כמעט שבועיים עברו מאז התפרסמה בעיתון "הניו יורק פוסט" הביקורת הקשה נגד מחיר מנת עגבניה במסעדת "הסלון" של אייל שני במנהטן. מבקר המסעדות של העיתון, סטיב קוזו, תהה על פשר המחיר של 24 דולר למנת עגבניות וכתב בין השאר כי "המנה העליבה את הארנק שלי".
מאז פרסום הביקורת, הקפיד שני לא להתבטא בנושא, אך בראיון קצר על הפרויקט ההתנדבותי "נבט" אותו הוא מוביל, שני הגיב לראשונה בדרכו.
"האמריקאים מסתכלים עליי כמו על איזו חיה שנפלה להם", הוא אומר, "אני נראה להם פראי, אני נראה להם מסוכן אבל אני מפתה אותם".
בהמשך ניסה להקביל את מנת העגבניות המפורסמת שעליה הוא גובה 24 דולר ושעוררה את כל המהומה, לפריט אופנה נחשק. "הייתה אופנאית גרמנייה שקראו לה ז'יל סנדר. היא הייתה מוכרת חולצות לבנות מכופתרות ב-1,500 דולר, כשגג זה היה עולה 50 דולר. יושבת מולה המראיינת ואומרת לה: 'ז׳יל, את עושה כל כך פשוט ומוכרת כל כך יקר'. ואז הסתכלה עליה ז'יל סנדר ואמרה לה: 'תקשיבי, אני לא תופרת פשוט, אני תופרת טהור. וזה שאני יודעת איפה לשים את הנקודה ולייצר מוצר טהור, על הטוהר הזה את משלמת את כל הכסף'".
אז אתה עושה אוכל מדויק וטהור?
"אני עושה מדויק וטהור".
ועל זה משלמים? על הדיוק והטוהר?
"כן. אני אגיד לך עוד משהו- אם אני עושה בערב 100 מנות, סטטיסטית ב-50 אני אכשל וב-50 אני אצליח. אין בן אדם שיכול להתמודד עם 50 הצלחות וכישלנות בערב אחד. הרוב נופלים לסמים ואלכוהול ומשתגעים. אין שום הבדל בין רווח לבין הפסד, יש רק דבר אחד - הכוונה שלך, ולימדתי לבדוק את עצמי רק על פי הכוונה שלי. אם הכוונה שלי מלאה אני לא צריך ביצים של שור".