ב-2020, שיא ימי הקורונה בהם אורחי אולפני החדשות היו דוברי בתי חולים ומומחי זיהומים ופחות שרי ממשלה ופרשנים צבאיים, נפל דבר: כריכיית איציק ורותי המפורסמת והאהובה מרחוב שינקין נסגרה. המוסד המיתולוגי סגר דלתות אחרי למעלה מ-60 שנות פעילות והשאיר תל אביביים רבים שבורי לב. הרשתות התמלאו בפוסטים ופלפולים בסגנון "המנוח ואני" כשכל אחד מתפייט על סיפור האומפטי-טומטי האישי שלו ועל חיבורו הרגשי לסלטי הביצים והקישואים האלמותיים; ואז, ב-2023, כמו עוף החול במעופו וכנגד כל הסיכויים, המקום נפתח מחדש במיקום אחר (דיזנגוף-פרישמן), עם שותפים נוספים וצעירים יותר, אבל עדיין עם דודי ושולי פליישר (בנם של איציק ורותי, וזוגתו, שתפעלו את המקום) בתמונה וכל המנות האהובות, הסירים, הביצים, הנקניקים והגזוז.
זה היה תקציר אירועי הפרקים הקודמים. נעביר קדימה לחורף 2024: חשבון האינסטגרם של איציק ורותי מקבל "חיזוק צעיר" שמפמפם מסר חד וחלק: יש כאן שניצל מעכשיו! השניצל הגיח למקום עוד בקיץ כספיישל ימי שישי, חלחל לאט לאט וכיום מוגש קבוע בתפריט. דודי פליישר, הפנים של (והילד) איציק ורותי הכריז בעצמו: "מאז 1957 עד היום לא שינינו בתפריט כלום. היום זה קורה: נכנס משהו חדש: שניצל".
אם כך, השניצל מוגש בבגט (45 שקלים) או בחלה (43 שקלים), ומי שרוצה להגדיל יכול אפילו ללכת על עסקית של שניצל, שתייה ותוספת צ'יפס בעוד 13 שקלים. לחלה/בגט אפשר לשדך מה שרוצים מהוויטרינה: ירקות, סלטים, ממרחים. טעמנו גם את הבגט וגם את החלה, כשבכל מנה ניסינו הרכב שונה (יש מנצח ברור). בכריך עם החלה בחרנו בסלט הביצים של איציק ורותי, סלט חצילים ומלפפונים חמוצים. עליהם נוספו שתי רצועות נאות של שניצל, החלה נעטפה ונחצתה.
נתחיל בעניין שלשמו התכנסנו: השניצל טעים. דק, פריך, נקי, טרי, בעל שיזוף נאה ואטרקטיבי. הוא אינו שומני מדי ובעיקר טעים וטוב. הבעיה היחידה היא שיש מעט ממנו. לרוב, בז'אנר השניצלים הדקיקים, נהוג להעמיס יותר רצועות, ולא רק זה - גם למרכז אותן בצורה יותר אידיאלית בתוך הכריך. השילוב עם סלט הביצים והחצילים הוא מראש נועז יותר ולא שידוך קלאסי, ואכן התגלה כפחות הרמוני: המרכיבים לא משתלבים בטבעיות והטעמים, שטובים כל אחד בפני עצמו, לא מתכנסים לכדי ביס זכיר במיוחד.
עם כריך הבגט כבר היינו פחות הרפתקניים: הסתפקנו במשיחת טחינה טובה, מטבוחה, סלט גזר פיקנטי וסלט חצילים. שילוב קלאסי של מה שהיום נקרא "כריך שניצל של שישי", ולמרות שנהוג לאכול אותו בחלה, מעטפת הבגט הייתה לטעמנו מוצלחת יותר. גם כאן ניכר שהמוצר עצמו, השניצל, הוא טוב מאוד ומדובר ללא בספק בכריך טעים שעונה על כל הסעיפים. הסלטים שדודי מכין הם בסיס טוב ומנצחים פרוסות חציל מטוגנות.
בשורה התחתונה, בדוכן עם תפריט מוצלח מראש, לא קיים באמת צורך בהתחדשות אבל היא תמיד מבורכת. עם זאת, כנראה שזה עובד הכי טוב בימים שבהם דודי בעצמו נמצא במטבח ומאחורי הדלפק. אנחנו לא זכינו לקבל כריך מידי דודי, ביום שאנחנו ביקרנו - נדמה שקצת "חסכו" עלינו ושלא הוקדשה מספיק תשומת לב למיקום השניצל. נכון, זאת התקטננות - אבל כשמדובר באיציק ורותי - אנחנו מרשים לעצמנו, דווקא בגלל הסטנדרט הגבוה.
איציק ורותי. פרישמן 42, תל אביב יפו. ראשון-חמישי 07:00-23:00, שישי 07:00-15:00, שבת החל מ-18:00