חובבי היין והמסעדות בישראל שומעים כבר מספר שנים את השם ג'יאקונדה מתגלגל מפה לאוזן. מאחורי השם, שהושאל בכלל מציור המונה ליזה המפורסם, עומדות רפאלה רונן וענת סלע - זוג נשים שמהוות כיום סמן איכות ייחודי בתחום ייבוא היין בישראל. השתיים מייבאות ארצה יינות איכותיים מרחבי העולם, שזכו לאינספור סופרלטיבים בקרב מבקרי היין. כעת, במסגרת המסע שלהן לחנך את הישראלים לשתות יין כחלק מחוויית אוכל ותרבות, הן פתחו גם חנות ומרכז סדנאות בתל אביב.
>> בואו לקרוא על כל מה שטעים בפייסבוק שלנו
רונן הייתה בעברה פסיכיאטרית שעבדה במחלקות סגורות ברחבי הארץ וסלע היא טכנאית קול בעברה שהסבה מקצוע לבישול ועבדה אצל טובי השפים דאז. אחרי שהשתיים הפכו לזוג, המירה רונן את הקריירה שלה בתחום הפסיכיאטריה לעולם האוכל.
"משכתי את רפאלה מהצד העצוב של החיים לחיי ארוחות גורמה", צוחקת סלע, "ולאור הרקע שלי בתחום הקולינריה מעבודה עם שפים כמו צחי בוקששתר, רובי פורטנוי ורן שמואלי, החלטנו לפתוח יחד קייטרינג בשם ענת ורפאלה". העסק של השתיים פעל בהצלחה במשך שמונה שנים עד שהן הגיעו למבוי סתום. "בשנת 2001 האלימות בארץ גאתה והחלטנו לעזוב", מספרת סלע, "רפאלה לא רצתה להגר אבל אני טפטפתי כל פעם קצת ולבסוף הגשנו בקשת הגירה לניו זילנד, קיבלנו אישור תושבות ובחרנו איפה נגור בשיטת הצבעה אקראית על המפה".
רונן וסלע הגיעו אל ניו זילנד הפסטורלית והחליטו ללמוד שם ייננות. "בחודש הראשון כמעט עזבנו מרוב שפערי השפה היו קשים", הן מספרות, "בסוף החלטנו להישאר, ולמדנו ועבדנו ביקבים הטובים ביותר במדינה". הבחירה שלהן להתמקד בתחום היין, נבעה מאהבה אולטימטיבית לחומרי גלם ולהתבוננות על יין כעל המשך טבעי של אוכל וכנדבך תרבותי מהותי. "בשביל שף, כמוני, יין הוא כמו עוד תבלין במנה", מסבירה סלע, "כי אנחנו לוקחים שלוק מהיין ולוקחים ביס מהאוכל ואז עושים זאת שוב ושוב. ואם אנחנו לא יודעים לשלב בין השניים זה יוצא נורא".
עוד באוכל טוב:
- רושפלד ומושיק רוט מתקוטטים באינסטגרם
- קפה קאימק מתחדשים במקום נוסף בדרום תל אביב
- סרטי האוכל הכי מגרים שיש
הג'יאקונדות למדו בניו זילנד כל מה שיש לדעת על יין, עבדו בתחום, לקחו חלק בפורומים מקצועיים בכירים וכעסו על המולדת שלהן. עד שהן הבינו עד כמה בעצם הן מתגעגעות לישראל. "כמה שיש לך כעסים על המקום ממנו באת ותסכולים מאיך שהדברים כאן בארץ מתנהלים הבנו שזה המקום שלנו ואין אחר", הן מסבירות, "פתאום קלטנו מה זה מולדת והחלטנו לחזור ארצה בשנת 2005".
הלבט היחיד עם חזרתן הייתה השאלה איך ליישם את כל מה שהן למדו ועבדו בשבילו גם בארץ. "כשחזרנו ידענו כבר אז שלא נייצר יין בארץ כי האקלים כאן חם מדי ואנחנו לא יכולות לייצר כאן יינות כמו שאנחנו חושבות שיין צריך להיות", הן מפרטות, "שזה אומר יין שהוא ללא תוספות של פיגמנטים של צבע, חומצה או טאנינים. הפילוסופיה שלנו ביין היא לחתור למוצר טבעי עד כמה שאפשר - יין אורגני נקי וטהור מכימיקלים ותוספים. לכן אחרי שהחלטנו שאנחנו לא מייצרות יינות בישראל, החלטנו לייבא אותם ארצה".
וכך הוקמה ג'יאקונדה. סלע ורונן החלו את דרכן בייבוא 7 יצרנים ו-11 יינות לישראל. היום, הן מייבאות ארצה למעלה מאלף יינות שונים. "אפשר להסתכל על זה כאילו אנחנו משוגעות אבל אפשר גם לראות את זה כחיפוש מתמיד", אומרת רונן, "מבחינתנו יין הוא לא עוד משקה, הוא משהו מדהים".
