קרשי החיתוך של כולנו הם כר פורה לזיהומים וחיידקים שהולכים ומצטברים עליהם עם הזמן. על פי מאמר חדש שהתפרסם בעיתון "המירור" הבריטי, קרשי החיתוך שלנו עמוסים בחיידקים עד כדי כך שלעתים כמות החיידקים בהם יכולה לעלות על כמות החיידקים על מושב האסלה. התוספת החדשה במאמר היא שאופן הניקיון הסטנדרטי של קרש החיתוך - עם סבון כלים - אינו מספיק כדי לחסל את הזיהומים האלה, משום שסבון הכלים כלל אינו חודר לשכבות המזוהמות שבקרש.
לפי "המירור", אופן הניקוי הנכון של קרשי חיתוך הוא השרייתם באקונומיקה. לעומת זאת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ממכון דוידסון, טוענת שזאת ממש לא הדרך, ונותנת טיפים חשובים לשמירה נכונה על ניקיון קרש החיתוך. "אני בשום אופן לא ממליצה על ניקוי באקונומיקה, וכך גם משרד הבריאות - שאגב, מפרסם תקנות והמלצות רבות לציבור בנושאים אלה, אך באופן חבוי מדי באתרים שלו", היא אומרת. "הבעיה עם אקונומיקה היא שרובנו לא יודעים להשתמש בה באופן נכון, ואז היא יכולה להיות מאוד רעילה. יש לה אדים מסוכנים, והשימוש הנכון בה מחייב מהילה כך שלא הייתי מציעה להתחיל עם שימוש בה בסביבת האוכל שלנו".
מאיפה מגיעים כל כך הרבה חיידקים לקרשי החיתוך שלנו?
"חיידקים נמצאים בסביבה הטבעית שלנו, חלקם טובים לנו וחלקים מסוכנים ויכולים לגרום לתחלואה ואף למוות במקרי קיצון. האוכלוסיות הרגישות יותר הם קשישים, ילדים, נשים בהריון ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה. החיידקים הקשים יותר מגיעים אלינו בעיקר מעופות ומהחיתוך שלהם על משטחי החיתוך. העופות היום בישראל מגיעים אלינו עם הרבה יותר חיידקים מאשר בעבר. הלולים בישראל היום מזוהמים וכמעט אין מקום בארץ, שום מרכול או רשת, שניתן לקנות בהם עופות ללא חיידקים כלל. זה נובע ממצב תברואתי לא נכון, מכשלי פיקוח של משרד הבריאות, משרד החקלאות ועוד. כתוצאה, עלינו להיות הרבה יותר זהירים כי אנחנו חשופים להרבה יותר חיידקים ומכאן לתחלואה".
אז מה עושים?
"קודם כל מפתחים מודעות - מבינים שהעופות והביצים שלנו מכילים חיידקים, ורוב החיידקים המסוכנים באמת מגיעים אלינו מהם. צריך להבין גם שקנייה במקום נקי היא לא ערובה לעוף וביצים ללא חיידקים. אין כזה דבר מקום ללא חיידקים, מה גם שזה שהמקום עצמו נקי לא אומר שהעוף בו עבר פיקוח כמו שצריך. בנושא קרשי החיתוך, הטיפ החשוב ביותר הוא להפריד קרשי חיתוך. ולא רק בשרי וחלבי - חשוב שיהיה קרש נפרד לחיתוך עוף לפני בישול וקרש נפרד לטיפול בעוף ובשר אחרי הבישול. אחרת אנחנו עושים זיהום צולב ומעבירים חיידקים מהעוף המלוכלך ישר לתוך הירקות שלנו או העוף שזה עתה צלינו".
ואחרי שסיימנו את השימוש בקרש?
"כשמשתמשים בקרש חיתוך לחיתוך עוף צריך להרחיק את כל הכלים הנקיים מהסביבה ולפנות לחלוטין את השיש, כי לחיידקים יש מסוגלות לקפוץ קצת ממקום למקום ואנחנו רוצים לשמור את שאר הכלים שלנו נקיים. לאחר הבישול של העוף יש לשטוף לא רק את קרש החיתוך היטב עם סקוץ' וסבון כלים לא מדולל, אלא גם את כל סביבת העבודה, השיש, הסכינים, שאר הכלים שבהם השתמשנו. גם בייבוש, יש להפריד את קרש החיתוך של העוף משאר הכלים, אפילו לאחר שניקינו אותו היטב, כי יש עליו עדיין חיידקים. עד שהוא לא יתייבש לחלוטין אין לשים אותו בקרבת כלים אחרים, אחרת ניצור לחיידקים סביבה נוחה להתרבות. לאחר גמר הבישול והניקיון ניתן לשפוך מים רותחים על הסקוץ' שבו השתמשנו. כמות יפה ובאיטיות, כך נהרוג את שאריות החיידקים ונבטיח שהסקוץ' יישאר נקי לשימוש בפעם הבאה".
האם יש הבדל בין סוגי קרשי חיתוך?
"גם קרשי חיתוך משוכללים לכאורה לא יעזרו, הכי חשוב זה ההתנהגות והרגלי הניקיון שלנו. אין פה קיצורי דרך. תבחרו את הקרש שהכי נוח לכם ותאמצו כללי ניקיון נאותים. חיידקים צואתיים, למשל, שנמצאים לעתים רבות בקרשי החיתוך, מגיעים בעיקר מאתנו, ומהתנהגות לא נכונה שלנו. אי אפשר להתחיל להסביר עד כמה רחיצת ידיים יסודית במים וסבון היא הכרחית לפני ואחרי בישול, אנחנו יכולים למנוע כך הרבה מאוד חיידקים"