כשזה מגיע לעדות, התימנים ממוקמים אצלי בסולם האהבות גבוה גבוה. תגידו שזה קול הפעמונים של עפרה חזה, כשרון הריקוד או הגנטיקה, אבל בואו אני אגיד לכם את האמת – כמו תמיד, האוכל הוא העניין. לכל עדה יש איזה מאכל במעמד כוכב שמנצנץ מעל השאר, אבל אצל התימנים הכי קשה לי לבחור מבין כל הלהיטים. כל כך הרבה בצקים שמנמנים שבא לי לגור בתוכם, מרקים, תבשילים, רטבים, סלטים ושלא נתחיל עם הסמנה ומה שהריח שלה עושה לי.
אז הסיבה שהתחלתי לחפור על אוכל תימני, היא שהשבוע יצא לי לחטוף ארוחת צהריים זריזה במסעדונת החמודה בנחלת בנימין, סאלוף ובניו. מי שאחראי על המקום הזה בין היתר הוא הבן של בעלי מאפיית הסאלוף משוק התקווה, ככה שמראש יש ציפיות גבוהות.
ברוב הפעמים שהגעתי לשוק לוינסקי בתל אביב ואכלתי בסאלוף עד היום, זה היה בערב, וזה בזכות תפריט סופר משתלם שמציע מנות במחירים מצחיקים (17-20 שקלים לחומוס/2 ג'חנונים/מלאווח/מרקים ותבשילים). תגידו עד מחר שתימנים קמצנים, אבל ישיבה אחת בסאלוף תוכיח לכם בדיוק את ההפך. לא הייתה פעם אחת שהייתי שם ולא הציעו לי בנחמדות צ'ייסר ערק.
הפעם הגעתי בשעת צהריים, אז לצ'ייסרים חינם נאלצתי לסרב כי בכל זאת הייתה לי עוד כמעט חצי משמרת של נהיגה לפניי. שילמתי מחיר מלא (25 שקלים) למלאווח מגולגל שכולל רסק, טחינה, ביצה וחריף, ותאמינו לי – לא צריך יותר מזה כלום. מדובר במלאווח הכי טעים שאכלתי. לא שומני מדי (עד כמה שאפשר לומר דבר כזה על מלאווח), מתפצח, וטעים כל כך. מצדי לאכול מלאווח כזה כל בוקר כל החיים. הרסק והחריף היו מצוינים, בעיקר הסחוג הירוק, קניתי גם צנצנת קטנה הביתה. אם האישה לא הייתה זורקת אותי מכל המדרגות הייתי קונה גם צנצנת חילבה, אבל יש לי גבולות.
אין לי ספק שאני אחזור לסאלוף, אבל אני כבר יודעת מעכשיו שהבעיה העיקרית תהיה לבחור מבין הבצקים הנהדרים. ואם ירשו לי, אני מורידה צ'ייסר חילבה.
>> בפעם הקודמת איילה תקעה שקשוקה בלחם אצל גוזל וציונה
סאלוף ובניו. נחלת בנימין 80, תל אביב יפו. טלפון: 03-5221344. כשר