאוד מוכנים לשלם בשביל היום המושלם שתמיד חלמתם עליו.
תעשיית החתונות בישראל מגלגלת מדי שנה כ-15 מיליארד שקלים, ולא מעט ספקים מקבלים נתח מכובד מהעוגה הזאת על חשבון החלום שלכם, אבל נראה שתמונת המצב הזו מתחילה להשתנות. לאחרונה יותר ויותר זוגות מחפשים דרכים להקל קצת על הנטל הכלכלי שמגיע עם כל הקולולו הזה.
גם רחלי פלנט-רוזן (24) מירושלים חוותה קשיים דומים לקראת החתונה שלה כשחיפשה שמלת כלה במחיר שפוי. "עברתי על כל המקומות שהציעו סיילים וכל מיני כלות שמכרו את השמלות שלהן", היא מספרת, "אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מוציאה 7,000 שקל על שמלה לערב אחד כשאני יודעת שלחברות שלי יש שמלות שנרקבות בארון בלי שימוש".
פלנט-רוזן שיתפה במחשבות האלה את אימה, שהעלתה רעיון: למה שאותן נשים לא ישכירו את השמלות שלהן לאחרות? היא שיתפה את הרעיון עם חברתה הקרובה פליאה מנדל (24), סטודנטית לעיצוב תעשייתי ובוגרת לימודי עיצוב אופנה, שהייתה אז גם היא בהכנות לחתונתה, והזדהתה איתה בקלות. השתיים התחילו לחשוב ולחפש מענה לצורך הזה של כל כך הרבה כלות. כך נולד לבסוף מטריושקה, סטודיו שמלות הכלה שהן מנהלות היום ביחד בירושלים, שמשכיר שמלות כלה יד שנייה במחיר קבוע של 800 ₪ בלבד.
"יש המון כלות שמחפשות שמלת כלה, ויש המון נשים נשואות שאין להן יותר מה לעשות עם שמלת הכלה שעלתה אלפי שקלים, והיום רק תופסת להן מקום בארון", מסבירה רחלי, "זה הופך למוצר חד פעמי שעולה המון כסף, וזה בלי להזכיר שתעשיית הטקסטיל היא אחת המזהמות בעולם. אמרנו לעצמנו שלא הגיוני שלא יהיה תיווך כזה".
Airbnb של שמלות כלה
הרעיון היה לייצר קונספט, אבל גם את המקום הפיזי שעונה על הצורך. "ניסינו לצאת לדרך שבה אנחנו משתמשות בדברים קיימים, וכולם מרוצים. בעולם החתונות יש רף שלא נשבר וספקים ממשיכים לקחת המון כסף, ועד שלא יקום מישהו ויחליט לפעול אחרת ולא רק לגזור נתח כספי, זה לא ישתנה. מהצד השני יש פתרונות זולים כמו גמ"חים ותרומות, אבל הרבה פעמים הם לא נותנים מענה מדויק, איכותי ומקצועי. זה נותן לכלה תחושה שהיא מתפשרת. רצינו להיות wework או Airbnb של שמלות כלה".
מאז שיצאו לדרך השתיים מקפידות לבחור שמלות כלה מהזמן האחרון ובמצב מעולה בלבד. כל שמלה מושכרת ב-800 ₪ (כעשירית מהמחיר בשוק), שמתוכם מקבלת הכלה שמסרה אותה 300 ₪ על כל השכרה. השמלות מושכרות כשלוש-ארבע פעמים, ולאחר מכן עוברות לתרומה. כל אחת מהשמלות גם נקראת על שם הכלה שמסרה אותה ("השמלה שלך למשל תיקרא 'שמלת הדר'", היא מפתה אותי). "זה מעודד כלות להביא את השמלה ולא לחכות עד שהן כבר לא באופנה ומתאימות רק לתחפושת בפורים", מסבירה פלנט-רוזן.
