איזו מין מילה זאת "חוויה"? איך היא הגיעה למצב שהיא יודעת לעמוד כך לבדה? אחרי שהדביקו אותה לכל אירוע צרכני אפשרי - חוויית לקוח וחוויית קניה, חוויית בילוי, וצפייה, ואכילה, והשיא - חוויית משתמש; נדמה שהיא הגיעה לאיזו אפיסת כוחות וכעת המשמעות שלה היא: חלאס אין לי חשק לדבר על זה יותר. קצת כמו "מעניין", שנעזרים בה לסמן שדווקא ממש לא מעניין, או "אפשרי" שבסך הכל מטרים את הסירוב, גם חוויה הפכה למעין מקפצה שמשתמשים בה כדי לדלג מעל הפרטים הספציפיים, מעל האכזבה או השעמום - הלאה לנושא הבא. כי מה זה בכלל משנה מה בדיוק כוללת החוויה הזאת, העיקר שהיא התרחשה, העיקר שהחיים מלאי חוויות, שיש תנועה.
והנה הגענו למסעדת ספרה ונזכרנו במטען המקורי של המילה. למרות כל הדעות הקדומות שהגענו איתן על מסעדות כשרות, במקום סמוך לאולם אירועים, ועוד ברחובות, הביקור באמת היה חווייתי - קרי, אירוע סך הכל חיובי של התנסויות. מאז שנפתחה, היא נכנסה לרשימת המסעדות הכשרות הכי טובות של מאקו, ושמה גם מופיע בתחרות המסעדה הכי טובה בארץ. איך דווקא רחובות זכתה במסעדה כזאת? שמצליחה להאכיל מאות אנשים בערב, מבלי להתפשר על איכות השירות והמנות. זה בגלל שאייל גולן מתגורר בעיר? בגלל ינץ לוי?
ההתחלה הייתה קצת מפוקפקת; אחרי נסיעה בכביש שומם דרך אזור תעשייה, הגענו למגרש חצץ גדול ובו סדרן עם פנס סימן לנו איפה לחנות. יצאנו מהרכב ולקחנו לנו עוד רגע כדי לסקור איומים אפשריים, המסעדה עמדה ברקע ומכיוונה בקעו ביטים ובאסים. רוח ספטמבר אספה ניחוחות של קוצים וצמיגים ולחשה באוזנינו, "בר מצווה…" וגם: "איפה הצ'ק…". כמה צעירות התעכבו מול הכניסה המפוארת והעמידו במיומנות פריימים לאינסטגרם. ארבעה קליקים, ארבע פוזות. יאללה יש להן את זה. "טוב נו, לפחות חוויה", יפתח פלט בשעשוע. אלא שכאמור, כמעט מכל בחינה אפשרית עבר עלינו ערב מעולה. פלוס: הבעירו לנו אבקת קינמון מול העיניים, שזה אולי לא מגניב, אבל זה די מגניב. די להיות חמוצים.
ספרה הולמת את שמה, היא אכן מסעדה גלקטית, מאוד מעוצבת - גם אם לא הכל בדיוק לטעמנו, אבל מה זה טעם אם לא תופעת לוואי גיאוגרפית, שמתנהלת על פי החוקים של עצמה. הכל גדול בה, גם החלל, גם רוחב הלב ונדמה שאותו משבר מתמשך בכוח אדם, שלפחות שני מנהלי משמרת בתל אביב התלוננו עליו באוזנינו בעודנו אוכלים, כמעט ופסח עליה. ומי שכבר כאן ולובש את הסינר הממותג מתנהג כאילו קיבל רק הנחיה אחת: לדאוג לכל צרכיו של האורח. המלצרים לא מסתחבקים איתך ולא מתנשאים ולא מעמידים פנים שהם החברים הכי טובים שלך. הם העובדים, ואתה הלקוח. איט איז וואט איט איז.
את המטבח מוביל השף בני מדר, בוגר הקורדון בלו, שהתמחה תקופה במסעדת נומה הדנית (כך לפי פרסומים קודמים, לא בדקנו אישית את קורות החיים). אבל את החוויה של הערב ניהל עבורנו מנהל הבר והמיקסולוג של ספרה, יוגי (יוגב רחמים), שלא נוכל לחיות עם עצמנו בשלום אם לא נקדיש לו פסקה. רוב האורחים בספרה סועדים סביב שולחנות, ורק הזוגות מתקבצים סביב הבר. בקיצור, לא כל מי שיגיע למקום ייהנה מקסמו של יוגב, שזה באמת חבל. הקשיבות הפנטסטית שלו, היכולת - שהיא כמעט וינטג'ית - של הברמן לראות בדיוק מה הלקוח שלו צריך - השפיעה על כל אופיו של הערב. דבר לא חמק ממנו, הוא התייחס לכל גרפסעלך שלנו, לכל נתז מים שברח מהכוס, וניבא בדיוק איזה משקה יתאים לכל סועד. אירוח מקצועי ומלא חן שיותר משהוא היה מערסל, הוא הזכיר לנו איך נהנים. ונהנים בנתינה, בהתקרבות.
לעומתו, ואולי זה תזמון קצת מבאס לציין זאת, המלצרית שלקחה לנו את ההזמנות הייתה מופת של מתיקות, אבל קלולסית לגמרי בנוגע לתפריט. היא לא ידעה להסביר לנו על המנות ובקושי הכירה את המונחים הקולינריים שמופיעים בו (ייתכן שמדובר באחת ממשמרותיה הראשונות במקום, ועדיין, כדאי להכין טוב יותר את המלצרים). יוגי היה שם כדי לתת גב. אך מה בנוגע לסועדים הרחוקים מהבר? איך נראה הערב שלהם? בואו לא נגזים, כנראה שהיה בסדר גמור.
