המתכון די פשוט: צרו שיר קליט, בכיכובה של דמות אייקונית קומית של הקהילה, עם כמה מילים מצחיקות שלא לגמרי קשורות, תוסיפו כמה אורחים, שהמגדר שלהם לא מוגדר, בליווי סלנג מיני מצחיק שרק מי שמבין יבין - והנה יש לכם שיר גאווה, שעם קצת עזרה מתקציבי העיריה או איזו חברה סלולרית, יהפוך ללהיט הקיץ הגדול הבא.
לפחות חמישה שירים כאלה יצאו השנה, לכבוד יוני הגאה שמסמן גם את תחילת הקיץ - סוג של הצפה שאנחנו לא זוכרים כמותה - וכמו בהרבה דברים, גם בזה אפשר להאשים את עומר אדם. בשנת 2013 הזמר המצליח הוציא עם האריסה - ליין מסיבות מוזיקה מזרחית של הקהילה הגאה - את השיר "תל אביב" ופתאום כל ילד הכיר את הסלנג הלהט"בי. "האריסה הייתה מסיבת מוזיקה מזרחית להומואים", אומר הרקדן אוריאל יקותיאל. "האומץ של עומר בזמנו, כשלא שמעו עליו בכלל, לשתף פעולה - היה סממן לא רק למהפכה הגאה אלא גם למהפכה המזרחית. זה שילוב של מקופחים שחברו יחדיו לעשות משהו. זה סיכון שיכול להשתלם".
אחרי עומר אדם הגיע "מלכת השושנים" של עדן בן זקן, "פה זה לא אירופה" של מרגול - והחיבור לכוכבי הים התיכון הראה לכולם ששיר גאווה זה בעצם לכולם. את האינפלציה משנה לשנה מרגישים היטב בישיבות הפלייליסט של גלגל"צ. "אני חושב שהשירים האלה הם חלק מטרנד בלי עומק", אומר עידו פורת, שדרן ועורך מוזיקה בגלגלצ. "הם בלי מסר אמיתי. בסוף כולם רוכבים על גל, אבל לא באמת מדברים על המסרים שהקהילה מנסה להעביר. הם מקבלים חסות מהעירייה בתור השיר הרשמי, אבל אין תוכן אמיתי".
מצד אחד, העובדה שאירועי הגאווה הפכו מטבע שכולם רוצים להשתמש בו - זו הוכחה לדרך שנעשתה. מצד שני, אחרי יחסי הציבור לזמרים שהרוויחו עוד שיר חתונות מקפיץ לקראת הקיץ, איפה באמת התרומה לקהילה? "כשמגיע החודש האחד הזה פעם בשנה, כל המותגים הגדולים מוכנים לשים כסף על צבעי הגאווה", אומר יקותיאל. "כל הכסף הזה הולך לאנשים שלא קשורים לקהילה. יש משמעות מאוד גדולה לזה שאמנים לא רק יגידו שהם עושים שיר לקהילה הגאה, אלה שבאמת יעשו משהו למענה. אני הייתי שמח לשמוע שיר גאווה שנכתב על ידי להט"בים ושמספר את הסיפור שלנו, אני חושב שיש מקום להתקדם".
ההצפה השנה מקשה על שירי הגאווה להתבלט. דנה אינטרנשיונל - שעובדת על סדרת דוקו ריאליטי על חייה שתקפיץ אותה למודעות בקרוב - עשתה שיר עם הצמד סטטיק ובן אל, אבל הוא ייצא רשמית רק היום - אחרי האירועים - במכוון כדי להתרחק מיתר הזמרים. ואיפה שיש את נועה קירל ואת אנה זק אין סיבה שלא תראו גם את אגם בוחבוט שהוציאה השבוע את "בשורות טובות" – השיר עצמו ממש לפי המתכון המצורף למאכלי החג - אבל עם טוויסט בעלילה: ביוזמת הפשוטע – שעומד מאחורי עמוד תוכן מצליח במיוחד ברשת.
"הפשוטע התקשר אלי ושאל אותי מה לדעתי יכול להפוך משיר שפוטנציאלית זה רק ניצול של הקהילה למשהו שזה באמת יכול לעזור", סיפר יקותיאל. "אז הוא סיפר לי שהוא תורם את כל ההכנסות שלו לבית דרור ושכל המשתתפים בקליפ הם להט"בים וכותבי השיר הם גם להט"בים, יש דרכים לעשות את זה באופן שלא רק יהיה מיתוג אלא באמת לעזור לקהילה". מצד שני צריך להבין – וסטרייטים מתקשים לפעמים - המסיבות הסוערות של הקהילה הגאה הן טקסט פוליטי בפני עצמו - התרסה שאומרת כאלה אנחנו וככה אנחנו רוצים לחיות, רגילים לפעמים, מוגזמים כשבא לנו - וכדאי שתקבלו את זה.
"אני חושבת שפשוט יש משהו כל כך שמח בגאווה, זה מתחבר עם המוזיקה שהיא נורא משמחת אנשים. המטרה פה היא לשמח אנשים ולחגוג את הגאווה ואת מי שאנחנו", מספרת נועה קירל. "מבלי קשר לגאווה אני מופיעה בהמון לייניים של הקהילה וזה קהל שאני מאוד מחבקת ואוהבת והוא גם מחבק ואוהב אותי בחזרה. אם אני יכולה לאהוב ולהעניק לו, במיוחד בגאווה, עם שיר שיעשה שמח אז ברור שאני אעשה את זה". רן דנקר, לך הציעו לעשות שיר גאווה? "כן אבל אני לא במקום שאני אעשה שיר בשביל הדבר הזה", אומר הזמר. "יותר במקום שאני עושה את השירים שלי ולפלרטט כל השנה עם השירים האלה".
ויש כמובן גם את עניין הכלכלי. הרבה מותגים שמחים לחבק את הקהילה ביום חגה ועוד יותר שמחים - שכולם ידעו מזה. גם זה כשלעצמו הישג יפה - חברת "פלייטיקה" שעושה מאות מיליונים ברשת מהמפגש בין הימורים למשחקי מחשב, השקיעה השנה בשיר הגאווה של הזמרת נונו. מאחורי השיר של נסרין והטיקטוקר הצעיר עדן דניאל גבאי עומד מותג אופנה, נועה קירל עם תותית קיבלו חסות של חברת משלוחי אוכל - כל מועדון או ליין מסיבות של הקהילה, נהנה לתת חסות ולהיות מזוהה עם אמן מוביל לטובת המיתוג.
יוצר השירים רון בי, שם את אירועי הגאווה בתכנון העבודה השנתי שלו. "אני חושב שזה כלכלי" אמר. "זה כלכלי כמו כל להיט, זה אחלה כסף. גם ההשמעות ברדיו מטורפות. הכסף הגדול בסופו של דבר מגיע מהתמלוגים מהאירועים, מההשמעות הפומביות. אז כן, אני לא זוכר חתונה או אירוע שלא היה 'טרילילי טרלהלה', זה הכניס כמה עשרות אלפי שקלים".
ואולי בכלל הרבה מעבר לעוד ביט מקפיץ ועוד קצת תמלוגים - ההישג הגדול של שירי הגאווה הוא עדיין העובדה שכל אחד בארץ יודע מה זו גאווה - ושיותר ויותר ילדים גדלים פה אל דור חדש שמבין שלהיות קצת מוזר זה לגמרי מותר - שלהיות שונה, זה בעצם חלק מהנורמלי - פשוט עוד אופציה לגיטימית בקשת הצבעים.