"עדיף כלה אחת מרוצה משלושים פוטנציאליות"
כיום השתיים אחראיות על סטודיו מכובד ודינמי, שכולל היום כמעט שבעים שמלות, "והיד עוד נטויה" אומרת פלנט-רוזן, אבל ההתחלה לא הייתה פשוטה. "התחלנו בקטן, אספנו שמלות מחברות, פנינו למודעות של נשים שמכרו שמלות שלהן והצענו להן את הרעיון, אבל קיבלנו רק שמלות ישנות ולא רלוונטיות", היא מספרת, "הבנו שאם אנחנו רוצות שהסטודיו יהיה אלטרנטיבה ראויה לכל כלה ולא ברירה אחרונה, זה חייב להיות מקצועי, איכותי וברמה גבוהה".
השתיים העלו הילוך והחלו לסנן את השמלות. "החלטנו לקחת רק שמלות שהיינו לובשות בעצמנו וסיננו המון פניות. עם הזמן נוצר מקום מאוד מגוון, וגם שנותן תחושה של התאמה אישית לכל אחת", היא מספרת ומציינת שהרבה מזה קרה הודות למרכז הצעירים בירושלים, שסייע לשתיים בכל מה שקשור ליזמות, שיווק ובניית קשרים עסקיים. לאט לאט השמועה על הסטודיו החדש החלה לעבור מפה לאוזן של כלות לעתיד וכלות לשעבר, ועד היום הן כבר השכירו שמלות לכמעט מאה כלות. "היום אפילו קורה שכלות מגיעות לחפש שמלה ולא מוצאות, אבל אחרי שהן מתחתנות מגיעות להשכיר אצלנו את השמלה".
הסטודיו ממוקם כרגע בביתה של פלנט-רוזן במושבה הגרמנית בירושלים. "זה לא סטודיו מפונפן, את מגיעה, יושבת על קפה ויכולה להרגיש בנוח", היא מתארת. כדי שכל אחת תרגיש שהשמלה שהיא בוחרת אינה פשרה אלא מותאמת לה אישית, השתיים עובדות עם צוות קבוע של תופרות. "זה חלק ממעגל השותפות, שכולם מרוויחים ממנו, גם התופרות, שהמקצוע שלהן נמצא קצת בסכנת הכחדה", היא מסבירה, ומבהירה שיש גם תקנון בנוגע לתיקונים האפשריים. "לדוגמה לא לצבוע את השמלה או לקצר אותה באופן קיצוני. השאיפה היא שהשמלה תישאר רלוונטית לכמה שיותר כלות בהמשך, אבל יחד עם זה אנחנו מבינות את הצורך של הכלה להרגיש שהשמלה מתאימה במיוחד לה. עדיף לנו שתהיה כלה אחת מרוצה מאשר שלושים פוטנציאליות שאולי יום אחד יבואו".
מעגל שנקשר בין כל הכלות
בניגוד לכל מיני גמ"חים או חנויות לנזקקים, השמלות של "מטריושקה" מיועדות לכולן. "כל כלה היא ראויה ומגיע לה", מסבירה פלנט-רוזן, "אימא שלי לימדה אותי שצריך להתייחס לדברים בגודל שלהם – שמלה אמורה לעלות כמו שמלה, גם אם היא שמלת כלה. זו יכולה להיות שמלה ממש שווה, אבל במחיר שפוי שמאפשר לכולן".
ועדיין הרבה כלות שיעדיפו ללכת על המסלול הרגיל והיקר יותר.
"אני גם יכולה להבין את זה, ועיצוב אישי הוא חלק מהמיתוג של המעצבים השונים. יחד עם זה, גם אנחנו נותנות לכלה את כל השירותים האלה, רק שהיא משלמת פחות. את תהיי הכי יפה בעולם כמו שתמיד דמיינת, רק בפחות כסף. זו אחת הבעיות בתחום – או שאת בטופ או שאת בתחתית, אין משהו טוב ונורמלי במחיר שפוי ובריא. אבל אנחנו לא מנפנפות בדגל המחיר, שמלות בזול יש המון. אנחנו רוצות לשדר איכות ואופנתיות".
למה לא ללכת לכיוון של סטודיו חינמי או עמותה?