הדרך להביא הנה 1000 יינות ולגרום לכך שמישהו גם ירכוש אותם, הייתה לא פשוטה כלל. "לא ידענו עד כמה המצב בארץ חמור לפני שהגענו לכאן בחזרה מניו זילנד ואילו היינו יודעות כנראה שלא היינו בוחרות לייבא לכאן יין בחיים", צוחקת סלע, "צירוף המילים יין לבן היה פשוט מגונה כשהתחלנו כאן וגרמניה למשל, ממש לא נחשבה לארץ של יין".
אבל לשתיים הייתה סבלנות ולא מעט מרפקים. "חשבו שאנחנו משוגעות", צוחקת רונן. "היינו יינניות נשים, יבואניות יין, לסביות, שהגיעו משום מקום לעולם גברי לחלוטין. היינו צריכות מרפקים כדי לקדם את עצמנו. בהתחלה אנשים גרמו לנו להרגיש כאילו עשינו את טעות חיינו. אבל ככל שהקדשנו זמן וביקשנו מאנשים פשוט לטעום את היינות שאנחנו מביאות, הם הבינו את הסטנדרטים והקריטריונים שלנו והתלהבו".
אז השמועה על יינות ג'יאקונדה התחילה לעשות לה כנפיים ומסעדות כמו הרברט סמואל וקופי בר החלו לעבוד עם השתיים. "עם הזמן אנשים ראו שהמדבקה שלנו, ועליה הלוגו של ג'יאקונדה היא סוג של תעודת אחריות ליין והיום כבר יודעים שאם ג'יאקונדה הביאו את היין הוא שווה. הפכנו להיות מותג בפני עצמו", אומרת סלע. אותו מותג, עובד היום עם כ-60 מסעדות של שפים כמו חיים כהן, ויקטור גלוגר, יאיר יוספי ועוד, וכן כ-5000 לקוחות פרטיים שרוכשים יינות דרך אתר האינטרנט המפורט שפתחו השתיים ומציג את הפורטפוליו של היינות שהן מייבאות ארצה. כעת, אפשר למצוא את היינות שלהן בחנות חדשה שמציגה לצד יינות מהעולם גם מעט יינות ישראלים נבחרים שהג'יאקונדות אוהבות במיוחד.
"החלטנו לפתוח את החנות אחרי התלבטות ארוכה", הן מספרות. "בגלל שאנחנו באות מעולם האוכל מאוד חשובה לנו החוויה הגסטרונומית הכוללת כעניין תרבותי והנושא של החנות הגיע אלינו מלמטה. אנשים שאלו איפה הם יכולים לראות את היינות שלנו ונתקלנו בבעיה, כי חובבי יין רוצים לראות את הדברים גם מחוץ לאתר האינטרנט. מלבד זאת, גם רצינו להנגיש את עצמנו לקהלים רחבים יותר ולבסוף החלטנו לפתוח את המקום החדש".
כשקוראים לבית הטרי של הג'יאקונדות חנות הן ממהרות לתקן למונח "ספרייה". "המקום הזה הוא בית למי שרוצה להכיר את עולם היין", אומרת רונן, "זה לא רק קירות מפוצצים בבקבוקים אלא יש כאן ספרות מקצועית וצוות שיכול לתת תשובה לכל שאלה. תמיד נעשה את כל המאמץ לברר מה הטעם הפרטי של האדם שמולנו ביין כדי שהוא ילך הביתה עם בקבוק שהוא ייהנה ממנו. אנחנו רק רוצות שאנשים יתקרבו לעולם המדהים הזה של יין". לצורך ההתקרבות הזאת, השתיים גם מציעות אפשרות של רכישת כוסות יין במקום במחירים מוזלים של החל מ-14 שקלים, כדי להתנסות ביינות שהן מוכרות, לצד סדנאות יין מפורטות שנערכות במקום.
"אנחנו חושבות שיש היום מספיק ציבור שעולם היין מעניין אותו", מספרת סלע, "ואנחנו מנסות להנגיש אותו בכל הרמות - אם זה בלימודים על יין, או אם זה מכירת יין בכוס במחיר שיכול להיות זהה לזה של כוס קפה. היין בוער בנו וזה באמת הדבר היחידי שאנחנו רוצות לעשות. לכן אנחנו מביאות ארצה יינות מיוחדים באיכות שהיא מטורפת ומשתדלות לשמור את המחירים הגיוניים, החל משבעים שקלים לבקבוק".
ומה לדעתכן השתנה בעולם היין בישראל בשנים האחרונות?
"כל מה שקשור לשתילת זנים חדשים של ענבים לבנים ואדומים ופתיחות של מסעדות והקהל הפרטי. אבל הדרך הכי טובה שיש לנו לבטא את ההתפתחות היא העובדה שהיום בשעה שתיים בצהריים נכנס למקום זוג שפשוט רצה לשבת לשתות כוס יין. וחייכנו מאוזן לאוזן כי זה כבר לא דבר פלצני ואפשר לשבת לשתות בכיף כוס יין באמצע היום, ממש כמו שנהוג באירופה. זה הופך את החיים ליפים ואת הכול מסביב למוצלח יותר".
ג'יאקונדה, שני- חמישי 13:00-21:00, שישי וערבי חג 10:00-כניסת השבת. פרישמן 73, תל אביב. טלפון: 03-6006863.