אם יש מאכל אחד שאנחנו מוכנים לאכול מעתה ועד עולם, אין ספק שזה צ'יפס. אם יש אנשים שאומרים שיש להם קיבה נפרדת לקינוחים, אצלנו מדובר בקיבה נפרדת לצ'יפס.
בזמן שרוב המסעדות בישראל חוסכות זמן וכסף ומשתמשות בצ'יפס קפוא, והמנות יחסית זהות בכל המקומות שמגישים אותן, דווקא הצ'יפס של רשתות המזון המהיר מוצא מקום גבוה ברשימת הצ'יפס האהובים עלינו. לגבי שאר האוכל שם עוד אפשר להתווכח, אבל הצ'יפס לרוב יקבע, לפחות אצלנו, באיזו רשת מזון מהיר נאכל.
בקרב הצ'יפס הדק של מקדונלד'ס או הזיגזג של בורגראנץ' אנחנו אומנם בצד של הדקים יותר, אבל שמור לנו מקום חם בלב למזוגזגים, הצ'יפס של הילדות שלנו. עכשיו יצאו בורגראנץ' במהלך להחלפת הצ'יפס הוותיק בצ'יפס חדש, שלדבריהם אמור להיות עבה יותר, נימוח מבפנים ואקסטרה קריספי וזהוב מבחוץ. הוא גם אמור להיות עם 5 אחוז פחות שומן, ולהכיל 60 קלוריות פחות לכל 100 גרם. אז כמובן שיצאנו לבדוק האם באמת מדובר בבשורה ועד כמה השינוי גדול.
במבט ראשון הצ'יפס נראה די זהה לצ'יפס הקודם. הוא לא באמת נראה עבה יותר, אבל אולי היינו צריכים השוואה זה לצד זה כדי לראות את ההבדל. מבחינתנו הוא נראה כמו הצ'יפס שמוכר לנו כבר שנים. לצערנו גם הטענות על אקסטרה פריכות לא ממש התגשמו, והצ'יפס לא הרגיש לנו פריך במיוחד. חשבנו שאולי מדובר בתקלה רגעית והזמנו עוד מנה של צ'יפס, אבל המסקנה נותרה בעינה.
גם בגזרת הטעם אנחנו גם לא אנשי בשורות. הצ'יפס מרגיש שונה מקודמו, אבל השינוי הזה הוא לא בהכרח לטובה. קצת קשה לתאר את זה, אבל הצ'יפס הנוכחי מרגיש דחוס יותר מהקודם. הפנים שלו, במקום להיות נימוח מרגיש יבשושי מעט, ואפילו קצת קמחי. מה שכן, הדחיסות הזו תורמת לזה שהוא מרגיש משביע יותר. זה לא אומר שלא נשנשנו ממנו עוד ועוד, אבל את המנה השנייה כבר לא סיימנו.
אחרי שחיבבנו את המהלך הקודם של בורגראנץ', עם ההמבורגר בפיתה, אנחנו יכולים רק לקוות שהצ'יפס החדש יזכה להתאמות שהוא זקוק להן וישתפר. למרות שכאמור, אנחנו תמיד היינו אנשים של צ'יפס דק.