החוק הראשון של מחשבים ניידים לגיימרים הוא כזה: ככל שהמפרט מרשים יותר, מארז המחשב גדול יותר. זו פשרה שגיימרים תמיד היו צריכים לעשות. אם הם רצו להריץ בצורה טובה את המשחקים החדשים ביותר, הם היו צריכים לקנות לפטופים שצורתם החיצונית מזכירה טנק.
ה-Zephyrus החדש של ASUS הוא מחשב מסוג חדש: בעזרת העיצוב הייחודי שלו הוא מצליח לארוז מפרט מרשים מאוד בתוך לפטופ שאפשר לכנות אותו בלי להתבייש דק ואלגנטי. זה לא מקבוק אייר, אבל זה בהחלט מחשב נייד שאפשר להכניס לתיק גב ולהעביר ממקום למקום בלי לשבור את הגב.
צפו באנבוקסינג ובביקורת הוידאו שלנו:
הדור הבא של המחשבים הניידים
עד כמה מרשים המפרט של ה-Zephyrus? מאוד. ביחידה שבדקנו היה כרטיס מסך Geforce 1080 GTX (בתצורת Max Q שמאפשרת להכניס את הכרטיס הגדול והחם למארז דקיק של לפטופ) ומעבד i7 דור שביעי במהירות שעון של 2.8GHz, שביחד אפשרו לכל משחק שניסינו להריץ עליו לעבוד בהגדרות גבוהות ובקצב פריימים גבוה. גם את מבחני הבנצ'מארק הרגילים שלנו המחשב עבר בציונים מעולים ובלי להזיע.
לביצועים המרשימים תורם המסך, שבצורה פרדוקסלית למדי הוא הלא כל כך מרשים: כמו בהרבה לפטופים לגיימרים, הרזולוציה היא 1080P בלבד, על מסך בגודל 15.6 אינץ'. לפטופים מודרניים מגיעים לרזולוציות גבוהות בהרבה גם במסכים קטנים יותר, ואחרי שהתרגלתי לעבודה יומיומית על מסך Retina של אפל - החזרה ל-1080P מרגישה כמו צעד גדול לאחור, במיוחד בגלישה באינטרנט או עריכת מסמכים: הפונטים נראים קצת מטושטשים, האייקונים גדולים מאוד על המסך.
מצד שני, כשמדובר במשחקים הרזולוציה הנמוכה עוזרת: למחשב יש פחות פיקסלים שהוא צריך להתמודד איתם, כך שהוא יכול לנצל את הכח במקומות אחרים: קצב פריימים, אפקטים גרפיים ועוד. יש לציין שכאשר ניסינו לחבר את המסך לתצוגה חיצונית בעלת רזולוציה גבוהה יותר המחשב עדיין התמודד יפה עם המשימה, אך עם ביצועים קצת פחות מרשימים.
מרים גבות
המסך הוא לא הסיבה היחידה שלא תרצו לנצל את הלפטופ הזה לעבודה משרדית או גלישה באינטרנט. העיצוב הייחודי שלו, זה שמאפשר לדחוס כל כך הרבה חומרה במארז כל כך דק, הוא גם נקודה לרעתו של הלפטופ הזה: המקלדת כולה דחוסה בחצי התחתון של משטח העבודה. הטראקפאד גבוה וצר, ונמצא מימין למקלדת.
העיצוב המוזר הזה נועד כדי שיהיה אפשר לנצל את כל החצי העליון של המשטח לפתחי איוורור, שמאפשרים לכרטיס המסך ולמעבד לעבוד בתפוקה מלאה מבלי להתחמם. זו פשרה הכרחית בשלב זה, אך היא לא אידיאלית: להקליד על המקלדת הזאת זה פשוט לא נוח (גם בגלל המיקום שלה וגם בגלל המקשים השטוחים שלה), והטראקפד נוח אפילו פחות.
עוד "קורבן" של הנסיון לקרר את המחשב בכל צורה הוא המכסה התחתון שלו. בדרך כלל זה חלק אחד בלפטופ שאף פעם לא צריך להתייחס אליו (לפחות עד שצריך להחליף סוללה). ב-Zephyrus החלק הזה "מחליק" מטה כשפותחים את המסך, מה שמאפשר ליצור פתח נוסף לזרימת אוויר. זה טריק מגניב, אבל הוא גורם ללפטופ להרגיש מעט שביר כשמנסים להניח אותו על הברכיים.
ביחד עם הלפטופ מקבלים גם עכבר חוטי ומשטח גומי שמאפשר ליצור מקום לפרקי הידיים - תוספות שבהחלט מסייעות לחוסר הנוחות, אבל קצת מסורבל לקחת אותן לכל מקום. העיצוב המוזר הזה בהחלט מרים גבות, אבל הוא בעיקר מציב את הלפטופ הזה בתוך מסגרת מאוד מאוד ברורה: מדובר בלפטופ מעולה למשחקים - אבל בינוני בלבד בכל דבר אחר.
גם הסוללה לא מאפשרת עבודה רציפה: היא הספיקה לנו לשעתיים לכל היותר, ובשימוש אגרסיבי להרבה פחות. בקיצור: זה לפטופ שלא ממש אוהב אתה חיים מחוץ לשקע.
מרשים טכנולוגית, עדיין לא פרקטי
ה-Zephyrus הוא מוצר דור ראשון - וככזה הוא בכלל לא רע. בשלושה שבועות שבדקנו אותו הוא עבר מעולה, בלי התחממויות יתר ובלי צורך לבצע ריסטארטים חדשות לבקרים, כמו שלפעמים קורה במחשבים ניידים שמנסים לארוז יותר מדי טכנולוגיה בפחות מדי מקום.
עם זאת, העיצוב המוזר הוא חיסרון משמעותי, שהופך אותו למצטיין בדבר אחד בלבד: גיימינג. לשאר השימושים עדיף להסתפק במחשבים ניידים סטנדרטיים.
אם אתם גיימרים וזקוקים ללפטופ - ה-Zephyrus הוא פיתרון מעניין מאוד. אבל העיצוב המוזר וגם תג המחיר המאוד מאוד גבוה (כ-15,000 אלף לגירסה שבדקנו) הופכים אותו למחשב למשוגעים לדבר בלבד. האחרים אולי יעדיפו להמתין לדור הבא של הטכנולוגיה הזה, שיאפשר עיצוב קצת יותר סטנדרטי ותג מחיר נמוך יותר.