הפעם הראשונה שאכלתי שווארמה הייתה בספטמבר 2022, בגיל 21. מהרגע שהתקרבו שפתיי אל הלאפה הקסומה בפעם הראשונה הבנתי שזה זה. זאת הייתה אהבה מביס ראשון, לא פחות ולא יותר. מאז, הפכתי לכלב פבלובי חסר רחמים שחייב ליפול על לאפה שווארמה לפחות פעמיים בשבוע ימות העולם.
לכן כשנתבקשתי לסקר שווארמה חדשה ונוצצת כמובן שהסכמתי. הפעם על הפרק: שווארמה בתוך חצי כיכר לחם אחיד אצל "טיבי'ס" בבת ים, מנה שבוודאי נתקלתם בה אם נכנסתם לקבוצות חובבי שווארמה ואתם עוקבים אחרי פודיז חובבי סיחים. כדי להגיע אל המקום מספיק רעב נמנעתי ממזון למשך כמה שעות, בכל זאת, שווארמה בכיכר לחם נשמע עניין לא פשוט להתגבר עליו ו-mama didn’t raise no quitter.
הגעתי אל המקום המדובר בבת ים בסביבות 13:00 בצהריים. האווירה הכללית במקום לא מאפיינת שווארמיות קלאסיות, עממיות כביכול, וכוללת ציור קיר ענק מודרני, תאורה שמזכירה סטודיו לקעקועים ושלט בפונט שאינו חינם בוורד. כלומר, ניכר שבעלי המקום עשו כל שביכולתם על מנת לתת למקום ווייב “יוקרתי". פניתי אל העובדת והסברתי לה שהגעתי בשביל השווארמת כיכר לחם. “כמובן” היא חייכה, “77 שקלים בבקשה”. “77? נראה לי התבלבלת חיים שלי, שווארמה אחת.” עניתי לה. “לא, לא” היא מיד ענתה לי, “זה המחיר”. וכך נפרדתי בכאב מ- 88 שקלים בשביל מנת שווארמה ופחית זירו. אומנם השווארמה המדוברת היא תערובת של נתחי עגל ואנטרקוט, אבל רק לפני מספר שבועות שילמתי 40 שקלים על מנה פלוס צ'יפס ושתייה ב”גלגל של שרדר".
בינתיים הגיע תורי אצל איש השווארמה: “מה לשים לך בלחם?” “טחינה, חומוס, חריף, עמבה ועגבניות”, יריתי באוטומט. איש השווארמה מילא לי את כיכר הלחם בכמות מכובדת של בשר ושאר התוספות שאהבה נפשי. הלחם הגיע עטוף בנייר ממותג והגיע זמן האמת, צריך לטעום את הסיפור הזה. לקחתי ביס ומפה הסיפור מתדרדר.
נתחיל מהדברים החיוביים, כי לצערי אין הרבה: הבשר אכן עשוי מנתחים איכותיים. זהו, פה זה נגמר. מה שווה בשר איכותי אם לא מטפלים בו כראוי? איזו הנאה יש בשווארמה קרה? הבשר היה בטמפרטורת החדר לכל היותר, ובכנות? מעולם לא נתקלתי בדבר כזה. יצא לי להזמין שווארמות בוולט בסופת ברברה האימתנית והן הגיעו חמימות למדי, אז איזה תירוץ יש ל”טיבי'ס”, ביום שמשי ,כשאני אוכל במקום עצמו?
ומה לגבי הגימיק של שווארמה בכיכר לחם? ובכן, יש סיבה לכך שמעולם לא עשו דבר כזה. זה פשוט רעיון רע. כשאתה נוגס במנה ובמקום לאפה רכה, השיניים נלחמות בכיכר לחם קשה- אתה מתבאס. גם הלחם בפני עצמו לא היה מוצלח או טרי במיוחד. מביס לביס התבאסתי אפילו יותר; בעוד שבשווארמות אחרות נוצרת הרמוניה מושלמת בין הבשר לתוספות והרטבים, פה הייתה תחושה כללית של חוסר התאמה. כמובן שסיימתי את המנה, כי בכל זאת, mama didn’t raise no quitter, בטח לא כשמדובר בכמעט 80 שקל למנת שווארמה, אבל החוויה הייתה מאכזבת למדי. יכול להיות שאם ההייפ לא היה כזה גדול הייתי פחות נחרץ - אבל כשמבטיחים לך דיסנילנד ואתה מקבל קיפצובה - אין מנוס מנחרצות כואבת.
טיבי'ס גריל. הקוממויות 14, בת ים. טלפון: 03-5507878. כשר