שאלה יהיו הצרות שלנו והכל - אבל גם אתם משתגעים מזה שבכל פעם שאתם מנסים לשבור חופן ספגטי כך שיכנסו לסיר הבישול, הם נשברים לשני חלקים עיקריים שנכנסים לסיר פלוס מיליון שברי פסטה בגדלים משתנים שמתפזרים לכל עבר?
אם מעולם לא שמתם לב לכך - קחו ספגטי אחד בודד ונסו לשבור אותו באמצע. לא הצליח, נכון? (אנחנו יודעים שלא ניסיתם. מילא, תאמינו לנו). אז כן, האופן שבו ספגטי נשבר מרתק אותנו, ולפי אתר alert אנחנו לא לבד: התופעה הזו הטרידה אפילו את הפיזיקאי זוכה פרס נובל ריצ'רד פיינמן, אבל הוא, בניגוד אליכם, לא זכה להיחשף לפתרון התעלומה הזאת, שפוענחה 17 שנים אחרי מותו.
כבר ב-2005 מדענים צרפתים מצאו שאם מפעילים על אטריית ספגטי לחץ שווה משני הצדדים - היא תתעקם עד שתגיע לנקודה שבה היא תישבר, אך ברגע השבירה שני החלקים יתיישרו במהירות גדולה שתשלח רצף של גלים מעוקמים לאורך כל אחד מהחלקים, מה שיביא לשבירתם בנקודה אחת או יותר.
אתם עדיין פה? יופי, אז תשמחו לשמוע שמדעני MIT לא הסתפקו בהסבר הזה והחליטו לבדוק האם אפשר להגיע לחישוב של הכוח המדויק שיש להפעיל על הספגטי כך שיישבר לשני חלקים בלבד. נחסוך לכם את המתח: התשובה היא כן, ואלה החדשות הגדולות פה. המדענים (שבנו שובר ספגטי מיוחד, נגיע אליו בהמשך) גילו שאם מפתלים את איטריית הספגטי עד לנקודה מסוימת לפני שמעקמים אותה בעדינות - היא תישבר לשני חלקים בלבד. יש!
בהנחה שאתם לא עומדים לפתל ולעקם את הספגטי שלכם אחד אחד (וגם זה, בתנאים מסוימים מאוד) - כנראה שהממצאים האלה לא עומדים להשפיע על הרגלי בישול הפסטה שלכם, אבל בהחלט עשויה להיות להם משמעות בתחומי חיים אחרים. יורן דאנקל, פיזיקאי ומתמטיקאי מ-MIT, טוען שניסוי הספגטי ישנה את כל מה שחשבנו על הרגלי השבירה של חומרים.
תנו לנו מספרים מדויקים!
אז איך בדיוק התנהל הניסוי הזה? הסטודנטים שערכו את המחקר התחילו עם ההשערה הבסיסית שהפיתול יועיל לשבירה, וניסו, קודם כל, לפתל ספגטי בידיים. כשהם החליטו להיכנס למעבדה כדי להגיע לתוצאות מדויקות - הם בנו את המכשיר לשבירת ספגטי. המכונה, שמחזיקה אטריית ספגטי אחת, מאפשרת למדוד הן את זווית הפיתול והן את הכוח המופעל בעת העיקום. לא נחזיק אתכם במתח: פיתול ל-270 מעלות ועיקום הספגטי במהירות של 3 מילימטרים בשנייה ישברו את האטרייה לשני חלקים בדיוק. בדיקה על אטריות בעובי שונה נתנה את אותן התוצאות. מה שקורה זה שהפיתול בעצם מקטין את אפקט הגלים החוזרים (זוכרים? אלה שבאים כשהספגטי השבור מתיישר), משום שהספגטי העקום גם מתיישר אבל גם נחלץ מהפיתול, בו זמנית. גלי הפיתול מהירים יותר מהגלים המעוקמים החוזרים, ומונעים מלחץ להצטבר באטרייה ולשבור אותה.
אז בגדול, המסקנה היא שפיתול משפיע על דינמיקת השבירה של מבנים וחומרים שונים. טוב לדעת והכל, אבל מאות אטריות, אם לא יותר, ניזוקו במהלך הניסוי! כבר היינו עושים איזה ספגטי בולונז, לא חבל?