״ושוב איתכם ושוב איתכם ושלום עליכם ועלינו על כולנו״, שרה אילנית בלהיט המפורסם שלה והיא בכלל לא ידעה שהיא התכוונה לחזרתו של הסגר לחיינו. ושוב איתכם ושוב איתכם, קורונה, ושוב איתכם ושוב איתכם, מסעדות סגורות, ושוב איתכם ושוב איתכם, משלוחים, ושוב איתכם ושוב איתכם, אריזות פלסטיק, ושוב איתכם ושוב איתכם, קציצות של סבתא, ושוב איתכם ושוב איתכם, וולט וטיפ לשליח, ושוב איתכם ושוב איתכם, הרס הכלכלה, תחושת מצור וחנק, ילדים שמשחקים שעות באייפד, מרתונים של אפיית לחמי מחמצת, דיכאון קיומי, יאוש טוטאלי ושלום עליכם ועלינו על כולנו.
בואו ננסה לצאת מהבאסה. השבוע הזמנו משלוח שכל הסימנים הצביעו על כך שהוא עלול להיות כישלון. אולי אפילו כישלון מזהיר, כישלון מארץ הכישלונות. מסעדת סטודיו, שפועלת בקניון ג׳י בצפון תל אביב (לא שהמיקום הגיאוגרפי משנה עכשיו), מגדירה את עצמה כ״ביסטרו מודרני עם קריצה אסייתית״. התפריט שלה הוא כל כך גדול ורחב, כמו האוקיאנוס האטלנטי, כמו כביש מהיר בן 12 נתיבים, כמו שמיכת פוך למיטת קינג סייז, עד שהוא מעורר פחד ותימהון: איזו מסעדה מסוגלת לבצע את כל המנות האלה בצורה משביעת רצון? כאילו, מה הסיכויים שזה יקרה? מוכנים להמר על זה?
לוקח לא מעט זמן לקרוא את התפריט של סטודיו. יש כאן שניצל והמבורגר וגיוזה ופופקורן שרימפס ופסטה וחזה עוף ואגף שלם של סושי ותפריט ילדים ואפילו ארוחות בוקר. הם יורים לכל הכיוונים, החבר׳ה האלה. מה ההיגיון? חייב להיות היגיון. סטודיו תופסת את עצמה במונחים של One Stop Shop. אל תלכו לאף מסעדה אחרת, אצלנו יש הכל. יפני? יש. אמריקאי? יש. צרפתי? יש. איטלקי? יש, יש, יש. זו צורת מחשבה קולוניאליסטית. אנחנו נכבוש את כל מה שניתן לכבוש. הכל שלנו! יש כאן היבריס קולינרי בלתי רגיל. וגר המבורגר עם ניגירי סלמון? באמא שלכם?
ובכן, מסתבר שגם בימי הקורונה מתרחשים ניסים ונפלאות. מסעדת סטודיו שייכת לקבוצת מסעדנות שבבעלותה גם פו סושי בתל אביב, קיסו בקרית אונו וני-שי בנתניה. מסעדות סימפטיות בסך הכל, פופולריות, לא מכוונות לרף התחתון ולא פוגעות ברף העליון. אמצע מבורך. האנשים האלה התמקצעו במטבח יפני כל-ישראלי, וכאן הם מנסים להתרחב לעוד כיוונים, אולי בגלל שזה צו השעה: עושים מה שאפשר לעשות ומקווים שזה יעבוד.
וזה אכן עובד. המשלוח היה מספק בצורה בלתי רגילה. הוא היה לגמרי, מה שהאמריקאים קוראים, Decent. כלומר, הגון. על כמה דברים אתה יכולים להגיד בימינו שהם הגונים, אה? אז לפחות שהאוכל יהיה הגון. איכשהו, במסעדת סטודיו למדו לעשות את כל הדברים כמו שצריך. או קרוב למה שצריך. זה משלוח נטול פדיחות משמעותיות, נטול נפילות מביכות, נטול אכזבות קולוסאליות. הגון, נו.