"אנחנו מאוד רוצות ללכת למקום חברתי – עצם העובדה שהכלה המקורית מקבלת חלק מהסכום הופך את המשוואה למשולש ולא לקו של לקוחה-ספק. הרווחים לא בשמיים, והרבה מהם הם לטובת הניהול של הדבר הזה, אבל למרות שלא התחלנו בתור עסק, עם הזמן הבנו שזה מתבקש שזה יזין את עצמו. יש היום בעולם מגמה של עסקים חברתיים משפיעים. המוצר שאנחנו מוכרות הוא בעצם האג'נדה שאנחנו רוצות להשפיע על הסביבה. כשמישהי קונה אצלנו היא משלמת גם על הרעיון של מחיר שפוי, על הרצון לאפשר תחרות בשוק ועל החשיבות של ניצול בד וטקסטיל באופן בר קיימא – לכל אלה יש תמורה. יש לנו גם קופה בצד לכלות שלא יכולות לשלם על שמלות ואנחנו נותנות להן באהבה, אבל זו לא מטרת המקום. אנחנו עסק לכל דבר, שמאמין בקיימות, שיתוף, חדשנות וניצול חכם של טקסטיל, ומזמין את הכלות להיות שותפות למהפכה הרעיונית הזאת".
למה חשוב לכן שגם הכלות יקבלו חלק מהרווח?
"זה הבסיס, אחרת לא חידשנו כלום. העובדה שגם לכלות זה משתלם, גורמת שיהיו שמלות שוות יותר. השמלה היא נושא מאוד רגיש אצל כלות, וקשה להן להיפרד ממנה, ולכן זה לא כמו בתרומה, שאת נותנת את השמלה ומקווה שמישהי תהנה ממנה, אלא עדיין יש לך חלק בדבר הזה: השמלה על שמך, את מעודכנת בכל פעם שהשמלה מושכרת ואת תמיד יכולה לקחת אותה בחזרה. היא שלך, אבל גם מעבר לזה. זה יוצר מעגל שנקשר בין כל הכלות, וזה מדהים".
"אישה בתוך אישה בתוך אישה"
ואכן, הסיפורים שפלנט-רוזן מספרת הם לא פחות ממדהימים. "הייתה אצלנו כלה שהשכירה שמלה, ומאוחר יותר שאלה אותנו של מי היא", היא מספרת, "מסתבר שחצי שנה קודם לכן, כשהיא הייתה רווקה מאוד בודדה ומתוסכלת, היא החליטה לרדת לסיני. היא פגשה שם עוד רווקה במצב דומה והן דיברו שעות על החוף. בדיעבד גילינו פתאום שהשמלה שייכת לאותה בחורה מסיני. זה מפעיל איזו אנרגיה שרק נשים יכולות להרגיש סביב החתונה, זה מדהים איך השמלה היא לא רק חתיכת בד, לא סתם יש סביבה איזה עניין".
פלנט-רוזן מספרת גם על שלוש בחורות בנות 30 שהגיעו לסטודיו. "שאלתי אותן מי מתחתנת, והן ענו – כולנו, ואז הסבירו שרק אחת מהן מאורסת, אבל שגם השתיים האחרות הן כלות שפשוט עוד לא מצאו את החתן", היא מספרת, "שלושתן מדדו שמלות והיו מוכנות לשלם בכל הרצינות, הן אמרו שזו ההשתדלות שלהן לקראת החתונה. אחרי חודש אחת מהן התקשרה לספר שהיא התארסה. יש משהו במפגש אצלנו בסטודיו שהוא נורא אינטימי", היא מוסיפה, "מדובר בכסף קטן ואנחנו לא ממש מוכרות קלאסיות, וזה מביא נשים להיפתח ולשנות דברים בתפישה שלהן".
אז למה מטריושקה בעצם?
"מטריושקה היא בובה שמכילה בתוכה עוד הרבה בובות קטנות, וזה בדיוק הקונספט שלנו. אישה בתוך אישה בתוך אישה. מבחוץ רואים לפעמים רק דבר אחד, חד ממדי, אבל כשפותחים עוד ועוד, את הלב ואת הראש, פתאום רואים הרבה יותר מזה, וזה גדל בלי סוף. אנחנו לא יוצרות יש מאין. החכמה היא לא רק לצרוך ולקנות את הדבר הבא, אלא להבין שהכל כבר קיים במציאות, ונשאר רק לעשות את החיבורים. מטריושקה היא בדיוק זה – חיבורים בין הדברים שכבר ישנם, בפן הנפשי והשיתופי, רק צריך לפתוח ולראות שהם מכילים בתוכם עוד הרבה".