השפית אסנת הופמן הצעירה כבר הצליחה בעברה לייצר קסמים. במשך חמש שנים שימשה הופמן כשפית של מסעדת ג'וז ולוז וערב אחרי ערב הוציאה ממטבחה מנות שאין דרך אחרת לתארן מאשר להשתמש במילה השחוקה הזו - קסומות.
לפני כמעט שנתיים עזבה את ג'וז ולוז ונעלמה. לפני כמה ימים הופיעה שוב, כבמטה קסמים, ברחוב נחלת בנימין 29. הופמן פתחה מסעדה בשם 44, על שם 44 קוביות הסוכר ו-44 פולי הקפה המושרים 44 ימים בוודקה ותפוז ויוצרים את המשקה הפרובנסאלי שהוא התשובה ללימונצ'לו האיטלקי. כך הופמן, לא נגענו.
למרבה הפלא מצליחה הופמן לא סתם להעתיק את מקום העבודה הקודם שלה, אלא להפיח רוח חדשה, אחרת, בקונספט שהנחה ומנחה את ג'וז ולוז. כאן למשל, בניגוד לבסיס האם, אפשר להזמין מקום מראש. לעומת זאת הניסיון לעבור את קו הטלפון של 44 הניב תוצאות מפוקפקות. אנחנו לא עונים לטלפון, חייכה הופמן.
וכך יצא שהגענו לבסוף למקום בלי להזמין מקום או להיות בטוחים שהוא פתוח בכלל.
מן הרחוב רואים רק חנות קטנה וצפופה שרובה מאוכלס על-ידי המטבח. שלט קטן מסביר לך שהכניסה היא מסביב. ואז, כשאתה מקיף את הבניין, מתגלה חצר תל-אביבית ישנה רחבת ידיים ומוצלת שמרחיבה מיד את דעתך. בתוך המסעדה עצמה מתברר לך שיש שתי קומות, האחת מארחת את המטבח הפתוח הכי ביתי של הופמן, ע"ע ג'וז ולוז, שניים וחצי שולחנות ועוד כמה שרפרפי בר נמוכים ולא נוחים כמעט בתוך המטבח עצמו. אבל בקומת הגלריה מחכה לאורחים בר קטן ויפהפה, עוד כמה שולחנות ואווירה בוהמיינית אמיתית. ג'וז ולוז כבר אמרנו....?
חזירי במובן הטוב
התפריט הוא אקלקטי וגמיש, לא אגיד שוב ג'וז ו... משתנה תכופות לפי המצאי בשוק ומצב רוחה של הופמן, ועסוק במחוות אישיות למטבח האיטלקי וזה האסייתי. מתכון בטוח לפיאסקו קולינרי אם תשאלו אותי. עד שמגיע האוכל.
קרוקטים של חזיר עם שמנת חמוצה ורטבי איולי וריבת צ'ילי מתגלים כמנה בהמית במיוחד, במובן הטוב של המילה. הרבה שומן וסחוס מתחבאים בתוך הקציצה. אני מת על זה.
גם הסנדוויץ' הוויטנאמי ממשיך את הקו החזירי משהו. פרוסות בטן חזיר צלויות ומתחתן ספק פטה ספק קציץ בשר של עוף וחזיר, כמה עלי חסה ושוב רוטב חריף ורוטב בוטנים בצד. בדיוק סוג המנות שלא היית מצפה מבחורה ענוגה למראה כמו הופמן להכין. שאגיד מקסים כבר עכשיו?
סרדינים כבושים עם סלט של ריג'לה וצנוניות היו כבר יותר צפויים ועדיין מצוינים. טריים, כבושים בעדינות. יופי. דף בצק אורז שקוף שבתוכו מחכה מעין סלט של סינטה קצוצה, נבטים וצנוניות עם רוטב בוטנים היו עוד מנה מזרח-רחוקית מבריקה וטעימה להפליא שאפילו הבן הקטן והסרבן שלי התחבר אליה.
הגדול התמוגג ממש מכל אלו וגם מסטייק שייטל ברוטב ציר בקר ויין אדום עם פולנטה גסה של תירס טרי. שייטל הוא נתח שקל ליבש ולהרוס והופמן השכילה לחתוך אותו עבה ולשמור על עסיסיותו.
לקינוח קיבלנו נקטרינות בגראפה ונענע עם שמנת וניל, סמי-פרדו (גלידה חצי קפואה) של שומשום ועוגת שוקולד מריר 70% עם קצפת לא מתוקה. שלושתן היו מנות אחרונות למבוגרים אבל גם הילדים הסתדרו איתן לא רע. למרות שלי ולאישתי כבר לא היה ממש מקום לא יכולנו להניח להן עד שחוסלו.
את כל זה ליווינו בליטר יין הבית אדום ופשוט של תישבי וקינחנו בשני אספרסו קצרים ואכזריים ושתי כוסיות משקה הבית הלא הוא ה-44 הנ"ל שהפתיע והיה מצוין.
44 היא לטעמי מתחרה קשה לג'וז ולוז שהיא אחת המסעדות שאני הכי אוהב בעולם. ממש כך. אני מקווה שהעיר הזה לא תהיה קטנה מדי לשתיהן.
מסעדת 44. נחלת בנימין 29. 03-5664091 (אם יענו לכם). א'-ו' 18:00-01:00
