ביקורת מסעדות היא דבר מצוין. כותב אותה בדרך כלל איש שמן, בלי ילדים, שיושב לבדו ליד שולחן, עם פנקס שחור ביד, ומתמרמר על כל מנה שלא משביעה את רצונו. כל אחד יודע שביקורת של מבקר מסעדות מהולל יכולה להביא אותך למסעדה מצוינת למבוגרים, אבל מה עושים כשמשפחה שלמה רוצה לצאת לאכול? למי מקשיבים אז? נעים מאוד להכיר, אני יהלי, בן 12, ואני רוצה להגיש לכם את פינת אוכל משפחתית - ביקורת מסעדות ידידותית למשפחות.
לשם הרקע אספר שההורים שלי הכירו לפני עשרים שנה בערך, ואז המשיכו והולידו שלושה ילדים: את אחותי הגדולה, בת ה-15, שתכונה כאן "המתבגרת", אותי, להלן "אני", ואת אחותי הקטנה בת ה-6, שתכונה "הקטנה". ביחד נבקר למענכם במסעדות, נאכל, נטעם, נזמין, נחזיר, נציק ונבדוק – כדי שאתם תוכלו ללכת למסעדה שתעשה טוב לכל המשפחה שלכם. מוכנים? אז יאללה, יוצאים לדרך.
התאילנדית הטובה בארץ
המסעדה הראשונה שבחרנו היא "בית תאילנדי", ברחוב בוגרשוב פינת בן יהודה בתל-אביב – על פי כל מיני מבקרים, המסעדה התאילנדית הטובה בארץ. לשמחתנו הזמנו מקום מראש. המקום היה די מלא, והרבה משפחות ישבו מסביב. המסעדה עצמה נראית כאילו היא נשלפה מתאילנד – הכל מצופה במקלות במבוק, ויש תחושה שפיל עומד בחצר ומחכה שמישהו יעלה עליו וירכב.
התפריט שהוגש לנו היה נגיש לילדים ולהורים, וכשקראנו אותו גילינו שבעלי המסעדה מגדלים בעצמם ירקות תאילנדיים מיוחדים, שמיועדים אך ורק למסעדה. נשמע מאוד מבטיח. למנות ראשונה הזמנו סלט פפאיה שקוראים לו בתאית סום טאם, לביבות שרימפס עם רוטב צ'ילי מתוק ומנה בשם פסה. הפעלנו את הסטופר – אחרי 04:52 דקות בדיוק הגיעה לשולחן הראשונה הראשונה.
כשראינו את לביבות השרימפס, שהגיעו ראשונות, התנפלנו עליהן בלי לחשוב פעמיים. הרגשנו את הקריספיות מבחוץ ואת הרוך של השרימפס מבפנים, טבלנו בצלוחית קטנה עם רוטב צ'ילי וזה היה טעים בצורה שלא תיאמן. הציון המשפחתי שנתנו למנה הוא 4.5 מתוך 5. זו הייתה פתיחה מצוינת, ולפני שהספקנו לסגור את הפה המשיכו המנות לזרום בקצב מהיר, לעתים קצת מהיר מדי.
המנה השנייה הייתה סלט הפפאיה סום טאם. זה אולי נשמע ממש מיוחד, אבל במציאות מדובר בחתיכות של ירק חתוך ממש דק, ברוטב שמבוגרים כנראה אוהבים, אבל ילדים קצת פחות. ההורים נתנו את הציון 3.
המנה השלישית, פסה, שהזמנו מהמיוחדים של הערב, הייתה ממש מעניינת. בתוך עלה חסה עסיסי המתינה לה בסבלנות חתיכת דג לברק מתובלת בעלים ירוקים. כדי לאכול את הפסה כמו תאילנדי, הסבירה לנו המלצרית, יש להחזיק הכל ביד, לסגור את החסה ולנגוס. כשלוקחים ביס מרגישים גם את הקראנצ'יות מבפנים וגם את הקראנצ'יות מבחוץ, וכל הטעמים מתערבבים ביחד ויוצרים ביס מלא ועשיר, שעליו נתנו את הציון 4.8 (גם על הטעם וגם על המקוריות של המנה).
