לאחרונה אני נחשף לתופעה מכוערת, של בתי קפה על חוף הים שמסרבים למכור קפה או לתת שירות למזמיני משקאות חמים, "כי זה לא רווחי". רות גרינשלג, תושבת נתניה, מספרת: "בשבת בבוקר הגענו חמישה זוגות שיושבים יותר מ-30 שנה בשבתות בחוף פולג, וביקשנו שולחן. המלצרית ומנהל הצוות סירבו שנשב בסככה. ביקשו שנזמין בקבוק יין בשווי של 250 שקלים כדי שייתנו לנו שירות. כמובן שסירבנו, מי שותה יין בעשר בוקר? רצינו להזמין קפה ככה עם הנוף לים. ואז נתנו לנו אלטרנטיבה, לשבת בכיסאות פלסטיק נוראיים בחול. אחרי דין ודברים מאוד לא נעים, כשאנחנו לא מבינים למה אי אפשר להושיב אותנו, סירבו לקבל את ההזמנה שלנו. אנחנו פנסיונרים, יש בינינו מנהלי בתי ספר, מורים ומורות, זאת פשוט שערורייה".
עוד הוסיפה גרינשלג: "ראיתי שלמלצרית לא נעים מאיתנו, אבל מנהל הצוות לא היה מוכן להקשיב. מה, אנחנו לא שווים? אנחנו לא נגיע שוב בקרוב לחוף, ואני מקווה שכמונו הרבה מתושבי השכונה".
ב-12:00 המכונה נסגרת
המסעדה הנתנייתית היא לא היחידה - גם במסעדת חוף בראשון לציון מציינים סועדים שנתקלו במינימום הזמנה לסועד של 50 שקלים, אחת מהן ביקשה להזמין קפה ונאמר לה שאחרי 12:00 המכונה נסגרת, ובהרצליה התבקש זוג לשלם 100 שקל לישיבה בסוף השבוע באחת המסעדות שעל החוף.
הסיפור מקומם אפילו יותר בהתחשב בכך שבחופים מסוימים המפעיל של מסעדת החוף הוא זכיין, המקבל את הרישיון שלו מהעירייה - כלומר, הוא זוכה במכרז שמחייב אותו לתנאי שירות מסוימים, ובמקרים רבים גם מחירון. "הזכיין הבטיח שניתן לקנות קפה בכל שעה ולשבת היכן שרוצים", מספרת טלי על החוויה שלה, "אבל אין קשר בין זה לבין המציאות. במקרה שלי הגעתי אחרי 11:30 ואמרו לי שאין קפה".
ההסבר לתופעה הזאת הוא פשוט, כפי שאומרת לנו אינסה: "המלצרים עובדים על טיפ אישי. אנשים באים לים, יושבים שעות ותופסים מקום. מנגד יש לקוחות שמזמינים בקבוקי וודקה, ואז הטיפ הוא אחר לגמרי. אז האינטרס ברור. אבל כששומעים שלא רוצים לשרת פנסיונרים - נצבט הלב".
תגובת עיריית נתניה טרם התקבלה.