בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום (א) ניהול תביעה ייצוגית נגד מסעדת צפרה בתל אביב והשף אבי קונפורטי בטענה כי הציעה לסועדים מנות המכילות בשר עגל בעוד שבפועל המנות הללו הכילו בשר חזיר. בנוסף, חויבה המסעדה בהוצאות משפט של 35 אלף שקל.
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה ב-2013. התובעת הייצוגית, נטלי סווירי, היא לקוחה של המסעדה, שמעידה על עצמה כמי שלא מקפידה על כשרות אולם נמנעת מאכילת חזיר. לדבריה, היא סעדה במסעדה בפברואר 2013 והזמינה מנת "לומפיה עגל", שמחירה 135 שקלים. בסמוך לכך היא שוחחה לדבריה עם מכר שלה, בן ליברמן, שהועסק בעבר במסעדה והוא סיפר לה כי המנה שהזמינה מכילה בשר חזיר ולא עגל וכי מדובר בהתנהלות קבועה של המסעדה. הלקוחה טענה כי היא "חשה מרומה ופגועה".
חודשיים מאוחר יותר הגיעה התובעת הייצוגית שוב למסעדה, והפעם מלווה בחוקר פרטי. היא הזמינה שוב את מנת העגל והעבירה אותה למעבדה המתמחה בבדיקות גנטיות. הממצאים היו כי מדובר בבשר חזיר. בהמשך הגיע החוקר שוב למסעדה, הזמין מנה אחרת בשם: בו לוק לאק, וזו נשלחה למעבדה. גם הפעם הממצאים הראו כי נתח הבשר שנבדק הוא בשר חזיר.
צפרה וקונפורטי טענו להגנתם כי מאחר שמנות הספיישל מוגשות עם חומרי גלם בהתאם לשיקולים שונים, טבעי שתהיה גמישות גדולה יותר בשינוי רכיבי המנה. לטענתם, המנות לא הוצגו תמיד כמנות המכילות בשר עגל.
השופטת צילה צפת לא קיבלה את הטענות של המסעדה, ופסקה כי התובעת הייצוגית הוכיחה ברמה הנדרשת כי צפרה וקונפורטי הציגו מצג, על פיו המנות מכילות בשר עגל בלבד. היא הגיעה למסקנה כי שם המנה הכולל את המילה עגל מלמד גם על תכולתה וכי מדובר ביצירת מצג לפיו המנה מכילה בשר עגל, כשמה. "איני מקבלת את טענת הנתבעים, לרבות גרסת קונפורטי, כי לא ניתן ללמוד משם המנה אודות רכיביה". השופטת דחתה גם את טענותיהם של צפרה וקונפורטי בנוגע למהימנות של בדיקות המעבדה שצירפה התובעת. היא ציינה כי עדותו של מנהל המעבדה היתה אמינה.
בנוסף ציינה השופטת כי קשה לקבל את טענת המסעדה לטעות אנוש. לדבריה, "הסיכוי הסטטיסטי לשגיאת 'טעות אנוש' באופן שימצא בשר חזיר דווקא באותן שתי מנות אקראיות שנרכשו על ידי התובעת או מי מטעמה הינו נמוך ביותר עד אפסי". היא התייחסה גם לעדותו של העובד לשעבר, לפיה בתקופת העסקתו במסעדה הורכבו 4 מנות מבשר חזיר בעוד שהן הוצגו בפני הסועדים כמנות המכילות בשר עגל. "עדותו היתה אמינה עלי, קוהרנטית ועקבית ולא התרשמתי כי היא נובעת מרצון נקמנות או מרמור". אותו עובד הצהיר כי העובדה שבמסעדה מגישים בשר חזיר במספר מנות המוצגות כבשר עגל, היתה ידועה לכל הצוות הניהולי הבכיר בטבח ובלובי, לרבות מנהלי משמרת במסעדה.
השופטת התייחסה גם לשאלת העלויות: כלומר האם בשר חזיר זול יותר מבשר עגל וכתוצאה מכך המסעדה גורפת לכיסה רווח כאשר היא מחליפה ביניהם? המסעדה וקומפורטי טענו כי בשר חזיר אינו מוזיל את עלויות המנה לעומת מנה זהה עם בשר עגל, זאת לאור הפחת הגדול בבשר חזיר שהוא למעלה מכפול לעומת העגל.
לתגובה שהגישו הם צירפו השוואת מחירים בין בשר עגל לבשר חזיר, על פיו עלות בשר פילה לבן (חזיר) בחודש אוגוסט 2013 עמדה על סך של 32 שקלים לק"ג לעומת חזה או לחי עגל טרי, שעלותו היא 32-28 שקלים לק"ג. אולם השופטת לא קיבלה את ההשוואה בין נתחים שונים וציינה גם כי טענת הפחת הגבוה בבשר חזיר לא קיבלה שום חיזוק. בסופו של דבר היא פסקה, כי התובעת הצליחה להוכיח כנדרש בשלב המקדמי הזה כי קיים מניע כספי להחלפת חלק ממנות המסעדה בבשר חזיר.
חברי הקבוצה שנכללים בתביעה הם כל הלקוחות שבמהלך 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה זו, רכשו מנה אחת או יותר של בשר בקר, אבל קיבלו מנה שהכילה כמות מסוימת של בשר חזיר. השופטת הגדירה גם תת קבוצה: כל הלקוחות, הנמנעים מאכילת בשר חזיר (יהיו הסיבות לכך אשר יהיו), שבמהלך 7 השנים שקדמו להגשת בקשה זו רכשו מנה אחת או יותר של בשר בקר אבל קיבלו מנה שהכילה כמות מסוימת של בשר חזיר. היא הדגישה כי לחברי תת הקבוצה נגרם נזק נוסף והוא תחושת גועל ומיאוס שחשו כאשר אכלו בשר חזיר ממנו הם נמנעים.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
