כמה מסעדות איטלקיות צריכה מדינה קטנה כמו ישראל? נראה שהרבה, כי לא משנה כמה כאלה נפתחות, הקהל ממשיך להצביע ברגליים. בסקירה של המסעדות האיטלקיות הכי טובות בארץ שערכנו לאחרונה מנינו את 30 המצטיינות, וכמה קשה היה לנו לוותר על עשרות אחרות, שגם הן טובות ואפילו מעולות, והמספר רק עולה.
למטבח האיטלקי הקלאסי והפשוט יש הרבה נקודות השקה לים תיכוניות הישראלית. בזן החדש של המסעדות האיטלקיות שנולד כאן מגישים הרבה מנות קטנות, פסטות ממולאות, דגים נאים, לאבנה, צנוברים, קבב וסולת לצד פרשוטו וקפרזה, לימון כבוש, פיצות שרוצות להיות נפוליטניות, טירמיסו אמיתי, פאי לימון ואיך לא, גם אפרול שפריץ אופנתי. בקיצור, הרבה בלגן.
אוליברי היא מסעדה איטלקית מזן אחר לגמרי, ולמרות שהיא פועלת כבר 12 שנה - ולפני שנה וחצי עברה ללוקיישן שאין יותר מרכזי ממנו בתל אביב - היא הצליחה להישאר מתחת לרדאר שלנו. להבדיל מהטרטוריות החדשות שחוטאות בים תיכוניות יתרה, אוליברי מגישה מטבח סיציליאני. מתי בפעם האחרונה, אם בכלל, טעמתם בארץ אוכל סיציליאני?
כדי לקרב את האופי של האוכל הסיציליאני לסועד הישראלי עובד השף של המסעדה, יחיאל מליחי (קפה פופולר), עם גריל ג'וספר וטאבון ואת הפסטות הוא מייצר בחדר פסטה ייעודי. את הפיצה מכין מליחי מבצק עשיר בדורום, ממש כמו בסיציליה, והיא יוצאת דקה וקריספית, שונה לחלוטין מהפיצה הרומאית או הנפוליטנית. יש בתפריט גם שיפודי ים (ארוסטצ'יני) ואת הקינוח הסיציליאני הנהדר קנולי.
הכי כדאי לבוא לכאן בשביל פלטת אפריטיבו מרהיבה שמוגשת בימים ראשון-חמישי בין 15:00 ל-17:00 ומחירה 122 שקלים. מדובר בצלחת טעימות סיציליאנית עם ביסים נהדרים - בדיוק מה שאתם רוצים לקבל ליד האפרול שפריץ (בתוספת 25 שקלים). יש בה קרוקט סיציליאני מוארך כמו שאפשר למצוא בשווקים של פלרמו, ממחית תפוחי אדמה ופטרוזיליה; ריזוטו פטריות וראגו בשר עם אפונה ופרמזן שמוגש עם גרמולטה – מטבל סיציליאני ירוק העשוי מפטרוזיליה קצוצה, גרידת לימון ושום; ברוסקטה עם סביצ'ה מושלם מעל אבוקדו וקפונטה – מטבל סיציליאני עם חצילים ותפוחי אדמה; ברוסקטה עגבניות ואנשובי ופנלה – שהיא לביבת חומוס סיציליאנית שמוגשת לצד סלסת עגבניות ושמנת חמוצה; ואל תפספסו את כיסוני הבצק המעולים שנקראים קולרג'ונס – כיסונים דומים לטורטליני אבל בקיפול אחר, שמזכיר יותר את המומו הטיבטי, ממולאים בבר ים ושאלוטס. אלה מגיעים על רוטב חמאה עם עגבניות מיובשות, צלפים, אנשובי ובצל שרוף (89 שקלים).
מנות נוספות שאהבנו מאוד בתפריט הן קרודו דג ולביבה עם ביצה רכה, צ'ילי אורגנו וקרם פרש (74 שקלים); סשימי על פנלה עם מיקס עלים, פרמזן, לימון קרם פרש וצ'ילי (72 שקלים); מולים ענקיים שמוגשים בציר פירות ים עם חמאה, פפרצ'ינו וקרמבל מחמצת, שנותן ייחוד למנה; ויש בתפריט גם מנת ספריבס שמוגשת עם יוגורט, מיקס עלים וציר טלה ושקדי עגל בציר סיציליאני עם כרישה, פרמזן, ציר בקר וגרמולטה (98 שקלים).
החוויה שמספקים היום באוליברי היא לא משהו שפוגשים הרבה: מטבח איטלקי שונה ומיוחד בביצוע מצוין, חלל הושבה ענק עם מרפסת חיצונית שצופה לכניסה לבניין האופרה הישראלית ושולחנות בחיפוי של מפות לבנות. יש גם בר ארוך לנשנוש אפריטיבו של אחרי הצהריים, והאמת - זה מה שהיה חסר לנו בסצנה האיטלקית המוצפת. ההרגשה כאן היא של יציבות בוגרת ויחס רציני לאוכל המסורתי, משהו שכנראה מפתחים אחרי 12 שנות פעילות, שאינן מובנות מאליו בכלל בסצנת המסעדות התל אביבית.
אוליברי. שדרות שאול המלך 23, מתחם הקאמרי, תל אביב