מה לעזאזל קרה ללזניה? מתי מאכל הפאר מלא הגבינות והפחמימות הזה איבד מהזוהר שלו והפך למנודה ממרבית תפריטי המסעדות בארץ? פסטות אפשר למצוא בכל מקום, וגם הפיצות כובשות כל חלקה טובה, אבל את אחת המנות האיטלקיות המנחמות, המושחתות והטעימות ביותר, נעשה קשה נורא לאתר בגרסה טובה (או בגרסה כלשהי) מחוץ למטבח הביתי.
לא רק הלזניה, גם הפייסבוק שלנו מושחת. בואו
המחסור בלזניה טובה הוא כנראה הסיבה לכך שמסעדת לה לזניה הוותיקה ברחוב דיזנגוף בתל אביב מצליחה לשמור על תור אימתני מחוץ לה, בכל יום מחדש. יותר מ-11 שנים פועל המקום הקטן הזה, ועל אף שניתן לאכול כאן עשרות מנות איטלקיות כאלה ואחרות, הסיבה האמתית להגיע הנה היא אך ורק לזניה.
מצאנו את עצמנו בלה לזניה אחרי גל של שמועות עיקשות על כך שבאופן קונסיסטנטי ממשיך המקום להוציא תחת ידיו את אחת הלזניות הטובות בארץ. בלי הייפ ובלי פספוסים. ולמרות שעברו שנים ארוכות מאז שאכלנו כאן בפעם האחרונה, הגעגועים ללזניה הובילו אותנו לראות מה נשתנה.
עוד באוכל טוב:
- כריך חביתה משודרג
- החורף מגיע. מתחילים להתאמן על קדרות
- מצאנו מלא מקומות מדהימים לאכול בהם ברית טבעון. בואו תראו
התשובה היא שבגדול שום דבר. הגענו למקום בשמונה וחצי בערב באמצע השבוע, ונאלצנו להמתין לשולחן כי כרגיל, לא היה מקום. המסעדה הייתה מלאה במשפחות שחגגו אירועים, ובהרבה מאוד דוברי צרפתית שנצפים כאן בכל פעם שעוברים ליד המקום (למה? אין לנו מושג). התפריט שהונח על השולחן היה עצום. פסטות, פיצות, סלטים, ניוקי ושפע של מנות חדשות ללא גלוטן, ויש לשבח את המסעדה על הגשתן - קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא תפריט שלם ללא גלוטן במסעדות איטלקיות בישראל.
בחרנו סלט אחד של עגבניות שרי, מוצרלה ובזיליקום והמשכנו למטרה שלשמה התכנסנו: תפריט הלזניות. בין היתר אפשר למצוא כאן לזניה חצילים בציר עגבניות עם פרמזן, מוצרלה ובשמל (59 שקלים), לזניה עם סלמון מעושן, מוצרלה ובשמל (69 שקלים) ולזניה קלאסית בציר עגבניות (49 שקלים). אנחנו הלכנו על שתי לזניות - קלאסית עם פטריות ותרד וריקוטה (59 שקלים לאחת).
ההמתנה למנות הייתה ארוכה. הסלט שהוזמן אחרון הגיע ראשון, והיה סתמי למדי ותפל. הלזניות, עם זאת, יצאו כשהן רותחות ומפיצות ריח מטמטם שמעודד אותך להתחיל לאכול גם במחיר של כוויית חך חמורה.
נקודה שראוי להבהיר כבר עכשיו: הלזניה של לה לזניה היא שחיתות אמיתית. סופרים קלוריות או נמצאים בעיצומה של דיאטה? הימנעו מלהגיע לכאן, כי התבנית המוגשת לשולחן היא בריכה מרהיבה של בשמל, פרמזן ומוצרלה ששוחים יחד לצד פרוסת לזניה אימתנית ובה שכבות חצי פריכות חצי נימוחות של דפי לזניה שביניהם עוד מתערובת הגבינות הזאת. נשמע קצת כמו שידור חוזר להקרמות של שנות השמונים? אולי. האם זה טעים? למות.
לזניית הפטריות הייתה מצוינת לחובבי הקלאסיקות. אין כאן יותר מדי משחקים, פשוט לזניה מעולה, שאם מוסיפים לה חריף היא משתדרגת לאין שיעור. לזניית הריקוטה והתרד הייתה מעניינת וייחודית יותר - שכבות ירקרקות של לזניה (שנצבעה ירוק מהתרד), עם תערובת גבינות מעודנת יותר מזאת של הלזניה הקלאסית - והייתה אף היא עשויה לעילא ומושחתת בטירוף.
אחרי שסיימנו את הארוחה התקשינו לנשום, שלא לדבר על לרצות קינוח. מחיר הארוחה עמד על פחות מ-200 שקלים לזוג והוא בהחלט הגיוני. זה אולי לא הכי זול, אבל לא זכור לי מתי בפעם האחרונה נתקלתי במנת לזניה מהנה כל כך.
עיתונות האוכל, וזה כולל גם אותנו, נוטה להתייחס בעיקר למקומות חדשים וטרנדיים. לכן לא תמיד זוכים המוסדות הוותיקים לקרדיט שהם ראויים לו. במהלך השנים קצת שכחנו מלה לזניה, ועכשיו זה הזמן להכות על חטא. כשחזרנו הנה השבוע לא מצאנו תפריט מלא חידושים קולינריים וניצוצות מידיו של שף מיוחצן היטב. מצאנו לזניה נהדרת. ולפעמים לזניה נהדרת זה כל מה שצריך בחיים.
לה לזניה. דיזנגוף 177, תל-אביב. 03-5230037. כשר