אחד מחשבונות האינסטגרם שאנחנו עוקבים אחריהם רק בשביל להרגיש רע עם עצמנו הוא החשבון של רותי רוסו - הבת של נירה, עיתונאית ואשת אוכל רבת פעלים ונחשבת ביותר בפני עצמה. באותו חשבון עלתה לא מזמן המלצה על מכשיר חדש להכנת פנקייק, שגם מערבב את המרכיבים לכדי בלילה, גם מוזג את הבלילה למחבת באופן מבוקר וגם משמש ככלי לאחסון, למקרה שצריך (וכשעובדים עם מתכון לקרפ, בדרך כלל צריך). מכיוון שאנחנו לא רק שמנים אלא גם עצלים - והכנה של שתי בלילות, תוך לכלוך של שתי קערות, תמיד גורמת לנו לעצב קטן בלב - עטנו על האפשרות ללכת נגד כל חוקי הפנקייק באשר הם ולקצר תהליכים.
>> בואו לפייסבוק שלנו, טעים שם
בכמה מילים: מכשיר הפנקייק החדש הוא למעשה כלי קיבול שאליו מתברגת מטרפה. מכניסים את מרכיבי הפנקייק פנימה, סוגרים, מסובבים את הידית כדי לגרום למטרפה להסתובב - וזהו, הבלילה מוכנה. בשלב הטיגון של הפנקייקס נכנסת לתמונה הפונקציה הנוספת של הגאדג'ט: בעזרת ידית לחיצה אפשר לפתוח פתח קטן בתחתית הכלי, שממנו תישפך למחבת כמות מדודה של בלילה. להשיג ברשת "לגעת באוכל" או באתר Xenon. המחיר: 99 שקלים.
כבר נזהיר ש: מדובר במוצר עם וייב עז של פלסטיק זול, הכי made in china. המטרפה שמתברגת לכלי הקיבול לא באמת מתברגת אליו - אלא נצמדת אליו באופן מאוד רופף ולא מחייב. כשלוחצים על הידית שמשחררת בלילה מלמטה מרגישים חריקה קטנה, שמעוררת חרדה שהפתח לא יצליח להיסגר, וגם אם כן - לא יצליח להיפתח שוב. בקיצור, מדובר במוצר די דרדלע. אבל אם הוא עושה את העבודה, מה אכפת לנו.
עוד באוכל טוב:
מעשה שהיה כך היה: הניסיון הראשון שלנו עם הכלי החדש הוכתר ככישלון חרוץ. הכנסנו פנימה את כל מרכיבי הפנקייק, כמתבקש, אלא שכפי שאנחנו נוהגים לעשות - דחפנו פנימה גם כפית שקדייה, כדי לפמפם לילדים ברזל וסידן בלי שהם ישימו לב. המכשיר, באופן בלתי מפתיע בדיעבד, לא עיכל טוב את חמאת השקדים, ועד מהרה פתח היציאה של הבלילה נסתם בגוש צמיגי ולא נחמד. האם זו אשמתנו? נראה שכן, ולכן נתנו למכשיר הזדמנות נוספת, הפעם בלי התחכמויות. הכנסנו את כל המרכיבים הקונבנציונליים (קמח, ביצים, יוגורט, קצת סוכר) והתחלנו לסובב את הידית הייעודית כדי שיתערבבו. למרבה השמחה, עד מהרה היה נראה שהתקבלה בלילה חלקה - והרי בפנקייק זה קריטי, לא לערבב יותר מדי. ניגשנו למלאכת הטיגון, אלא שאז גילינו שהחלק העליון אמנם התערבב יופי, אבל בחלק התחתון של כלי הקיבול נותרה כמות בלתי מבוטלת של קמח סורר, שהמטרפה פשוט לא הגיעה אליו. שינינו זווית, דחפנו כפית ובעיקר ערבבנו עוד ועוד. בסופו של דבר, עם הרבה עזרה, הצלחנו להגיע לתערובת הומוגנית, אלא שאז גילינו שלא מדובר בעורבא פרח: פנקייק מבלילה שעורבבה יתר על המידה באמת יוצא דחוס, יבשושי והרבה פחות טעים.
ולסיכום: שלוש משימות היו לגאדג'ט הפנקייקים החדש: לערבב, לווסת ולשמור. בשתיים מתוך השלוש הוא עמד בגבורה: יציקת הכמות המדודה למחבת היא נוחה, נעימה ומרגיעה בהרבה מעבודה עם מצקת, וללא ספק מדובר בכלי נוח מאוד לאחסון הבלילה. הבעיה היא התפקיד הראשון, והחשוב מכולם. אז כן, בתור עוד גאדג'ט במטבח זה חמוד, אבל אנחנו למרבה הצער חוזרים למציאות המרה של לכלוך שתי קערות.