את שאול גרינגליק ז"ל הכרנו כשיצא להגשים חלום והגיע לאודישן ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", אז עלה עם מדים וביצע את השיר "עטלף עיוור" של חנן בן ארי, ביצוע שהפך באופן לא מתוכנן לשיר הזיכרון שהשאיר אחריו כשנפל בקרב בעזה.
משפחתו ציינה לפני שבוע שלושים ימים מאותו רגע בו חייהם התהפכו מקצה לקצה. המשפחה המוזיקלית שבמרכז ביתה נמצא פסנתר גדול, שבימים כתיקונם סביבו היו מתכנסים ושרים, נמנעו מלשמוע מוזיקה אחרי האובדן. רותי, אמו של שאול הסבירה: "שירה ומוזיקה מחלחלים כמו מים, לא משנה כמה הגנות אתה שם - זה פשוט נכנס, קשה מאוד לשמוע".
כשהם יושבים יחד בסלון, זוג הורים ושישה אחים במקום שבעה, הם נזכרים ברגע בו שאול החליט שהחלום יחכה קצת, ופרש מהתחרות שבוע וחצי אחרי שנלחם בעזה. "הוא מצא את 'הכוכב', עבר את כל האודישנים ועשה המון בשביל זה, נכנס לזה בטירוף. ב-7 באוקטובר זה היה כמו יום פקודה, היה לו ברור מה הוא צריך לעשות".
אם המציאות הייתה אחרת, סיכוי גדול ששאול היה נמצא עכשיו בהכנות לגמר הגדול של "הכוכב הבא לאירוויזיון". סיפור הגבורה שלו שמלווה את המתמודדים והשופטים לאורך כל העונה, שלח את ארבעת הפיינליסטים לביקור מרגש בבית המשפחה, שם הם שרו יחד והעלו זיכרונות מהמפגשים הקצרים ביניהם, אלה שנחרטו בזיכרון לתמיד.
"היינו באודישן באותו יום, היינו ממש צמודים ועלינו לבמה אחת אחרי השני. אני זוכרת שישבנו על המדרגות והוא נכנס עם מדים, גבר חתיך כזה, ואנחנו פשוט אומרים: 'איזה אור'", משחזרת עדן גולן את המפגש החטוף ביניהם. אור כהן הוסיפה: "אני בטוחה שהוא היה עכשיו עומד פה לידנו, היה לו קול".