מרגע שאליעזר בן יהודה הקים את העברית לתחייה לפני יותר ממאה שנה, אנחנו רק חוששים לגורלה כל הזמן. כל פעם מחדש קם אויב אחר לכלותה – פעם אלו היו השפות שעלינו איתן, אחר כך האנגלית, היום האימוג'י. אבל בזמן שאנחנו דואגים, מסתבר שתחיית השפה העברית מתרחשת בימים אלו מחדש, והפעם דווקא בזכות כמה מילים שהן לא ממש בעברית, כמו פייסבוק ואינסטגרם.
מסתבר שבניגוד למה שכולנו נוטים לחשוב, דווקא מאוד אכפת לכם מהעברית שלכם. אחרי יום העברית שהתקיים השבוע, מספרת רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, שמספר הפניות שמתקבלות באקדמיה בשאלות לשוניות רק הולך וגדל בשנים האחרונות, והשנה גדל בצורה משמעותית. לדבריה, בעוד שבשנת 2017 התקבלו באקדמיה 13,406 פניות (גדילה של 541 פניות משנת 2016), בשנת 2018 התקבלו כבר 14,541 פניות – גדילה של יותר מאלף פניות בשנה, ובממוצע כ-1,400 פניות מדי חודש.
"רק בדצמבר קיבלנו כבר יותר מ-1,500 פניות, והחודש עוד לא נגמר", אומרת גדיש, ומסבירה שהנתונים האלו מצטרפים לגדילה משמעותית בכמות העוקבים של האקדמיה ברשתות החברתיות, שגם בהן מתקבלות פניות רבות: 200 אלף עוקבים בפייסבוק (עלייה של 85 אלף עוקבים בשנה האחרונה), 25 אלף עוקבים באינסטגרם תוך חצי שנה מרגע שנפתח, ועוד עשרות אלפי רשומים לניוזלטר השבועי.
איך את מסבירה את זה?
"ככל שהחשיפה שלנו ברשתות החברתיות הולכת וגדלה, אנשים נחשפים ויודעים שהם יכולים לשאול אותנו שאלות – והם באמת שואלים. אני חושבת שהאקדמיה מצאה באמצעות אנשים שהם לאו דווקא אנשי לשון דרך לדבר לציבור בגובה העיניים. בעמוד שלנו בפייסבוק מופיעות לא פעם ולא פעמיים תגובות כמו 'הדף הכי שווה בפייסבוק' ו-'חבל שהמורים שלנו לא לימדו אותנו לשון כמוכם'. החינניות, ההומור והניסוח הנגיש עושים את העבודה, וזה מאוד משמח. כולם מתעניינים בלשון, אין אדם שלא מתעניין בשפה שהוא מדבר, זה פשוט טבעי. וכשיש פתאום אפשרות ליהנות מהלשון ולקבל תשובות על השאלות בצורה כל כך זמינה דרך מערכת הפניות והרשתות החברתיות, זה כיף. הקהל ממילא היה שם והתעניין, אני לא חושבת שהשתנה משהו, זה היה קיים תמיד".
סלפי, ספינר, סליים וטבעונים
אז מה אתם בעצם שואלים את האקדמיה? "לשאלות הנפוצות ביותר יש תשובות באתר, אז כבר לא שואלים אותנו אם צומת זה זכר או נקבה, או אם מותר להגיד 'יושן'", אומרת גדיש (ואגב, התשובה היא כמובן שלא), "בזמנו, כשהתחיל הסלפי, כולם שאלו אותנו איך אומרים סלפי בעברית. אחר כך שאלו אותנו איך אומרים ספינר בעברית, אז הצענו למורים למצוא ביחד עם התלמידים חלופה עברית, אבל לא התכוונו לתת לזה חלופה משלנו, כי זו הייתה אופנה חולפת. היום כבר פחות מתרגשים מזה, אז השנה שאלו על המילה סליים, שלה דווקא אין מילה בעברית כי זה שם מסחרי".
ויש גם לא מעט שאלות מפתיעות. "לאחרונה מישהו שאל מאיפה מגיע הביטוי 'גבתה את חייהם', שאפשר להגיד על מחלה לדוגמה. מישהי אחרת שאלה אם זה תקני להגיד 'אני אפרט לך על העניין הזה' או 'ארחיב על העניין'. קשה מאוד לענות על שאלות מהסוג הזה, כי צריך להקדיש לזה מחקר", אומרת גדיש.
מתוך התשובות שעונה צוות האקדמיה לכל גולש וגולש באופן אישי, נבחרות כאלו שגם מתפרסמות באתר שלה. "יש באתר מאות רבות של תשובות, על שאלות שחשבנו שישאלו אותנו. חשבנו שכבר לא יהיו יותר שאלות, אבל זה אף פעם לא נגמר, תמיד יש עוד", אומרת גדיש, "שאלו אותנו למשל אם המילה מטבח היא מהשורש ט-ב-ח, כלומר לטבוח בבעלי חיים, וברור שהתשובה היא כן, אבל נגיד אם אדם הוא טבעוני, הוא יכול להמשיך לקרוא ככה למטבח בבית שלו, או שאולי כדאי שהוא יקרא לזה אחרת? אז כתבנו באתר על מציאות שמשתנה לצד מילים נשארות, למשל פח אשפה כשהפח כבר עשוי מפלסטיק, או שאנחנו מחייגים בטלפון למרות שכבר אין בו חוגה, וגם משתמשים במטבח אף על פי שאנחנו כבר לא טובחים שם".
לדעתך הנגישות המוגברת הזאת עשויה לגרום לאנשים גם לדבר בעברית נכונה יותר?
"אני מניחה שכן, אני חושבת ששפה יכולה להשתנות גם לכיוון חיובי. אם לא נעשה כלום ודאי לא יקרה כלום, אם נעשה, יכול להיות שזה ישתנה. אני בהחלט חושבת שזה יכול להשתנות. אנשים אוהבים לדבר בעברית טובה".