מה אכלנו?
שמחנו לגלות שבספרה התפריט נכנס כולו בעמוד אחד. כנראה שמסעדה מחוץ לתל אביב לא מחייבת תפריט-ספר שכולל כל מאכל שנברא. המנות הראשונות תופסות את החלק העיקרי בו, ואחר כל מנות הדגים והבשריות. בדרך כלל, אנחנו מאלה שמאוד נהנים מהראשונות, וקצת משתעממים מהעיקריות. בספרה זה היה הפוך לגמרי: שתי המנות העיקריות שאכלנו היו משגעות. שמענו מאנשי הצוות שעומר אדם ביקר לאחרונה פעמיים במסעדה, ולמדנו שמה שטוב לעומר אדם טוב גם בשבילנו. עכשיו גם דובאי נראית יותר אטרקטיבית.
פתחנו עם צלחת אביבית של קרפצ'ו דג ים (74 שקלים) עם שמן זית, יוזו, זרעי עגבנייה והמון בצל ירוק, כשהטוויסט במנה הוא תוספת של "ביצת" סורבה פסיפלורה חמצמץ וקפוא. עם הסורבה היה צריך לשחק קצת עד שמגיעים למינון המושלם, פחות מדי - אין אפקט והטעם די בסיסי; עוד קרפצ'ו לאוסף, יותר מדי - הצילו בריינפריז; אבל כשמארגנים את הביס כמו שצריך - זו מנה באמת "כיפית קיצית ומרעננת", כפי שהמלצרית הציגה אותה. המחיר אגב, הופתענו לגלות, מאוד תל-אביבי.
עם הדג הגיעה מנה של סיגר חלקי פנים (76 שקלים) - שלושה סיגרים גדולים עם מוח ושקדי עגל "בבישול מרוקאי חריף". אם זה מרוקאי-חריף, כנראה שאנחנו מרוקאים. לכל היותר זה היה פיקנטי, ובכל זאת, מנה טובה שמצטיינת בעיקר במילוי רך שהחך שמח לפגוש. הסיגר עצמו יכול היה ליהנות מקצת יותר קראנצ'יות שהייתה מחדדת את נימוחות הבשר, הוא היה טיפה רך ומתפצח רק בקצוות, אבל גם כך היה מאוד טעים ומתגמל.
השווארמה דג-ים (126 שקלים) הייתה לא פחות ממושלמת. נתחים צרובים גדולים שהוגשו מעל רוטב טחינה מרוסן וכוסו בעשבים טריים (למסעדה גינת תבלינים צמודה), ובתווך - בצל מקורמל מתוק ומשגע ותרד. בצלחת נפרדת הוגשו שלושה עיגולי לחות עדינים עם תוספת מטבלים חריפים, כך שאפשר היה להרכיב את הביס כל פעם קצת אחרת. מנה שמאז שאכלנו אותה נזכרנו בה בערגה כבר פעמיים. עמוסה ומשביעה - ובכל זאת מצליחה להישאר עדינה. אחת ממנות הדגים הטעימות שאכלנו השנה.
בהמלצת יוגב הלכנו על מנת הדגל של המסעדה, הסינטה נברסקה (176 שקלים עבור 250 גרם) עם ניוקי ותוספת קלה של אספרגוס ואפונה על רוטב בשרי עם כמהין. גם המנה הזאת הפתיעה ברמתה, הבשר (של משק לגזיאל) היה עשוי היטב, חרוך מבחוץ ואדמדם מבפנים, רך כל כך שאפשר היה לוותר על הסכין ופשוט לחתוך אותו עם המזלג. הניוקי היו נחמדים, אבל די מיותרים והירקות טריים ומבושלים היטב. המחיר, שוב, בשמיים. בחישוב מהיר אנחנו מדברים על 70 שקל ל-100 גרם. רק זה יכול להפוך אותך לצמחוני. מצד שני, אם לשפוט ממראה הסינטות שריחפו על מגשים לאורך כל הערב מהמטבח לקצווי המסעדה, כנראה שמשווקי הבשר יכולים לנשום לרווחה.
קינחנו עם בסבוסה (52 שקלים) מבוססת על פטיסייר קוקוס וקולי קוקוס, טעימה אם כי מתוקה מדי לטעמנו. בכלל, בקינוחי קוקוס צריך להיות עדינים; שבבי הקוקוס הכבידו על עוגת הסולת והיו זרים במרקם לעומת יתר האלמנטים. נחמד.
לסיום, מילה על האלכוהול: בספרה קיים תפריט יינות עם היצע מגוון, ובכל זאת, למי שמגיע למקום אנחנו ממליצים ללכת דווקא על אחד הקוקטיילים. יפתח שתה כאפריטיף קוקטייל בשם "ממזר קטן" (55 שקלים) עם וויסקי ג’יימסון בלאק ברל, ביטר קקאו ג’ינג’ר אייל וקציפת קינמון קרמית. קוקטייל מעולה שכאילו נולד ככה, לא אוסף רכיבים, אלא יצירה מדויקת וברמה מאוד גבוהה. ויטה לא שתתה כי היא יאבשה.
ספרה. המדע 18, פארק המדע רחובות. טלפון: 072-3922099. כשר