והעיקר והעיקר
סיימנו את הראשונות עם חיוך. עד עכשיו הרגשנו שבאנו למקום הנכון ובחרנו טוב. אבל לפני שהספקנו להתרווח הגיעה המנה העיקרית הראשונה: פאק בונג בלהבות ברוטב שעועית חומה. המנה מורכבת מבשר בקר (שזה בעצם פרה, פשוט למבוגרים לא נעים להגיד שהם אוכלים פרה, אז הם אומרים בקר. זה אותו דבר כמו תרנגולת ועוף) ופאק בונג, שהוא ירק תאילנדי שמזכיר בטעם מנגולד. הפאק בונג הזה שחה לו בכיף ברוטב שעועית חומה, והזכיר לאמא שלי את מסעה בתאילנד. אחרי המון שנים שבהן היא כל הזמן מספרת לי על תאילנד וכמה טעים היה לה שם, סוף סוף הבנתי בדיוק על מה היא מדברת. לכן נתנו למנה ציון של 4.7.
משם המשכנו מיד אל העוף החמוץ-מתוק - כיסוני עוף קטנים וחמודים מצופים בבצק ברוטב מתקתק. נשמע לכם מוכר? זה נראה ממש כמו נאגטס של מקדונלנד'ס, והזכיר לקטנה טעם של מנה אקזוטית ומיוחדת אחרת - שניצל. מכיוון ששניצל זה בסך הכל דבר טעים, טרפנו את כל המנה ונתנו לה את הציון 3.4.
נשארה לנו עוד עיקרית אחת ומעט מאוד מקום בבטן, והוא הוקדש לבקר מוקפץ בווק עם שלוש פטריות. המנה הייתה מעולה. לדעתה המלומדת של המתבגרת הפטריות היו "הטובות שאכלתי בחיי" (כדאי להקשיב לה, היא הייתה צמחונית כמה חודשים אז היא מבינה בירקות). גם הבשר היה טעים ועסיסי ועשה חשק לאכול עוד ועוד, ולכן העניקה המשפחה למנה את הציון המעולה 4.3. הקטנה, אגב, אמרה ש"זה היה טעים, אבל חבל שנגמר השניצל".
נגמרו כל המנות, כולנו היינו מפוצצים וחשבנו כבר לא להזמין קינוח, אבל אז הגיעה מנה אחרונה על חשבון הבית - מנה ממש יפה של רסיסי קרח כתושים עם פתיתי טפיוקה, שזה משהו שיש לו טעם לא ברור, ותחושה כאילו יש לך עשרות סוכריות גומי קטנות בתוך הפה. זה היה קר, ומאוד מתוק, ומאוד לא דומה לקינוחים שאנחנו מכירים מהבית. חלק מאיתנו אהבו, חלק פחות, והחלטנו שבתאילנד זה כנראה מעדן.
אחרי שעה וחצי של ארוחה הבנו שהגענו לסוף, ושהגיע הזמן לסכם.
אז כדאי ללכת עם המשפחה?
אם אתם חובבי אוכל אסייתי ואוהבים להתנסות בטעמים האלו, בטח שכן. השירות מעולה, המקום נעים, וסביר להניח שתיהנו. אבל אם אתם משפחה שאוהבת אוכל שגרתי - כדאי לכם ללכת למקום אחר. והנה כלל הציונים:
הקטנה: "אפשר לחזור, אבל עדיף שניצל".
המבקר: "כדאי לחזור, אבל ממש לא דחוף. אכלתי דברים טובים מזה".
המתבגרת: "לחזור, ובשבוע הקרוב".
האמא: "אחזור, אבל לא עם אבא אלא רק במסגרת המשפחתית".
האבא: "אחזור ביום העצמאות התאילנדי הבא".
המחיר: 452 שקל. מחיר סביר לגמרי לארוחה כזאת גדולה.
תודה שקראתם, אני אשמח לכתוב לכם על עוד מסעדות בשבועות הקרובים. אם יש מקומות שמעניין אתכם שנבדוק, אתם מוזמנים לשלוח בתגובות. יהלי.
>> לטובת המתבגרת ושאר חובבי הז'אנר: מתכונים סודיים של מסעדת בית תאילנדי
>> ולקינוח: עוגיות שבלול שחור-לבן