משהו טוב עובר על גבעתיים בשנים האחרונות: העיר שעד לא מזמן הייתה מנומנמת וסבלה מיחסי ציבור די "אפורים", מתמלאת לאחרונה בעסקים חדשים, והצעירים שמאסו במחירי הדיור בתל אביב, או זוגות שהתברגנו ועזבו את העיר הגדולה, לא נשארים אדישים. בעלי מסעדות שונים השכילו להבין את הפוטנציאל, ובין העסקים שנפתחו בעיר רק בשנה וחצי האחרונות ניתן למנות את בר הקוקטיילים "טיפה מרה" מבית היוצר של האימפריאל, בר המסעדה זוט אלורס ששואב השראה מאייל שני, וגם את מסעדת טיטו מקבוצת בנדיקט שנפתחה בקניון גבעתיים ופונה לקהל המשפחות.
המצטרף הטרי לרשימה המתרחבת הוא סליידר - מזללת המבורגרים קטנטנים ומושחתים, ולמרות שהמקום (שמעוצב בסגנון דיינר אמריקאי מסורתי) נפתח לפני קצת פחות מחודש, נראה שהשמועה התפשטה היטב ברחבי העיר ובערב סטנדרטי באמצע השבוע כמעט ואי אפשר למצוא בו מקום פנוי.
מדובר במסעדה של האחים אבידן, להם מספר מסעדות בתל אביב: נלסון רמת אביב, רום סרוויס, קונסיירז, סנטרו, גרניש ואיבני. הפתיחה של הסליידר בגבעתיים היא בעצם "חזרה הביתה" עבורם, שכן נולדו וגדלו בגבעתיים. הבחירה בגבעתיים כמקום למסעדה החדשה היא מתוך הבנה שהעיר מתעוררת לחיים ושהפוטנציאל בה אדיר, וכמו כן בגבעתיים לא נוכחות רשתות ההמבורגרים השונות.
הסליידר מיישר קו מושחת עם טרנד ההמבורגרים ששטף אותנו לאחרונה; אחרי הסניף הראשון של הקראנץ' בורגר, רשת ההמבורגרים החדשה של שגב משה שנפתח בראשון לציון, ההמבורגרייה המושחתת בנג בנג ברעננה וכמובן הסניפים החדשים של סוסו אנד סאנס של עומר מילר שמתרחבים על פי השמועה גם אל מחוץ לתל אביב, הגיעה זמנה של גבעתיים לקבל עשרה קבין של בשר טחון בלחמנייה.
התפריט במקום מציע, נכון לעכשיו, 3 סוגי סליידרים קטנטנים (כ-60 גרם) לצד המבורגרים בגודל מלא (כ-180 גרם) ומנת קריספי צ'יקן של עוף מטוגן. בגזרת הסליידרים ניתן למצוא את הסימפל סליידר - המבורגר סטנדרטי עם רוטב טרטר עדין, בצל מטוגן ומלפפון חמוץ; אמיגו סליידר – המבורגר בסגנון מקסיקני עם תוספת גוואקמולי, אננס וחלפיניו; והקוקו סליידר – נתחי עוף ברוטב טרטר, עגבנייה, חסה ומלפפון חמוץ. מעל ההמבורגר הגדול תוכלו לשלב מגוון של תוספות קלאסיות כמו פטריות או ביצת עין, וגם כאלו מעניינות יותר כמו ריבת סלק או הארטישוק שכבש את ליבנו. תוספות גבינה למיניהן לא תמצאו כאן - בכל זאת מדובר במקום כשר.
התחלנו את הארוחה עם שני סליידרים – סימפל ואמיגו – הקוקו, לצערנו, נעדר מהתפריט בערב בו הגענו. הסימפל היה פשוטו כמשמעו: המבורגר פשוט וקטנטן אך עשוי היטב בלחמניית פרנה טרייה ואוורירית. ראוי לציון היה גם רוטב הטרטר שהיה חמצמץ במידה ובעיקר החמיא לקציצה. האמיגו לעומת זאת הרגיש חריף מדי גם לחובב הז'אנר.
משם המשכנו להמבורגר שהיה ללא ספק המצטיין של הערב: הלחמנייה אמנם לא הייתה הפרנה שהתאהבנו בה קודם לכן, אבל הייתה בהחלט ראויה. הקציצה עצמה הייתה לא פחות ממעולה, ותוספת הארטישוק – שהונחה לצערנו מעט בקמצנות – שדרגה את כל העסק לרמות חדשות. הקריספי צ'יקן, זהוב ושמנוני בהתאם לחוקי הטרנד אמנם סבל מיבשושיות קלה, אבל עדיין היה טעים מאוד ובעיקר כיפי.
לצד כל אלה קיבלנו צ'יפס רגיל ובטטה, אמנם כזה שמשתייך לז'אנר התעשייתי אבל פריך להפליא ובמליחות מעודנת. נכון, לא מדובר בצ'יפס 50:50 האיקוני של הוויטרינה, אבל מדובר בהחלט במתחרה ראוי. אגב, אם אתם לא אוכלים בשר, צ'יפס וחלת בצל הם הדברים היחידים שתוכלו לאכול כאן, שכן נכון לעכשיו הסליידר עוד לא מציע המבורגר צמחוני או טבעוני, וחבל.
את כל המנות אפשר להזמין בנפרד או בארוחות. ארוחת סליידר בודד עם צ'יפס ושתייה תעלה לכם 36 שקלים, שני סליידרים ב-52 שקלים ושלושה ב-62 שקלים. את הבורגר והקריספי צ'יקן תוכלו לקבל כארוחה במחיר של 56-58 שקלים, לא כולל תוספת מעל הקציצה.
הסליידר מסתמן נכון לעכשיו כאחד המקומות השווים והמשתלמים בעיר. אז נכון שגבעתיים כבר לא ממש ישנה, אבל עדיין נמצאת בתהליך התעוררות, ומקומות כמו הסליידר נחשבים ללא פחות מפורצי דרך. תוסיפו לזה את המחיר ההוגן וכמובן את המנות המצוינות - ותקבלו ממקום שלגמרי שווה ביקור, גם אם אתם לא מקומיים.