ימים לא פשוטים עוברים על העולם, יש אף מי שיגדירם כימים חשוכים. אמנם חג החנוכה שבפתח נושא עימו הבטחה כמוסה לגרש את החושך, אך הפעם מכרסמת באוויר תחושה, שלצורך המשימה נזדקק להרבה יותר מכמה נרות דולקים ואסופת סופגניות שמנוניות. את המדור השבוע אני מקדישה למיזם שכולו אור למרות שהוא קורה בחושך, לאנשים שרואים הכל למרות שהם עיוורים ולחוויה שתכליתה השבת אור לנפשותינו הדואבות. חג אורים שמח!
עיניים עצומות לרווחה
"קוראים לי אלי ואני המלצר שלכם להערב", נשמע כמו משפט פתיחה שגרתי במסעדה. אבל רק במסעדת החושך בלקאאוט שבמרכז התרבות נא לגעת הוא ילווה במשפט הבא: "אם אתם צריכים אותי, קראו בשמי בקול רם, להרים יד לא יעזור לכם כאן". אלי, המלצר כבד הראייה והמקסים שלנו, מצחקק בשובבות ומושיב אותנו בביטחון עדין - ארבעה מבוגרים המגששים את דרכם בעלטה. חמש דקות לפני כן, בחסות האור, עוד היינו בטוחים בעצמנו. מפטפטים בעליצות, מתרשמים מהחלל המואר והיפה של המתחם המיוחד נא לגעת ומלטפים את כלבי הנחייה הממתינים בצייתנות לבעליהם, המלצרים, עד שיסיימו את משמרתם.
ואז הגיעו יונתן ומיקה, נטלו מאיתנו את כל אביזרי הנוחות היומיומיים - תיקים שעשויים להוות מכשול בפני עיוור (במקרה דנן אנחנו), שעונים וטלפונים סלולריים מרצדים. וכך נכנסנו בטור עורפי, יד על כתף, 40 מבוגרים מעט חוששים וקצת מתרגשים, בדרכינו לחוות הרפתקה על-חושית.
הרבה יתרונות גלומים באכילה בחושך. המפורסם מביניהם הוא חידודו של חוש הטעם. אבל מעבר לכך ומעבר לעובדה המנחמת שבחשיכה אין צורך לדאוג לזוטות כמו ירק סרבן שנתקע בין השיניים, ארוחה באפלה מאפשרת להשתחרר מכל כבלי שפת הגוף ומעשיית רושם חיצוני. כאן, אנו נדרשים לתת נטו את עצמנו ומעצמנו למי שאיתנו, ללא מסיכות ואביזרים מסייעים. מקום מושלם, אגב, לפגישה עיוורת. עד שאלי המלצר הביא את המנות הראשונות, אנחנו שיחקנו בפרה עיוורת - מנסים לאתר את המפית, לדוג את הסכו"ם ומבצעים מספר מזיגות מים על המפה במקום אל תוך הכוסות. למשמע קולו המלטף של אלי, אנו נושמים לרווחה. התלות של סועדי בלקאאוט במלצרים היא תלות קיומית מוחלטת. אפילו לבצע פעולה טריוויאלית כמו ללכת לשירותים אי אפשר בלעדיהם. בכך מעניק המקום הזדמנות נדירה לעיוורים ולכבדי ראייה, התלויים כל חייהם בעולם הרואה, להיפוך תפקידים. מאדם שכל חייו מובל ומונחה על ידי רואים, הוא הופך למוביל ולחיוני בחייהם של אחרים, גם אם זה קורה רק מספר ערבים בשבוע.
70 אנשים - חירשים, עיוורים וכבדי ראייה - מעסיק מתחם נא לגעת במסעדה, בתיאטרון ובבית הקפה ובכך מהווה מרכז תרבותי-תעסוקתי ייחודי ומרגש.
לאכול בלי העיניים
אלי מגיש לנו את האוכל, מסביר לכל אחד מה יש בצלחת. התפריט בבלקאאוט הינו חלבי ומוגשות בו גם מנות דגים ומנות צמחוניות. כדי לא להרוס לכם את חוויית ההפתעה בבליינד דייט, אחסוך מכם הפעם את תיאור המנות. להרפתקנים מביניכם מומלץ להזמין את תפריט ההפתעה - מנות מיוחדות הנבחרות על ידי השף שאותן תצטרכו לנחש במהלך הארוחה. מי שפחות בטוח ופתוח, יכול להזמין מתוך תפריט שיוצג לכם טרם כניסתכם לעלטה. גם כאן ההפתעה וההתרגשות מובטחים.
השף של בלקאאוט אריק לופו עושה במטבח עבודה נהדרת ומציג אוכל מוקפד ללא הנחות לטובת החוויה.
שני ניסיונות נפל להעלות דבר מאכל באמצעות המזלג ובשלישי אני עוברת לאכול בידיים. ממששת מרקמים, מרחרחת ולבסוף מפענחת טעמים של בצל מקורמל על מצע בצק רך ונימוח. אני מציירת בראשי את המנה לשווא ומנסה לאמוד את גודלה בצלחת. אין כאן משמעות לגודל המנות ולאופן הגשתן וחוש הראייה מפנה את מקומו לטובת בלוטות הטעם. "טעים לך, נכון?", שואלים אותי סביב השולחן. "איך אתם יודעים", אני משתוממת, "הרי אתם לא רואים אותי ממטר" . "שומעים אותך מצקצקת בלשון", מתפקעים כולם מצחוק ואני מבינה שהנאה גדולה קשה להסתיר, אפילו לא בחסות העלטה.
בלקאאוט - מסעדת חושך. פתוחה בימי ראשון, שלישי וחמישי בשני סבבים: 18:30, 21:00. כשר. מרכז נא לגעת, רציף העלייה השנייה, נמל יפו. טלפון: 03-6330808. מומלץ להזמין מקומות מראש. מחיר: 140 שקל לאדם למנה ראשונה, עיקרית וקינוח.
