63 שנים, כמעט מדי בוקר (או אמצע הלילה, תלוי את מי שואלים), הייתה נפתחת כריכיית איציק ורותי ברחוב שנקין בתל אביב ומגישה כריכים פשוטים וחלומיים. המקום הקטנטן היה במשך עשרות שנים בית לחובבי כריכים משכימי קום או לכאלה שחוזרים מבילוי ומכורים לכריכים המצוינים שמכינים במקום.
את המקום הפעילו במסירות אין קץ דודי ושולי מזה 20 שנים, אחרי שנכנסו לנעליהם של הוריו של דודי, איציק ורותי פליישר. מדי בוקר פתחו שולי ודודי את איציק ורותי בשעה 04:00 (לאחר שעות ארוכות של בישולים והכנות), וסגרו את דלתות המקום סביב 10:00-11:00. קהל של לקוחות ותיקים וחדשים תמיד אכלס את המקום והעסק עבד כבית אוכל מיתולוגי לכל דבר ועניין. קשה למצוא גוף תקשורת בארץ שלא הכריז על הכריכים פה כחלק מרשימת הכריכים הטובים ביותר בישראל בכלל, ובתל אביב בפרט.
ב-15 למרץ, עם זאת, נסגרו איציק ורותי יחד עם כל המסעדות בארץ, ומאז לא שבו ופתחו. מאז אותה סגירה, כשרק פתק קטן מבשר כי המקום אינו פעיל שכתב דודי ותלה על הדלת, שואלים את עצמם תושבי השכונה והלקוחות הקבועים מה יעלה בגורל המקום שהם אוהבים כל כך.
מאז פרוץ הקורונה, יושבים דודי ושולי בבית ועונים לשיחות של סועדים מאוכזבים שתוהים באשר לכריכים האהובים עליהם, ומסבירים להם כי המקום סגור כרגע עד להודעה חדשה. "אחרי 63 שנים, המציאות נכפתה עלינו", מסביר דודי, "אנחנו חיים את המציאות העגומה הזאת ומחכים לראות איך יתפתחו העניינים".
בנוגע לשאלה האם יפתחו מחדש, איך ומתי, אין לדודי עדיין תשובה ברורה והוא עוסק מדי יום בהרהורים האם לפתוח מחדש במיקום אחר או מתכונת אחרת שמאפשרת יותר מרווח מהמסעדונת הקטנטנה, או שאולי עדיף להעביר את השרביט לדור חדש ולהעניק את הידע שצבר במשך שנים ארוכות לאחרים, שימשיכו את הדרך והמסורת של איציק ורותי. גם האופציה של לסגור לצמיתות ולצאת לפנסיה באה בחשבון: "בשלב הזה אני לא רואה שום אפשרות לפתוח בקונסטלציה הזאת ואני מתחיל להתעייף מכל הסיפור הזה של הוראות לפתוח ולסגור. ממרץ אנחנו לא פתחנו בכלל. אשתי יצאה לחל"ת ואני לא מקבל כלום".
בינתיים אם כך, גורלה של הכריכייה המיתולוגית נותר לא מוכרע, ולנו לא נותר מה לעשות לבד מלהתגעגע ולקוות כי תיפתח שוב. הנחמה היחידה היא שהגעגוע הדדי. "ברור שאני מתגעגע", אומר דודי על ההיעדרות הממושכת מאיציק ורותי, "אנחנו מקבלים מלא טלפונים ושואלים למה אנחנו לא עובדים. הרי לפני 63 שנים לא היה כזה דבר כמו איציק ורותי, אנחנו הבאנו את המגמה הזאת, וגדלו עלינו לא מעט אוכלי סנדוויצ'ים".