עם כל ההפגזות של הימים האחרונים, חופשת פסח כבר נראית כמו תקופה רחוקה ונשכחת, אבל רק לפני שבועיים נדמה שכל המדינה הייתה בשגעת סיני. לא יודעת מה קורה שם מבחינת אוכל, אבל מה שאני כן יודעת זה שבדרך לסיני עוצרים באילת. איך שלא תעשו את זה - אוטובוס, מטוס, פרייבט – אתם תעברו באילת. בכל מקרה, מה שיש לי להגיד רלוונטי גם לאלה שנוסעים לאילת: לא חייבים לאכול רק מהבופה במלון! כן, אם נסעתם לאילת לחופשה, כדאי לכם לצאת קצת ולגלות עולם.
השבוע הגעתי לאילת כשהתחמשתי מראש בהמלצות מידידים שמנמנים. היו כמה מסעדות ששמן חזר באותן המלצות, אבל אני תמיד אעדיף אוכל פשוט, כזה שאם אפשר אז אוכלים בתוך לחם ורצוי שאפשר יהיה גם לקחת לדרך. ככה הגעתי לעומר'ס. המלצות מפה לאוזן הן אלה שהכי מוכיחות את עצמן וההמלצות על עומר'ס צצו שוב ושוב, כך שלא נותרו הרבה ברירות אלא לבדוק בעצמי.
האפשרויות בעומר'ס רבות: אופציות צמחוניות וטבעוניות כמו כרובית, ארטישוק ופטריות; קציצות, שניצל, קבב, סביח, המבורגר, עוף מפורק, אסאדו מפורק; ולא פחות מ-8 סוגי תוספות - מצ'יפס ועד חצילים מטוגנים. ואחרי שמצליחים לבחור משהו צריך גם לבחור באיזה לחם (או מחבת) מקבלים אותו. הכי רציתי את האסאדו, אבל בגלל שהגעתי ביום ראשון, לא היה (הוא מבושל לילה שלם והמקום כשר). במקום זה לקחתי עוף מפורק בלחמניית מחמצת (40 שקלים+5 שקלים תוספת על המחמצת) ו"תעשייה" – קציצות בקר ברוטב עגבניות ופלפלים (39 שקלים). לתוספת לקחתי חצי חצי – צ'יפס תפוח אדמה ובטטה מתובלים וטבעות בצל (בשעות הצהריים מוסיפים 14 שקלים לתוספת+שתייה).
ראשונות הגיעו התוספות, שהיו מצוינות. בעיקר טבעות הבצל – כל טבעת הופרדה ורופדה בבלילה כמו שצריך והייתה קריספית בטירוף ולא שמנונית מדי. גם הצ'יפס היה טוב. אם כבר שוחקים את טרנד הפטרוזיליה-לימון-שום, לפחות תבצעו אותו כהלכה, ופה עשו את זה. הפספוס העיקרי כאן הוא דווקא הרטבים, שאמורים להביא איזה קיק ולהעיף את המנה. במקרה הזה הם פינצ'רו אותה. על השולחן הוגשו לפחות 9 שפופרות. בשביל מה? לא צריך כל כך הרבה. הקטשופ החריף והמיונז שום כיכבו. השאר היו די מקושקשים והזכירו גרסאות שונות לאלף האיים או שפשוט היו מיותרים.
כריך הקציצות היה טעים, רוטב מאוזן בטעם ביתי, תוספות מתאימות ולחם פראנה רך שכאילו נאפה במיוחד בשביל להתרטב מכאלה קציצות. החיסרון היחיד הוא המרקם של הקציצות עצמן, שהיה קצת קשה. כריך העוף, לעומתו, היה הרבה יותר מדויק: טעם העוף הצליח שלא ללכת לאיבוד ולהימחק בתוך המרינדה המתוקה (מדי), אלא התבלט לטובה והשתלב נהדר עם לחם המחמצת. העוף עצמו גם היה עסיסי והרגשתי פיצוי על היעדר האסאדו. אם לא בשר מפורק, אז עוף מפורק! בקיצור, נגמרו הימים העתיקים לפיהם אין מה לאכול באילת. זאת אולי לא המבורגריית שף בתל אביב, אבל זה ללא ספק הכי קרוב לזה כרגע באזור.
>> בשבוע שעבר תקענו עראייס וקבב אצל הקצב הירוק
עומר'ס. שדרות התמרים 83. 08-6521646. כשר