זה מתחיל בגיוזה כרוב ותרד (46 ש״ח) – גירסה טבעונית שמטוגנת מכל צדדיה, בניגוד למקור המסורתי שמטוגן מצד אחד ומאודה מצדו השני. כל העסק די שמנוני (ארבעת הכיסונים נצרבו בחמאה), אבל הטעמים טובים, העלים תובלו בג׳ינג׳ר, שמן שומשום וציר פטריות. טעמים פן-אסייתיים שהם כבר פמיליאריים כמו גפילטע פיש.
מרק תירס (32 ש״ח) גם הוא מסתמך על פלטת טעמים מוכרת – תירס טחון בשמנת, מתובל בקפיר ליים, למון גראס ופלפל אנגלי. שילוב של דייסה לתינוקות ומרק קרמי חורפי. מה למרק הזה ולתפריט הנ״ל, באמצע התקופה הכי חמה בהיסטוריה? זו שאלה מיותרת בקונטקסט הזה. במסעדת סטודיו לא מתעסקים בניואנסים. זה לא בוטיק. זו חממה לגידול הכל כולל הכל.
שנמשיך עם עוד מנות שלא קשורות אחת לשניה? ובכן, פסטת ציידים (68 ש״ח) היא פטוצ׳יני ברוטב עגבניות עם בשר בבישול ארוך. פסטה טובה שהרבה מסעדות שמתמחות באופן בלעדי באוכל איטלקי, היו יכולות להתהדר בה; והשניצל (69 ש״ח)? נו, מה אפשר להגיד על שניצל? הוא גדול מידות, עשוי מעוף, נוטף שמן, עם צ׳יפס תעשייתי בצד, ולא מצאתי אפילו סיבה אחת להתלונן נגדו. שניצל עוף הוא-הוא המטבח הישראלי החדש, יותר מכל מנה אחרת, וטוב שלא הגישו אותו כאן עם חלה ומטבוחה, אחרת הייתי נאלץ לירות בשליח.
ועכשיו אין ברירה אלא לעבור לסושי. מפסטה לשניצל לסושי. המציאות מעולם לא נראתה כל כך הזויה. ניגירי סלמון (32 ש״ח) זה הבייסיק של הבייסיק. בערך כמו לאכול אוויר. ואחריו, הזמנו שני רולים מטורללים לחלוטין, אבל בוודאי לא יוצאי דופן על רקע מה שמקובל ברוב הסושיות המקומיות: מקסימום חומרי גלם, מינימום סאבטקסט. והשמות? זה הרי ז׳אנר שמלכתחילה סובל מעודף יצירתיות. ״אאוט אוף קונטרול״ (56 ש״ח) הוא רול של ספייסי טונה ושבבי טמפורה בציפוי אבוקדו. ״פיש אנד צ׳יפס רול״ הוא רול של בס בטמפורה, ספייסי מיונז, מלפפון ובצל ירוק בציפוי שבבי בטטה, מוגש עם רוטב טרטר. הבנתם את העיקרון? היו אפילו רולים מופרכים מאלה. ומה העניין בסופו של דבר? האורז סביר, חמצמץ במידה, לא בכמות עודפת, הדגים בסדר, אפילו התוספות לא הפריעו. אני לא יודע אם כבר התרגלתי לסוגת הסושי הישראלית או שבמקרה הנדון, זה פשוט לא נורא כל כך. זה באמת בסדר גמור.
סטודיו היא באמת מסעדה מושלמת לכו-לם. אבל ממש, כוולםםםםםם. אני באמת מתכוון לכוווללםםםםםםםםםםםםםםםםםםם. כן, גם אתה.
>> בשבוע שעבר המבקר אכל בבר איטליה
סטודיו. קניון G, ניסים אלוני 10, תל אביב. 03-5444024