אם בית המלבי בעכו היה נפתח מספיק זמן לפני הקורונה, אין לנו ספק שהוא היה הרבה יותר מוכר ממה שהוא היום. למרבה הצער המציאות הייתה אחרת: בית המלבי הקטן של תינה חטיב נפתח לפעילות לא הרבה לפני שנפלה עלינו המגפה, ולה נוספו כזכור המהומות שהותירו את עכו פצועה מאוד. כך יצא שרק לאחרונה התוודענו למלבי הקסום הזה, אבל וואללה, מוטב מאוחר.
המקום עצמו הוא כוך קטנטן וצבעוני. תינה היא שבנתה אותו, כמעט לבדה, והיא גם מתפעלת אותו כעסק של אישה אחת. המלבייה מתבלטת מהקיר העתיק שלצדדיה גם בגלל צבעה הלבן אבל גם בגלל התור שמשתרך לפניה, של קהל שצמא למנת המלבי הייחודית והמעולה. על המתכון עבדה תינה תקופה ארוכה מאוד, אחרי שחקרה את נושא המלבי בארץ והגיעה למסקנה שהישראלים עדיין לא מכירים מספיק טוב את המלבי המסורתי.
את סירופ הוורדים שלה רוקחת תינה בעצמה במשך כשלושה ימים. הוא חמצמץ ועשיר, ולא מתוק עז כמו מרבית הסירופים הזוהרים שהתרגלנו אליהם במלבי הפשוטים יותר. המלבי של תינה מבוסס על שמנת עם מעט מאוד קורנפלור (מרכיב שתינה סבורה שמקבל הרבה יותר מדי במה), הכל מתוק במידה, ויש גם אופציה למלבי טבעוני.
מרבית המתיקות במלבי של טינה מגיעה מהסירופ, מפיסטוקים שהיא קוצצת בשפע במקום, ורדים וקוקוס קלוי. התוצאה היא מלבי צבעוני, עשיר וקרמי, שיש לו טעמים טבעיים ונקיים, ואפשר לאכול ממנו עוד ועוד. סביר להניח שאם היה ממוקם במרכז הארץ, המלבי הזה היה מתפוצץ וכל הפודיז היו מגיעים אליו. בינתיים נכריז אנחנו שהוא שווה שלל קומפלימנטים ואת התואר אחת ממנות המלבי הטובות בארץ, אם לא הטובה ביותר.
בקיץ יש פה גם מלבי מנגו ששמו יצא למרחקים, ותינה מייצרת מתוקים נוספים כמו מלבי מטוגן או קינוחים שמשלבים מלבי אפוי. המקום פתוח בימים ראשון ועד שבת (שני סגור), מהשעה 11:00 עד 20:00 (לפעמים גם קצת אחרי).
בית המלבי. יוליוס קיסר, עכו העתיקה. 050-4801514