מיד אחרי פסטה עגבניות ושניצל תירס, אוכל אסייתי זה הכי "ללכת על בטוח" בכל הקשור לעולם הטבעוני; הרי מוצרי חלב לא דומיננטיים במטבח הזה, ולפחות בעיניי, תבשיל קארי עם טופו או עם עוף זה לא הבדל של שמיים בארץ, והכח נמצא לרוב בתיבול וברוטב. בדיוק בגלל זה, כשרשת ג'ירף הודיעה על "התפריט הירוק", תפריט מיוחד הכולל 23 מנות טבעוניות וצמחוניות, זה הרגיש כמו צעד מתבקש וטבעי לחלוטין.
רוב התפריט לא מתבסס על תחליפי בשר מפונפנים (ולעיתים אף מיותרים), אלא על טופו, קטניות, ירקות והכי חשוב – פחמימות. אומנם המילה "צמחוני" מופיעה כאן כמעט בכל מנה ומצליחה לבלבל מעט את הקהל הטבעוני, אבל שמחתי לגלות שאת רוב המנות הצמחוניות ניתן להפוך בקלות לטבעוניות, על ידי החלפה של אטריות הביצים לאטריות אורז.
23 מנות הן כנראה המבחר הרחב ביותר שקיים היום לקהל הצמחוני והטבעוני ברשת מסעדות בארץ, דגמתי כמה מנות נבחרות, וחזרתי עם מסקנות והמלצות.
סלט טופו ומלפפונים (42 שקלים) שמכיל, ובכן, רצועות טופו ומלפפונים, הפתיע עם בחירת הסויה והצ'ילי כרוטב. עד כדי כך מפתיע שבדקתי שוב שלא היה פה בלבול עם עניין הרטבים, כי לטעמי רוטב הבוטנים וחלב הקוקוס של הסלט התאילנדי (42 שקלים), המעולה יש לציין, מתאים כאן הרבה יותר. כך או כך, בשני הסלטים הטופו עשוי ממש טוב. אני לא יודעת אם מדובר באחד איכותי במיוחד או שהושקעה כאן עבודה רבה בסחיטת הטופו ובמלאכת התיבול והציפוי, אז אתן להם את הקרדיט ואאמין שמדובר בגם וגם.
מנת פתיחה נוספת והקלאסית מכולן היא אגרולים (42 שקלים). המנה מגיעה כזוג אגרולים לא קטנים, שלא באמת מצדיקים את המחיר הגבוה, ממולאים בירקות לצד רוטב חמוץ-מתוק. אומנם טעמתי אותם כחצי שעה מרגע הגעת המשלוח, אבל אני חושבת שהעובדה הזו עדיין לא מצדיקה את המרקם הרכרוכי והמעט רטוב שלהם. למזלנו, אין בעיה שרוטב חמוץ-מתוק לא פותר.
רגע לפני המנות העיקריות, לגמתי ממרק העדשים (46 שקלים): מרק ירקות שורש עם כוסברה ובצל ירוק טרי. מרק בטייק אווי זה טריקי במיוחד, אבל כאן מדובר במקרה יוצא דופן במיוחד, ואף ייתכן שמדובר במנה המוצלחת ביותר במשלוח: תיבול הודי אותנטי ופיקנטיות עדינה מאוד. פינוק מנצח לימי החורף הקרים. האמת שגם בחמים שביניהם לא הייתי מתנגדת לקערית כזו.
גזרת העיקריות בתפריט הירוק של ג'ירף מורכבת מכמה מנות קלאסיות ונצחיות לצד מנות מסקרנות כמו קארי דלעת טופו או ווג'י סצ'ואן שעשוי מנתחי חלבון סויה, שכבר סימנתי לי להזמנה לפעם הבאה. מנת ה"ביף" רייס נודלס צמחוני (69 שקלים), שמורכבת מאטריות אורז מרובעות עם טופו, ברוקולי ובצלצלי שאלוט, היא הבחירה הטובה ביותר אם מחפשים משהו קלאסי שקולע למכנה המשותף הרחב ביותר – לא מסובך ולא פיקנטי מדי. תיבול מתקתק של טריאקי וסויה ונתחי טופו גסים בציפוי פריך מעולה, בדומה לזה של הסלט מלפפונים והסלט התאילנדי.
ממתוק למתוק פחות, שלא נאמר חריף מאוד, עברתי לפיליפינית הצמחונית (66 שקלים): אטריות עם טופו, בצל ירוק, בוטנים, כוסברה ורוטב קארי אדום וחלב קוקוס. זו בעצם הגרסה הצמחונית-טבעונית של הפיליפינית החריפה והיא אכן מאוד חריפה, אז למה להשמיט את הפרט החשוב הזה מהתפריט הירוק? אחרי ביס או שניים חזרתי לנשנש מהמנות האחרות אבל למזלי חלקתי את הארוחה הזאת עם אוהבי חריף, שנהנו מכל ביס.
אחרונה חביבה לארוחה זו, המלזית הצמחונית (66 שקלים): אטריות ברוטב עשבי תיבול וחלב קוקוס עם טופו, מלפפון, נבטים, בצל, גמבה, בזיליקום ובוטנים. על אף הטופו הטרי שאני לא נוטה לחבב בדרך בכלל, אני מאוהבת במנה הזאת. ברצינות, יש לי רגשות כלפיה והלב שלי פועם חזק בכל פעם שהשליח של ג'ירף דופק בדלת. זאת מנת הטייק אווי האידיאלית: חריפה במידה מעולה, וגם אם אתם לא חזקים בתיבול החריף, ערבוב קל עם סלט המלפפונים מהראשונות וקיבלתם פתרון.
הורגשה בחסרונה: מנת האודון פטריות שהייתה הפייבוריטית שלי במשך שנים, ומשום מה התפוגגה בפתאומיות מהתפריט כלא הייתה. אם תראו אותה, תמסרו לה שאני מתגעגעת.