אני בחורה פשוטה. שאוהבת פיצה פשוטה. עם תוספות פשוטות. בצק דק, רוטב עגבניות טוב, ים גבינה מעולה, זיתים ירוקים מקופסת שימורים. פשוטה. אבל גם אני מדי פעם מסתקרנת כשיש פיצה איכותית חדשה בעיר, עניין שקוראים לו "פיצת שף". כזו היא פיצה ארציאלי, שנפתחה החודש ברחוב מלכי ישראל בתל אביב. מדובר בפיצה רומאית מסורתית מלבנית, מה שאומר שיש לה בצק די עבה ופריך, שמזכיר פוקצ'ה, ושלל תוספות כיד הדמיון. הפיצה נמכרת לפי המשקל והסוג - חלקן נמכרות ב-10 שקלים ל-100 גרם וחלקן ב-13.
כנראה ששמה של הפיצרייה החדשה כבר יצא לעולם כי אני וידידה שגרה בשכונה חיכינו לא מעט זמן בתור של אנשים רעבים ובעיקר סקרנים. אז אומנם השירות היה מכל הלב (אם כי די איטי), אבל אחסוך לכם את המתח כבר עכשיו - היה שווה לחכות.
ברומא התנהג כרומאי, נהוג לומר, ואנחנו בתור חובבות הפחמימות שאנחנו רצינו לטעום כמה שיותר סוגי פיצה. הלכנו על חתיכה של פיצה בורטה, עם רוטב עגבניות, פלפל קלוי, ארוגולה וגבינת בורטה; קרוסטיני תרד, עם תרד טורקי, מוצרלה מגורדת וגרנה פדאנו מרגריטה - עם רוטב עגבניות, גבינת מוצרלה ובזיליקום; פטה בצל עם בצל בזעתר, פטה כבשים, ארוגולה, עגבניות מיובשות וזיתי קלמטה; פפרוני; וגם חתיכה אחת עם בצל, ארטישוק, פטה וזיתי קלמטה.
הפיצות מרגישות טריות מאוד, למרות שהן מונחות מראש בוויטרינה ומחוממות במעמד ההזמנה. החיסרון היחיד בחימום הנוסף זה שהוא מצ'קמק את התוספות הטריות העדינות, כמו הארוגולה. בכל הפיצות הבצק היה מצוין, פריך ועבה במידה, איכותי ופשוט טעים לאללה. לכן את סוגי הפיצות שטעמנו אדרג לפי התוספות בסדר יורד: הטעימה לנו ביותר הייתה הפיצה עם הבצל בזעתר, הפטה, הארוגולה, העגבניות המיובשות וזיתי הקלמטה. כמה טעם, שפע ואיכות. התוספות הרבות השתלבו בצורה מושלמת ויצרו ביס מהסרטים האיטלקיים. העסיסית ביותר הייתה הבורטה - עם שילוב מנצח בין מתיקות הרוטב והפלפל הקלוי לבין גבינת הבורטה הרכה והחמצמצה. טעימה לא פחות הייתה הפיצה עם הבצל, הארטישוק, הפטה וזיתי הקלמטה, שילוב מיוחד שלא רואים הרבה במחוזותינו. מיוחדת לא פחות הייתה הפיצה עם התרד והגרנה פדאנו, ללא רוטב עגבניות. שוב, מרגישים את יד האומן שהגה את השילובים והרכיב את המלבנים המפנקים האלה.
דווקא הפיצות המוכרות אכזבו: המרגריטה הייתה סבירה, אבל לעומת השילובים היצירתיים של הפיצות האחרות היא הייתה די משעממת, וכך גם הפפרוני, שלא הותיר רושם. המסקנה היא שאם כבר בא לכם פיצה מיוחדת, לכו גם על התוספות המיוחדות.
אז לומר לכם שהומרתי? אני לא יכולה. אם אצטרך לבחור בין פיצה רומאית לנפוליטנית, רוב הסיכויים שאבחר בשנייה. אין על פיצה עגולה עם בצק דק ורך עם רוטב עגבניות ומוצרלה, או משולש רחוב עם זיתים ירוקים. כזאת אני – תמיד אעדיף לאחוז במשולש טרי נוטף גבינה. אבל אין ספק שארציאלי מספקת את הסחורה למי שאוהב את הפיצה שלו פוקצ'תית ושמנמנה, עם שלל תוספות יצירתיות ובצק שמתפצח בפה. בשורה התחתונה - מי שלא בא מרובע.
פיצה ארציאלי, מלכי ישראל 7, א'-ה', שבת 24:00-17:00 שישי 19:00-12:00
