כבר נזהיר ש: הפעמון הזה, מעצם היותו, מספק מענה לפלח מאוד קטן באוכלוסייה. אותם אלה שלא מוכנים להשלים עם הטמפרטורות המאמירות, וחייבים דווקא בשיא החום לשאת עמם עוגה יפת נפש וצוננת. אנשים מעשיים יותר יעדיפו לקחת לטיול בחום הכבד עוגיות ועוגות בחושות, ואת הגבינה-פירורים ישאירו לאירוח ביתי.
מעשה שהיה כך היה: הגיעה עונת ימי ההולדת. אצלנו היא מפציעה בדיוק כשהחום הופך להיות בלתי נסבל (ילד ראשון), ונמשכת עד שהוא אפילו בלתי נסבל עוד יותר (ילדה שנייה), ומכיוון שאנחנו נמנים עם אותו פלח אוכלוסייה מהפסקה הקודמת – החלטנו להגיש לאורחינו קינוח של גבינה פירורים, ושמזג האוויר יילך לחפש.
ביום ההולדת הראשון התארחה בפעמון עוגת גבינה קנויה. היא ישבה לה שם בגאון במשך שלוש שעות כמעט, ולאחריהן שמחנו לגלות שדבר לא נגרע ממרקמה המוצק. מחאנו כפיים לפעמון (אך יש להודות: כנראה גם לכמויות נכבדות של ג'לטין), וחיכינו ליומולדת הבא.
ביום ההולדת השני עלתה רמת הקושי של המבחן. המסיבה נערכה בבוקרו של יום שבת חם ולח, ועוגת הגבינה-פירורים הוכנה במטבח הביתי (והייתה טובה פי שבע מזו הקנויה). גם הפעם הפעמון קיים את ההבטחה. כעבור שעה המגש עדיין היה קריר והעוגה מוצקה, אם כי יש להודות שבשלב זה התחלו להרגיש ניצנים של פקפוק. היא הייתה קרה, אך לא מאוד, ויציבה, אך לא ממש – ובקיצור, החלטנו לפרוש בשיא ולהגיש אותה לאורחים לאלתר.
ולסיכום: היצרן מייעד את הפעמון לעוגות גבינה וגלידה. לעוגת גבינה אפויה הוא יצלח ללא ספק, עוגת גבינה קרה גם כן תשרוד בו, אבל לא מומלץ לאתגר אותה יותר מדי, ועוגות גלידה – אנחנו לא העזנו. אתם מוזמנים לנסות ולספר.