המלחמה אילצה את שף אוהד לוי לסגור את עסקיו באילת: מסעדת מאמו שהספיקה לקצור תשבחות וביקורות חיוביות, ואת אלטר, בר האוכל שהפעיל במקביל למאמו. על הפעילות המוצלחת של לוי בקפה מרגו בימים אלו כבר דיברנו, והשבוע זכינו להגיע לבית האוכל הנוסף שלוי פועל בו בימים אלה: אלישע במתחם דוכני האוכל של קומת הכניסה בקניון עזריאלי בתל אביב.
אלישע היא מעין תבשילייה שפועלת בתוך משאית אוכל שלא באמת נוסעת לאנשהו או נודדת ממקום למקום. זה חלק מהקונספט של המקום, מודה שלא הכי הבנתי. זה הרי ממש לא סוד שבאקלים הנוכחי מנסים למזער הוצאות היכן שאפשר, אז חוויית הישיבה במקום לוקה במעט כשלים טכניים כמו מספר מקומות ישיבה מוגבל, כלים חד פעמיים וקצת מבאסים - כאילו מנסים לרמוז לך בעדינות שעדיף לקחת את האוכל הזה הביתה ולתת לו צלחת אמיתית וסכו"ם, או מינימום למשרד. אבל לצד הטענות, ביס אחד במנת המפרום העביר מיד את תחושת המרמור הקלה.
אוכל בקערות
אבל לפני מנת המפרום, הפייבוריטית המיידית, נתחיל דווקא במנה שעל הנייר הכי דיברה אלינו ובפועל הייתה הכי פחות מעניינת: סופריטו עוף מהיר (74 שקלים). מדובר במחווה של לוי לסבתו שרה ולמנת הסופריטו המהיר שלה: פרגיות שנצרבו עם הרבה בצל, קוביות תפוחי אדמה מטוגנות ומעליהם ביצת עין (74 שקלים). המנה נדיבה ולא רעה, תוספת הביצה היא שיחוק כיפי, אבל נעדרת ממנה העסיסיות שמצפים לה ממנת תבשיל שכזאת.
מפרום הארטישוק (72 שקלים), גם מנה נדיבה ויפה, אולי לא יוצאת חתיכה בתמונות, אבל ביס אחד ממנה מבהיר שהיא כוכבת: קציצות בשר רכות ואווריריות שמתמזגת עם תחתיות ארטישוק ברוטב חמוסטה מנגולד וירקות, מוגשות לצד אורז. התיבול כאן מדויק, חמיצות מושלמת וטעם מצוין. מעבר לקציצה במרקם פנטסטי, הארטישוקים עצמם מטופלים כל כך טוב, עד שכמעט להאמין שמישהו עומד בתוך משאית האוכל הלא-ניידת הזאת ומקלף ארטישוקים על המקום (אין שם מישהו כזה). כאן למשל ההגשה בקערה משרתת את המנה היטב: מוסיפים אליה אורז, מספיגים ברוטב ובירקות הרכים וזוללים עד הביס האחרון.
מנת "הקבב של דביר" (74 שקלים) כוללת ארבעה קבבים, שגם בהם ניכר מרקם אוורירי, ששוכבים על לאפה עם משוויה וטחינה וירקות מהגריל (פלפל חריף, עגבנייה ובצל). אם רק הלאפה הייתה נצרבת עם קצת שומן זאת הייתה מנה מושלמת, אבל היא מצוינת גם ככה. הכל כאן מתחבר וטעים, הקבבים עסיסיים עם צריבה מצוינת וטעמים מצוינים. אפשר גם בקלות להגיש את המנה כמו מנת רחוב, מגולגלת בלאפה במקום בצורת "הפתוחה".
חוץ ממנות התבשילים יש גם מבחר יפה של מנות קטנות יותר: בולט תפוח אדמה (38 שקלים), סלט ירקות שוק קצוצים עם טחינה וסרירצ'ה ג'עלה (57 שקלים), מסבחה עם ביצה חצי קשה וצ'ילי מותסס (38 שקלים) וסיגר בשר טלה מפורק (48 שקלים). ניסינו את הסיגרים שהיו פריכים וטעימים והגיעו לצד מטבל חריף חמצמץ מצוין והיו תוספת פריכה מעולה לצד המנות החמות (אגב, גם הסלטון מלפפונים, כרוב סגול ובצל הוא תוספת טרייה ופריכה שמוגשת לצד המנות ומוסיפה רעננות נדרשת).
בשורה התחתונה, נכון שהמחירים לא נמוכים ושיכול להיות קצת מבאס לאכול כזה אוכל בקערות חד פעמיות בכניסה לחניון, אבל מדובר במקום שמציע באמצע תל אביב אוכל שמרגיש כאילו הגיע ממסעדת פועלים ותיקה של שנים ובהחלט שווה להגיע אליו או להזמין ממנו הביתה (יש אופציית משלוחים דרך וולט, לצערנו לא מגיעים לרמת החייל). מצד אחד משמח מאוד ששף עם רקורד ומוניטין כמו של אוהד לוי פועל בזירה התל אביבית (והפתח תקוואית), אבל גם נחמץ הלב שזה היה כרוך בסגירת המקומות המוצלחים שהקים באילת. בכל אופן, כל עוד הוא כאן, בוודאי שנשוב לאכול.
אלישע. דרך מנחם בגין 132, תל אביב (קומת הקרקע במרכז עזריאלי תל אביב, מתחם DNA). שעות פעילות: ראשון-חמישי 12:00-22:00. כשרות צהר