הצרה הצרורה של הקורונה היא האופן שבו היא חיסלה חוויות שיש להן מסורת של עשרות אם לא מאות שנים. נאמר, אוכל רחוב. אין יותר רחוב, הרחוב מת, לעת עתה לפחות, ולכן המשמעות של המושג הזה, ״אוכל רחוב״, הצטמצמה להילכות שעת החירום של המגיפה: טייקאוויי במסיכה או משלוחי וולט. אבל ״אוכל רחוב״ הוא הרבה יותר מזה. הוא אנשים שאוכלים ביחד, מתענגים בצוותא, הטחינה נוזלת להם על הסנטר ב-י-ח-ד, מעבירים זה לזה מפיות, הם שותפים לדבר-מה שהוא גדול מהם. הם חלק מתרבות אנושית אנרגטית ושוקקת חיים. עכשיו, איך בכלל אפשר לארוז את כל העולם הזה ולהכניס אותו לשקית? קשה מאוד. זה באמת קשה מאוד ועצוב מאוד. ובעיקר – זה לא אותו דבר.
אוכל מקסיקני הוא כזה שתלוי וטבוע באופן כמעט מוחלט בתוך הרחוב. בלי הרחוב, הוא מת. או לפחות – גוסס או חולה אנושות. זה אוכל ״שמח״, למרות שאני לא מכיר אוכל עצוב, אבל זו תווית שניתן בקלות להצמיד לו. חריף, טרי, בסיסי, משגע. יש לו קצב משלו. כמובן שאפשר למסגר אותו בתוך מסעדות יוקרה ולהציע לו גרסאות יוקרתיות, אבל קשה לאלף טאקו וגם לא צריך. יש מאכלים שצריכים לרוץ חופשי באחוּ. בימי הקורונה, כולם זוחלים על הגחון.
בישראל אין ממש אוכל מקסיקני וגם לא היה. זה מסוג התעלומות הלא ברורות שקשה לפענח. למה אוכל שהוא כל כך קרוב לטעמים שהישראלים אוהבים, לא מצליח להצמיח כאן שורשים? כאמור, תעלומה. אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת את המקומות המקסיקניים המקומיים, ואם תכרתו שלוש אצבעות – תקבלו את המוצלחים שבהם.
טאקוס לואיס היא אחת מהאצבעות שנותרו. זו טאקרייה מקסיקנית מצוינת שפועלת כבר כמה שנים ברחוב שלומציון המלכה בירושלים. היא מציעה תפריט בסיסי, אפילו כשר, כך שלא תמצאו שם את הטאקו אל פסטור המפורסם (שווארמה חזיר). חבל? לא נורא. נתגבר על זה. בצוק העיתים של המגיפה המזורגגת, גם הם התחילו לעשות משלוחים, בעיר הבירה, מודיעין וישובי הסביבה ופעם בשבוע הם מגיעים אפילו עד תל אביב. הפרוצדורה קצת מסובכת. צריך להזמין דרך לינק בפייסבוק או באינסטגרם ולבוא לאסוף את המשלוח מנקודת חלוקה מוסכמת, כמו שפוגשים, להבדיל, סוחר סמים.
קודם כל, צריך לומר את האמת. שום דבר לא ישווה לאכילה של טאקו באוויר הפתוח, עם הטורטיות הטריות והבשר הצלוי שיוצא חם-חם. כל כך פשוט וכל כך לא מובן מאליו בימינו. טאקוס לואיס לא הצליחו להכניס לתוך קופסאות את האנרגיה והגרוּב של הרחוב הירושלמי או המקסיקני. הם גם לא ניסו בהכרח. גבולות ומגבלות הגיזרה ברורים לכולם ומנסים להוציא מזה את המקסימום.
יש קצת עבודה עם המשלוח הזה. את הטורטיות – הטריות, שמוכנות מדי יום מתירס שנטחן במקום (20 ש״ח ל-24 טורטיות) – צריך לחמם. עדיף על מחבת, לכמה שניות. את הכבוּדה הנוספת מחממים במיקרוגל. את הדג המטוגן בבלילה – עדיף בתנור. את מרק העגבניות – בסיר. ברור שזו לא תהיה אותה חוויה כמו במקום עצמו, ברור שיש פינות לעגל. אבל בגדול, הטירחה לא נוראית כל כך, והתוצאה שווה את זה.
אוכל מקסיקני הוא בעיקר תוצר של שילוש קדוש: טורטיות, סלסות ומה שבפנוכו. אין צורך לסבך עניינים יותר מיד. אין ״סלטים חופשי״, תודה לאל (אפשר לשים קצת סלט כרוב סגול טרי, שמגיע אף הוא במשלוח). טאקוס לואיס מצטיינת בכל החזיתות. הטורטיות, כאמור, הן ליגה משלהן. גמישות, טעימות וטובות מראה. הסלסות יעילות להפליא. סלסה עגבניות (30 ש״ח) לא חריפה במיוחד, סלסה ורדה (30 ש״ח), ירוקה, מעגבניות טומטילוס, חריפה לאללה. אגב, המחירים הם עבור חצי ליטר, לכל מרכיבי הארוחה. זו כמות ענקית של אוכל, וזה עוד דבר שמאפיין את תקופת המשלוחים: מה עושים עם כל האוכל הזה?
ובאשר למה ששמים בתוך הטאקו: ״פולו פיביל״ (50 ש״ח), ״ברבקואה״ (50 ש״ח) ו״קארניטאס״ (50 ש״ח) ודג קוד מטוגן בבלילה (65 ש״ח). הראשון, עוף בבישול ארוך, מפורק, בתערובת תבלינים וממרח אחיוט (ממרח פלפלים ושאר קסמים מקסיקניים). השני, בשר בריסקט בבישול ארוך. השלישי, בשר צלעות בקר בבישול ארוך. הדג לא עבר טוב את המשלוח. נאלצנו לחמם אותו בתנור, והוא היה רופס וחסר טעם. כל היתר – טובים, מבושלים בסבלנות אין קץ, עזי טעם והולכים נהדר עם הטאקו׳ז והסלסות המעולות האלה. אם היה רחוב, הכל היה מושלם. אבל אכלנו בסלון.
הזמנו גם גוואקמולה (30 ש״ח) ונאצ׳וס (20 ש״ח) שעשויים במקום. חטיף פריך כמו שחטיף פריך צריך להיות, עם ממרח אבוקדו קרמי מצוין. לצידם, לקחנו מרק עגבניות (35 ש״ח) שהוא פשוט רוטב עגבניות תעשייתי שלא עבר עיבוד כלשהו. עדיף כבר לשפוך אותו על פסטה, וטאמאלס (50 ש״ח), ארבע כופתאות מקמח תירס, מאודות בתוך עלי תירס וממולאות בעוף מבושל. עוד מנה שמראה שטאקוס לואיס מה-זה יודעים מה הם עושים.
לקינוח – צ׳ורוס (15 ש״ח), מנה של צינורות בצק מטוגן מרופדים בסוכר לבן שאמורה לצאת לוהטת מתוך סיר של שמן רותח, ובמקרה הזה – אפילו לא טרחנו לחמם אותה בתנור. אכלנו אותה קרה. זה חילול הקודש? בהחלט. אבל זו היתה פשרה חביבה. לא נורא, בפעם הבאה ניסע לטאקוס לואיס בעצמנו ולא נחכה שהם יגיעו אלינו. מתי זה יקרה? אלוהים יודע.
>> בשבוע שעבר הזמנו משלוח מתאי בוקס
טאקוס לואיס. שלומציון המלכה 11, ירושלים. 02-6639992