זאת ממש לא הפעם הראשונה שאני כותבת פה על שווארמה. בפעם האחרונה זאת הייתה שווארמה טורקית, איסקנדר, דונר, איך שלא תרצו לקרוא למנה שהטריפה את זללני תל אביב (ובצדק). אבל עם כל הכבוד לאותה המנה, ותאמינו לי שיש לי המון כבוד אליה, לפעמים כשמתגנבת הדודא לשווארמה, רוצים שווארמה פשוטה בלי רוטב עגבניות, בלי חמאה ויוגורט, ורוצים שהשווארמה תשב בתוך פיתה, ולא שחתיכות הפיתה יישבו בתוכה. לא ככה?
אז עם הדודא הזאת הסתובבתי בשבוע שעבר באזור דיזנגוף. כל הפיצריות החדשות שנפתחו על הרחוב לא הצליחו לפתות אותי, אני ידעתי טוב מאוד מה אני רוצה: פיתה שמנמנה עם בשר, טחינה, עמבה, סלט וכל החגיגה.
על פינת דיזנגוף פרישמן עומדת יאשקה, שווארמייה יחסית ותיקה. המקום כנראה עבר שיפוצון או מתיחת פנים כלשהי, ומי שלא יודע שיש שם שווארמה עלול עוד לפספס אותה – גם כי העיצוב מבחוץ מינימליסטי ועדין, לא משהו שזועק לך עמודי שווארמה נוטפי שומן, וגם כי השם יאשקה עושה אסוציאציה למאכלים כמו קיורטוש (הלוגו בסניף השני של יאשקה בנחלת בנימין ממש מזכיר את זה של קיורטוש).
לקחתי שווארמה מיקס – גם הודו וגם עגל בתוך פיתה (39 שקלים). המחיר אומנם לא זול, אבל הבשר הוא בדיוק מה שמצפים מבשר של שווארמה להיות – צרוב, עסיסי, שומני. אחלה גילוף שבעולם. העגל קיבל שומן כבש שמעניק לו את הטעם השווארמי הממכר, הצ'יפס שקיבלתי ליד המנה היה צ'יפס שיפודיות בקטע טוב – גם שומני ונימוח וגם עם מעטפת קצת יותר פריכה. הפיתה נספגה טוב טוב, הטחינה והעמבה נמזגו בנדיבות וכל הירקות הוסיפו את הנגיעה הטרייה והקראנצ'ית שמנה כזו צריכה. אם שווארמה הייתה שיר - זה היה לחן אירוויזיון של צביקה פיק – הרמוניה מנצחת.
מה שאני באה להגיד פה זה שכשעושים מנה כמו שצריך – אם זה בורקס, פלאפל או גלידה – כשמקפידים על הדברים החשובים ולא מחפפים, זה מורגש. וזה לא שנמאס לי מהמנות המושקעות של מוטפאק ובאבאג'ים, אבל התגעגעתי לשווארמה שאוכלים עם חומוס, טחינה, צ'יפס וסלט בתוך הפיתה.
>> בשבוע שעבר תקענו חצ'פורי מעולה בעפולה
יאשקה. דיזנגוף 105 (פינת פרישמן). טלפון: 03-5057632. כשר