חברי הכנופיה כבשו בסערה את "נינג'ה ישראל". למרות שרבים חשבו כי כך יקרה, הגעתם של כל תשעת חברי הכנופיה לשלב חצי הגמר נחשב להישג יוצא דופן. ההישג הזה הושלם אמש (ראשון), כאשר גיל אהרון תפס את המקום האחרון בשלב הבא בסיום מקצה ההזדמנות האחרונה. החבורה הזו מספיק מגוונת, תחרותית וכריזמטית בשביל טורניר משל עצמה. אחרי שהבטיחו את מקומם בחצי הגמר, סיפרו חברי הכנופיה ב"לילה טוב עם גיא פינס" על החיים שעיצבו את האופי שלהם, המחיר שהאימונים גובים ומי הם חושבים בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות.
שניים מהסיפורים הבולטים שייכים לאלירן בן דוד ושניאור שמח. אלירן, אשר בילדותו התמודד עם עודף משקל, נזכר בתחושות הקשות שליוו אותו באותו הזמן: "הייתי ילד מאוד שמן, שקלתי 71 ק"ג על 1.5 מ'. הרגשתי שאת החיים החברתיים שלי כבר איבדתי. היו מציקים לי הרבה. גם כשראו שאני הולך למתחמי נינג'ה, אמרו שאין לי סיכוי כי אני שמן". עבורו, הנינג'ה הייתה קרש הצלה: "זה הציל אותי - עזר לי גם מבחינה גופנית וגם בנה לי את הביטחון העצמי".
שניאור, בדומה לאלירן, עבר שינוי גדול. הוא גדל בבית חרדי, עזב את הדת והוא לא מתחרט על זה: "אף פעם לא אהבתי את העולם הזה, פשוט החלטתי לעבור. לא צריך לתת סיבות עכשיו. מעדיף שהפוקוס יהיה על מי שאני עכשיו ולא מה שהייתי פעם".
כי זה משהו שאתה ברמה האישית מנסה להשכיח?
"כן, קצת. אתה נחשף ומבין שיש דברים שלא נחשפת אליהם. יש גם פחד מאיך שהמשפחה תגיב. עשיתי צעד רק כשהייתי בטוח בעצמי. המשפחה קיבלה את זה בטוב וההיפך ממה שציפיתי. הם צפו בתוכנית ואמרו שהם אוהבים וגאים".
שניאור התרגש כשסיפר על הצעירים שרואים בו השראה: "יש בחורים בגיל שלי במוסדות חרדיים שאומרים לי שהם רוצים לצאת ושאני השראה. אני מרגיש גאווה על הדרך שעשיתי. מאחל לכל מי שמפחד שפשוט ייצא ויברח משם. אני לא יכול להכפיש מגזר שלם, אבל הדרך שלהם לא מקובלת עליי. שכל אחד יחיה איך שבא לו, אין לי זכות להגיד לאף אחד איך לחיות. שכל אחד יעוף על החיים שלו ואני אתמקד בדרך שלי".
ולצד אלו, ישנו גם הכוח הכפול של החבורה - התאומים שרים. השניים, שכבר בעלי ניסיון מ"נינג'ה ישראל ילדים", ניסו להסביר כיצד ניתן להבדיל ביניהם. "האף שלי יותר סולד", טען שיר - אבל גל לא נשאר חייב: "אני טיפה יותר גבוה". השניים התקוממו מהשוואה לעוד זוג תאומות מפורסמות - נוי והדר. "שלא תעז, לא שיש לי משהו רע נגדן", אמר גל.
חברי הכנופיה מרגישים כי לאימונים יש מחיר. הם עדיין נערים שיש להם תחומי עניין נוספים, והם מבינים כי ברגע שהתחייבו למשהו זה בהכרח בא על חשבון דברים אחרים. "בגלל לו"ז האימונים, אין חיי חברה", הודה אילי דגן. ואחרי כל האימונים ואחוות החבורה, חשוב לזכור כי מדובר בתחרות שבסיומה יהיה זוכה אחד. "זה שחצני להגיד, אבל אני מרגיש שאני הכי חזק, הכי טוב - ושאני יכול לקחת את העונה", טען שניאור.